כסף יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, אבל בסיפור הזה אין חכמים ואין צדיקים. רק כסף ורודפי בצע. רדיפת בצע שמביאה למשל תושב חבל אשכול, שיש לו בן המשרת בקרבי, להעביר מתכת וברזל לחמאס, שמהם מכינים רקטות ומנהרות שמופנות נגד תושבי חבל אשכול.
בגידה - ככה קוראים לפרשה הזו בשב״כ. כבר עכשיו יודעים במערכת הביטחון בישראל שהברזל, המתכות והציוד שהבריחה הרשת הישראלית לעזה סייעו לחמאס בבניית כוחו למלחמה הבאה.
כל זה קורה כאשר מדינת ישראל נמצאת בהזדמנות פז לגדוע את נתיבי הברחת הנשק לרצועה: התווך הימי נסגר בידי המצרים ובאדיבות שייטת 13, והתווך היבשתי מסיני נסגר באדיבות סיסי.

באופן פרדוקסלי וטרגי, הנתיב היחידי שהזרוע הצבאית של חמאס הבינה שהיא יכולה להבריח דרכו הוא מעבר כרם שלום, שלא מפסיק לעבוד לרגע. ישראל רוצה לשקם את האוכלוסייה האזרחית בעזה, אך בשום אופן לא את הזרוע הצבאית. בינתיים מה שקורה הוא, שהזרוע הצבאית משתקמת והאוכלוסייה לא. מאיפה הכסף? לחמאס הצבאי לא חסר כסף, לעומת האוכלוסייה, שלה יש מחסור.

פעילים צבאיים בחמאס מקבלים משכורות בזמן. הכסף מגיע מאיראן, ממסים ומחמאס סניף חו״ל. חמאס בנה יכולות תוך השקעה לגשר על כל הפערים. הלקוחות של החמאס מרכזים את הצרכים שלהם: כננות, מנועים וגנרטורים, שהקניינים מעבירים לסוחרים הישראלים, שהפכו לפרונט מול ישראל בכיסוי של עסקה תמימה. חלק מהסוחרים הוזהרו על ידי השב״כ במאי 2014, חודשיים לפני צוק איתן, כי הסחורות שהם מכניסים לרצועה הולכות לזרוע הצבאית של חמאס. אך זה לא שינה דבר בהתנהלותם, אלא רק גרם להם להסליק טוב יותר את הסחורה האסורה.
יש שלוש קבוצות מעורבים שמונות יחד כ-100 בני אדם: הקבוצה הראשונה מכילה את אלה שניהלו מבחינתם מסחר תמים ולא ידעו למה הציוד חשמלי והמתכת ישמשו; בקבוצה השנייה המעורבים ידעו שמדובר בהברחות, אבל לא ידעו שזה הולך לחמאס; ובקבוצה השלישית המעורבים ידעו שהכל הולך לחמאס.

כך עבדה השיטה: שני ספקי ברזל ממרכז הארץ מעבירים את הסחורה למושב מבטחים בחבל אשכול. שם, במשק של מיכה פרץ, מסליקים את הסחורה האסורה בתוך סחורה הומניטרית ומעמיסים אותה על משאיות בעלות אישור שיוצאות לכרם שלום. בצד הפלסטיני מחכה איש הקשר העזתי, שמעביר אותה לזרוע הצבאית של חמאס. בשיטה זו שלשלו הנאשמים מיליוני שקלים לכיסם.
בשב״כ בדקו מניע אידיאולוגי ושללו. המניע הוא בצע כסף. הם הבינו שמדובר בחמאס כשראו את היקף הכספים - 30 מיליון דולר על מתכות. 55 אלף טונות ברזל כדי לבנות מוצבים, רקטות ומנהרות. למרחב דרום של השב״כ אין ספק שהסחורה שהוברחה לרצועה בידי הרשת הזו שימשה את חמאס גם בצוק איתן. זו אחת מהפרשיות הביטחוניות החמורות ביותר בעשור האחרון. בוודאי אחת המכוערות שבהן. בשב״כ לא המומים, אבל עצובים ומאוכזבים שישראלים מעורבים בפרשה.

אור הלר הוא הכתב הצבאי של חדשות 10