ושוב חלף שבוע וזו התוכנית המיוחדת המתעדת את כל מה שדוחה, מושחת, מזוהם, מוכתם, פרימיטיבי ועלוב, והכל בצרור אחד של חמישה ימים בחמש דקות. פראמין ומתחילים.
ביום ראשון ביקשתי מהרוקח מנה כפולה של פראמין, אותו כדור נגד בחילה, כי יום ראשון, זה שבו הבדיל אלוהים בין חושך לאור, היה חשוך מתמיד ומצחין מאי פעם.
זה התחיל עם טיסת הערסים לוורנה, בירת הפרחיאדה לדורותיה. התקשורת קראה לזה "טיסת השוקולד", אך זו היתה טיסת האשפה האנושית. במכתב ההתנצלות ל"ישראייר" הם עוד כתבו שהם אנשים נורמטיביים. אם אתם נורמטיביים, איך נראים החברים שלכם, שהם נורמטיביים מינוס? ולחשוב שלאנשי השוקולד האלה יש זכות בחירה שווה לכם ולי ומשקל קולם יכריע איך תראה הארץ הזו בשנים הקרובות? מצמרר.
ביום שני עדיין האזנתי במכונית לשלל הביצועים של "התקווה", מסמטנה, דרך שיר הרועים הרומני ועד לתקווה שלנו. כל הזמן הזה לא משה מדמיוני דמותו הקרקסית של המרן החדש, החכם, הדגול, הרועה הרוחני, אחד ואין שני לו, שהצחיק את עדת מעריציו השוטים עם הסטנד-אפ על "התקווה".
בשידור בוקר שאלתי את נחמן שי אם זה האיש שאליו יעלה הרצוג בכיפה של ילד טוב ירושלים ויירד על ברכיו כדי שהסטנד-אפיסט יורה לפושע המורשע להצטרף לממשלת המחנה הציוני, כדי לקושש עוד כמה קולות עלובים לממשלת המיעוט שלו.
זה כמובן יקרה רגע אחרי או לפני שנתניהו יחבוש כיפה ויעלה לאותו גאון וילקק את כף ידו לשם אותה מטרה. הרב יעשה אן-דן-דינו, ימליך את ראש הממשלה ואתם תמשיכו להתפלל שרק לא יהיה יותר גרוע. כי יהיה.
ביום שלישי אמרו ראשי המפלגות – "תנו לנו את קולכם ויהיה אחלה". הרצוג אמר – "תנו לו שלושים מנדטים ותראו איזה יופי יהיה, מחירי הדירות יירדו, יהיה שלום, הפרחים יצייצו והציפורים תפרחנה.
כחלון, שיש לו עיניים לא כל כך גדולות, הציע גם הוא עסקה – "תנו לי 15 מנדטים ותראו איך אני מוריד את מחירי הדיור". כלומר, כחלון מציע עסקה טובה יותר - דירות זולות רק ב-15 מנדטים ולא בשלושים כמו הרצוג. עכשיו אני מחכה להצעה הנגדית של נתניהו שיכול לומר "תנו לי 50 מנדטים ותראו איך לא רק יירדו מחירי הדירות, המזון, המכוניות והדלק. יותר מזה, תנו לי שישים מנדטים ותראו איך בית ראש הממשלה יתנהל בצניעות – לארוחות ערב שרה ואני נאכל לחם קל עם אבוקדו, רק בעונה, ואת העוף נקנה ברמי לוי אחד פלוס אחד ובמסיבות. במקום שמפניה נשתה מים מהברז".
האמת קשה לבחור בין שלוש ההצעות, כולן טובות, כל האנשים ראויים וכל מה שנשאר זה לעשות עץ או פלי או לסובב בקבוק של אמת או חובה. בקבוק למחזור כמובן.
ביום רביעי מלמלתי לעצמי שוב את המנטרה הפרטית שלי- "מה שהיה זה מה שיהיה". באותו היום התראיינו שני מועמדים של יש עתיד על התוכניות שלהם. פנינה תמנו וגם אלעזר שטרן. "מה עם תחבורה בשבת?" שאל המראיין ונציגי יש עתיד, חברת הבת של "שינוי" של טומי לפיד, אמרו בלי להתבלבל, "אני נגד תחבורה ציבורית בשבת" ואף נמקו.
שטרן אמר "רק במתכונת מצומצמת", כלומר שחלק מחסרי הרכב יוכלו לטייל בשבת וחלק יירקבו בבית. אבל הכי עצבנה אותי הגברת תמנו שטה, שאמרה: "אני באופן אישי נגד". ודווקא היא, שמקורה בעדה האתיופית, שם אחוז בעלי הרכב נמוך עד אפסי, היא שאולי מכירה את גטו האתיופים בכפר יונה ובמקומות שכוחי אל אחרים, בהם לאומללים אין רכב של חבר כנסת והם לא יכולים לבקר אצל משפחותיהם ולהשתתף בשמחותיהם, כי פנינה שלהם שיושבת במפלגה שצריכה לקדם את המדינה לשיוויון ולחירות, מתנגדת שהעניים יוכלו גם הם לטייל בשמורות האירוסים בשבתות וחגים. יופי פנינה.
לפחות שטרן בעד שינוי קל, ולכן מה כבר אמרנו? לא משנה מה תצביעו, הכל יהיה בדיוק אותו הדבר.
גם בוקר יום חמישי מבשר לכם ששום דבר לא ישתנה וגם אם פה ושם יש יוזמות רעננות, תמיד יימצא איזה שמרן שיתקע אותן.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור של גבר שנידון לשלם מזונות גבוהים מאוד לגרושתו, למרות שהילדים נמצאים במשמורת משותפת, כלומר לשני ההורים הוצאות שוות עליהם וגם שניהם משתכרים בערך אותו הדבר. אז למה שהגבר ישלם מזונות לאישה כדי ליצור אפליה נגדו? כן, במקרה הזה החליט השופט האמיץ של בית המשפט למשפחה, שהגיע הזמן לתקן את העוול הנורא הזה, אבל שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה גלגלה את הגבר מהמדרגות באמירה מאוד מעמיקה, משהו בסגנון "עוד לא הגיע העת למהפכה הזאת".
מתי תגיע העת, אחרי שכולנו נמות ויבואו שופטים אחרים? אחרי שהמשיח יגיע? אחרי שמישהו יידע שאותה משכורת ואותן הוצאות של שני ההורים זה כמו בכדורגל, תיקו מושלם, ובתיקו אף אחד לא מקבל נקודות?
אז היות שאני בטוח שאף לא חבר כנסת אחד יטפל בעניין הזה גם בכנסת הבאה, הנה לכם שוב המסקנה העגומה - לכו להצביע, כי צריך. אבל את הציפיות לשינוי תשאירו בבית.
ועוד הבוקר, כמו בכל בחירות יש קלטת. הפעם הקלטת של מוניק בן מלך, המאפרת לשעבר של הגברת נתניהו, שבאישון לילה התגוללה על מוניק, שכל חטאה שהיא בת זוגו של אלי מויאל, שהעז למתוח ביקורת על נתניהו בעת מבצע צוק איתן. הדברים קשים, אולי הטקסט איכשהו עובר, אבל הנימה בעייתית מאוד. בליכוד חוששים מאוד מפרסום ההקלטה, שאגב נמצאת במקום סתרים.
ביקשתי מהגברת בן מלך להתייחס הבוקר, אך היא מעדיפה שלא ללחוץ עליה. לפני חמש דקות שוחחנו ואני יכול להרגיע את האסטרטגים של הליכוד - בסוף השבוע הזה אתם יכולים לישון בשקט, הקלטת לא תצא ממחבואה. הנטייה, נכון לעכשיו, לא לפרסם אותה בכלל. אולי בהמשך יהיו נסיבות אחרות, אבל כרגע זה המצב, לצערכם אולי, כי אתם הייתם נותנים הרבה כדי להאזין לזה.