הבלשים של פעם נהגו להכניס את הגנבים הקטנים ״שלהם״ לחדרי החקירות ולהטיח בהם צעקות וקללות, כאפות ובעיטות. שיטת ה"דבר, תודה ותגמור". הקצינים מביניהם, שבינתיים הפכו לניצבים, היו מביאים לחדר את ההצעות המפתות, בגוף שלישי, "תגידו לו 'אתה כאן עד שאתה מוציא הכל. 40, 50, 60 תיק. התפרצויות, גניבות מרכב, סחר, שימוש, ה־כ־ל'. ורק אז אנחנו עוזבים אותו. תגידו לו!".

השיטה הזו של המשטרה לניקוי הפשע מהרחובות (ושיפור פני הסטטיסטיקות) קצרה כותרות נאות על פענוחי אינסטנט של אלפי פשעים קטנים ומטרידים בידי קצינים מהוללים, שבינתיים, כאמור, הפכו לניצבים. הנחקר האחרון למשל. רק שאת מה שהם עשו ״על הדרך״, כולם יודעים היום. האמת, כבר נמאס לכתוב, ולקרוא.
 
חרמנים ומושחתים שכמותם, נראה שזו בדיוק הדרך לטפל במשטרה, בכולה, כגוף אחד, גברים ונשים כמובן. עד כאן. תוציאו הכל, דברו, תודו ונגמור. סקס במשרד, בניידת, הטרדות סתם, סאדו־מאזו גם. הסכמות, אהבות. קחו 60 יום לטיפול מיני כלל־ארגוני ושפכו הכל, תרתי משמע. תלונות נוספות לא יתקבלו לאחר המועד שנקבע, כי די, המדינה הזאת מספיק מושחתת בעצמה, היא אינה מסוגלת להכיל משטרה פרוצה ומושפלת, והכי מפחיד - היא אינה יכולה בלי משטרה בכלל.

בינתיים, קצין מצטיין ומעוטר בשירות בתי הסוהר, מפקד אגף חשוב במתקן כליאה גדול במרכז הארץ, נעצר השבוע בחשד שכפה יחסי מין על אסיר שהיה נתון למרותו. אסירים שזוכרים היטב את מפקד האגף, שהודח לאלתר, מספרים כי בניגוד לשאר הסוהרים, הוא הקפיד לדרוש מהם לעשות את בדיקות השתן אל מול עיניו הבוחנות. עכשיו הם מבינים למה, כמובן. ורק אנחנו - בוגרי הסמינר הנורמטיבי למיניות על שם זיגמונד פרויד - נותרנו עם המון סימני שאלה על כוחנות, על סמכות ועל הטרדות מיניות.

רשימות נוספות של אמיר זוהר באתר "פוסטה", www.posta.co.il