זה תפס אותי כמו פלצור. בשעת צהריים מאוחרת חזרתי מארוחת צהריים ביפו, ובדרך לרדיו תפס אותי שלט עצום: ״אם תבחרו בנו, בתוך שנה אין קשיש רעב במדינה. זה או אנחנו או הוא״. וכמובן תמונות של ציפק'ה פיט־פוט ובוז'י הרפה, וגם תמונה של הבדאי הלאומי שלנו, ההוא מהמפלגה השנייה.
וואו, אין להם דם בגוף ולא בושה על הפרצוף, לחבר'ה האלו. הם גם מתחייבים "בתוך שנה". יאללה בסדר, שייתנו כערבות בנקאית להבטחה הזאת את מימון המפלגות של מפא״י (למקרה שכצפוי ישכחו שהבטיחו) לכנסת ה־20, וכיפוש ואני נצביע לשרלטנים האלו, כפי שדורש רוברט בכל פנייה בוואטסאפ: "אני מתחנן בפניך, ששרית ואתה תצביעו למחנה הציוני. זה הסיכוי היחיד להפיל את ביבי. הסיכוי היחיד!״.
מילא אני הייתי היחיד שמקבל את המסרים האלו, אבל אני ועוד אלפים מקבלים אותם מרוברט, ליכודניק מלידה שמאס בפריץ ובגברת קסנתיפה שמנהלים כאן את העייסק־ביש. היה פקק אז כתבתי לו: "רוברט, אני חושב שנלך על המאוחדת. התייאשנו מהיאהוד, אחרי דוחות המבקר אנחנו במשבר זהות".

הוא השיב לי: "דיר באלאק. ממני תשכח. אכעס מאוד, ואפגע באופן אישי. אני לא צוחק, אני מזהיר אותך". הבנתי שהוא רציני, אז חזרתי בי: ״בסדר, בסדר, תרגיע. נשארים עם כחלון. הוא עוד לא רימה אותנו. הוא ירמה החל מ־18 במרץ, אז ניתן לו צ׳אנס לחזרה יפה ונקייה לאגם הדרעק, לקראת השחייה האטית בפסולת הפרלמנטרית בכנסת ה־20״. רוברט לא אהב את זה, הוא עדיין לא אוהב.
אמא בדיוק התקשרה. ״רוני, מה נשמע? אתה בריא? אתה אוכל?״. לא, אמא, אני בצום כבר 30 שנה, אני משמין רק מהחמצן כאן, כי הוא מטונף ואני לא מעבד אותו טוב. ״אתה לוקח ויטמינים?״, בטח, אמא. וגם קיבלתי חיסון נגד שפעת, שהכרחת אותי לעשות, אז הייתי חולה השבוע עם 38 מעלות; כבר נפרדתי מכולם, לא האמנתי שאצא מזה. אפילו כיפוש ריחמה עלי, כי לא אכלתי ולא עישנתי.
״זה בסדר, אם לא היית מתחסן, היה יותר גרוע. קראתי בעיתון שזה וירוס חדש ׳שלגו ידעו עליו״. אמא, אני כותב בעיתון כבר 35 שנה, ואת אומרת שאני כותב הרבה שטויות. אז למה את מאמינה לכל אידיוט אחר שכותב שטויות?
תקשיבי, עברתי עכשיו ליד שלט של המפא״יניקס, שמבטיחים שאם תבחרי בהם לא יהיה קשיש אחד רעב במדינה, בתוך שנה. אז יאללה, תצביעי להם. ״רוני, איך אתה מדבר? אני מכירה אותם את המפא״יניקס. הם חזקים בלהבטיח, הם לא מפסיקים לשקר״. אז למי תצביעי? ״אני עוד לא יודעת, כולם שקרנים, אני עוד לא יודעת״. אל תגידי לי רק ליכוד, כן? זה לא מנחם בגין, יצחק שמיר, יוחנן באדר ושמואל תמיר. אלא מירי רגב, דני דנון ואופיר אקוניס, כן? את רוצה שהכסילים האלו ינהלו כאן את המדינה? את שומעת אותי? אל תרגיזי אותי, את יודעת שלא בריא לי להתרגז.
״תקשיב לי רגע, הייתי במכבי היום, לא מוכנים לממן לי את התרופה. אני משלמת יותר מ־1,000 שקל בחודש ולא נותנים לי טופס 17 למומחה בתל השומר, לא יודעת מה לעשות״. תקשיבי לי כבר, כי את מטריפה אותי. אני מביא לך רובה, עם כדורים ללא קליע, זה עושה רק רעש. את נכנסת לקופת חולים, מכוונת לפלורוסנטים, ולוחצת על ההדק. אני אראה לך איך. ואז יתחילו לספור אותך. תהיי עבריינית כמו הדתיים שאת אוהבת ביש״ע, שזה פשע מה שהם עושים בכסף שלנו, תראי שהכל יסתדר, אני מבטיח לך.
״רוני, אתה שוב מתחיל? אני כבר מתקשרת לשרית. צריך לאשפז אותך שוב, אתה לא נורמלי. טוב שאבא שלך כבר לא יכול לשמוע אותך. אתה יורד מהפסים. מה קרה לך? מה פתאום לירות? מה אני עבריינית?״.
אמא, זה הפתרון היחיד שאני רואה. מה יעשו לך בגיל 83? תהיי קצת במעצר בית, בכל מקרה עכשיו חורף, וזה לא בריא לך בחוץ. יהיה משפט שזה סיט־דאון־טרג׳די, תקבלי עבודות שירות במקסימום. את הרי בין כה וכה מתנדבת בעירייה כבר 20 שנה, אז במקום שלושה ימים בעירייה, תהיי חמישה ימים. זה כל ההבדל.
מה את צוחקת? איך ייתנו לך טופס 17? את הרי לא מרשה לי ללכת לסניף הזה ברחוב אורה עם פח טינר ביד, ולבקש מהעיראקי השמן במחילה מכבודו, להתחיל להתפלל לעילוי נשמתו. אז איך ייתנו לך, תגידי לי את. את רוצה להמשיך לשלם לרופא פרטי? לכי על זה. אנבל לי השיחות האלה עולות בבריאות, כי אין לי פתרון.
״אוי, אלוהים אתה הורג אותי. למה דווקא לי יצא בן לא נורמלי. אני מתקשרת לשרית, אולי היא יכולה להשתלט עליך, כי אני לצערי כבר לא״.
ברדיו חיכו לסיום האמברגו על פרסום ממצאי דוח המבקר על המחדלים בתחום הבנייה. כבר יומיים מדברים מסביב, אבל אומרים הכל. אני קראתי את עיקרי הדוח כבר בבוקר, ומאוד כעסתי על הממצאים. היעדר התייחסות אישית לדיירי אגם הדרעק, ובעיקר היעדר המלצות.
מה אכפת לי מה קרה בתקופת אהוד אולמרט? הוא עומד לבחירות? למה לא לחזור דרומה לבגין וללוי אשכול עם המיתון ב־1965? על מי מסתלבטים כאן? ואיך יכול להיות שהמבקר לא ממליץ בחום להעסיק שלושה חוקרים בכירים לפחות מלהב 433 במשרה מלאה במינהל מקרקעי ישראל? זה הרי ישפר ויקצר את ההליכים. החוקרים יגבו עדויות תוך כדי תנועה, ובכל שנה יעמדו לדין קצת בכירים מהארגון הזה; איך לא הייתה שום הערה בנוגע לבנייה באיו״ש בתקופת ההתייחסות של הרוח? כמה יישובים נבנו שם וכמה בתים נבנו בתחומי הקו הירוק; אם נדרשות 12 שנים מזמן רכישת קרקע לבנייה ועד כניסת דיירים לבניין בתחומי הקו הירוק, כמה שנים נדרשו במועצה האזורית שומרון, כאילו לבנות, רק בכאילו, להלבין ולמחוק מיליארדי שקלים, לשלם עמלות בהיקפים שגם ג׳ון גוטי וגם טוני סופרנו היו מתביישים לבקש, להקים יישובים - שברוב השכונות שלהם, אף אחד לא גר?
כל זה לא מופיע, ופתאום מתברר שכל מה שחסר לנו כדי שיהיה לנו טוב זה 115 אלף דירות. זה הכל. בגרמניה, מדינה ענייה לאללה, רק ל־14% מ־80 מיליון האזרחים יש נכסים פרטיים בבעלותם. אז מדוע בק״ק ישרואל לא בונים שכונות להשכרה בכל עיר גדולה? הרי אם לצעירים כיום אין כסף לדירות, גם לילדיהם בעוד עשר שנים לא יהיה כסף. אלא אם כן יחליטו להיות מתנחלים, אולי סוחרי סמים, אפשר גם להיות חניוק ואז דואגים לך, ואתה גם לא צריך להתגייס, בטח שלא לעבוד, רחמנא ליצלן.
את שיא הגועל קבעו המתמודדים על מושב מעור צבי באגם הדרעק, בחילופי האשמות עם מסרים של אסטרטגים מביכים. אתה אשם, הוא אשם. כולכם אשמים. וואו, שיא הבחילה מהאנשים האלו שאין להם דם בגוף ובעיקר לא בושה על הפרצוף. כל מה שבודקים כאן, מתגלה כמחדל. פלא שלא הייתה ועדת חקירה על אירועי מלחמות לבנון השנייה וצוק איתן? הרי היינו מקבלים מסמך חתום, שאת העניינים כאן ניהלה קולקציה של אפסים. טוב, אנחנו יודעים את זה, אבל מחפשים חתימות ובעיקר חותמת.
אף אחד מהם, מהנהגת הדרעק, לא בא עם פתרונות מעשיים. אם תבחרו בנו, נעשה כך וכך כדי לשפר את המצב. כי את מי מעניין כאן דיור? כולם רוצים להיות שר חוץ (כי אי אפשר להיכשל בג׳וב הזה, תשאלו את איווט ליברמן ואת דוד לוי), שר ביטחון (כי דואגים רק לחבר׳ה) ושר אוצר (כדי לעצבן את רה״מ, ליצור גירעון מפלצתי כמו יובל שטייניץ, וגם כמובן להיות פרסונה גראטה בקיבינימט המדיני־ ביטחוני).
כולם מדברים על הביטחון, אבל על הדרך רוכשים יותר מ־30 מטוסי 35־F בשבעה וחצי מיליארד דולר. הלו, דגנרטים, את הנגמ״שים והטנקים סיימתם למגן כבר? המלחמה הבאה זה רק באוויר? לא יהיו חללים על הקרקע בגלל ביזיונות של ההנהגה הפוליטית והמטכ״ל, בגלל סדר עדיפויות כושל, שמתבטא ברכישת צוללות? אז שתדע כל אם עברייה, שבנה יקירה שוב הופקר באיזה רק״מ משופץ בן 20 או טנק מרכבה סוג 2, כי אין כסף. נגמר, הכל הלך למלחמות של עוד עשר שנים. ובינתיים מה יהיה? בינתיים יהיו לוויות והרבה, לצערי.

נתניהו בקונגרס האמריקאי. צילום: רויטרס
 
ראש הממשלה נוסע השבוע לנאום בקונגרס. הוא גאון. מדוע להתעסק במשבר הדיור (איזה יופי שהוא הזמין את כל 500 אלף יהודי צרפת לעשות עלייה? איפה הם יגורו? במעון ראש הממשלה? הוא כבר סיפר להם על נתון מצער שלפיו כ־150 אלף מעולי ברית המועצות לשעבר כבר ברחו מכאן? בשביל מה? אנחנו אוהבים צרפתים עכשיו), אם אפשר לרמות את כולם בשני נושאים שאין להם פתרון בשנים הקרובות?
איראן, הרי אנחנו לא במשחק המדיני, זו עובדה. יהיה להם נשק אטומי, כמו שכולם אומרים שגם לנו יש, ולעולם ממש לא אכפת ממאזן האימה הזה. יש להם את דאע״ש על הראש, איראן ממש לא מעניינת אותם; מו״מ עם הפלסטינים? היחידה שמתעניינת בזה ממש היא ציפק׳ה פיט־פוט, וג׳ון קרי שבורח מתרזה והמיונז. בישראל זה לא מעניין כלב מת, בטח לא את נתניהו. יצחק רבין הי״ד ושמעון פרס יבדל״א כבר זכו בפרס נובל לשלום, אז אין סיכוי שהוא יראה פרס כזה. את הרדנקס הרפובליקנים הוא יכול להמשיך לרמות, אותנו כבר ממש לא. אנחנו כבר שמענו הכל ואנחנו ממש רוצים להפסיק לשמוע אותו, בכלל.
כן, כיפוש, איך החיים מתייחסים אלייך? את קרה אלי היום, את יודעת? ״מאמי, אמא שלך התקשרה. מה אמרת לה שתלך לירות באנשים בקופת חולים? מה היא בשולחן בחבר׳ה של אהרל׳ה? מה נסגר איתך, האישה מבוהלת, היא כבר לא יודעת אם אתה רציני או לא. ואל תענה לי עכשיו: רחמים לא ידע, הוא לא ידע. טלפן אליה ותרגיע אותה״.
בסדר בסדר, אני באולפן, אני אחזור אלייך. ״איזה אולפן ב־17:10? אני מכירה אותך, לפני 17:50 אתה לא מגיע בכלל לגבעתיים? מה אתה עובד עלי?״.
יש הקלטה מוקדמת, כפרה, אני אחזור אלייך. ״איפה ההקלטה? אצל אהרל׳ה? עכשיו שלחו לי תמונה שלך שם עם הקפה והלימונדה. טלפן אליה עכשיו, הרגע, ותודיע לי שהתקשרת״.
אמא, תקשיבי, לא רציתי שממש תירי באנשים, זה רק בכאילו. לא, אני לא רוצה לשמוע על בנט שהוא יהודי טוב. הם גזענים, זה בית לבן. אני יודע שסבא הקים את המפד״ל, אבל מאז הם עושים לנו רק רע. מאיפה יש למני נפתלי כסף לעורכי דין? הוא ישלם להם כאשר יזכה בתביעה נגד משרד ראש הממשלה, זו הבעיה שלך עכשיו? עורכי הדין שלו? להפסיק לעשן? איך אני יכול, את מטריפה אותי, כיפוש משגעת אותי, הממשלה דורסת אותי, אז אני חייב סיגריה, הבנת?
אם שמעתי על הסמים בבתי הספר בתל אביב? בטח שמעתי, אמא, אני בעד. זה טוב שהילדים יעשו שאכטה לפני שהם מתגייסים והולכים לגמור את החיים בשביל הממשלה שלך, זה ממש מומלץ. חבל שלי אסור לדפוק את הראש קצת, אני בגעגוע. בקיצור, אני לא מביא לך רובה, את לא מתאימה לג׳וב. אמא, אני כבר עולה לשידור, יאללה ביי.
בקטנטונת
•מתי היועץ המשפטי לממשלה מנחה את שארית משטרת ישראל להפסיק לעסוק בשטויות של שאכטות אצל נערים, ולהתמקד ברב אוירבך שמסית את כל עשרות אלפי חסידיו לערוק משירות צבאי? הסתה זו כבר עבירה שיצאה מהאופנה? כל אחד יכול? גם אני? יש לנו עוד סוג של סדר דין אחרי ״משפט בוזגלו״? סדר דין של רבנים, עבריינים סדרתיים?
•מתי בנימין נתניהו יודיע לעם המטומטם, שהוא לא יכלול אנטי־ ציוניים בקואליציה שלו? כמו יהדות התורה למשל? או שחניוקים בטלנים ועריקים, טובים יותר מהשמאלנים במחנה הציוני?
•מתי ישדרו את 19 דקות השיחה המרנינה בין שרה נתניהו ומוניק בן־מלך, בת זוגו של ראש עיריית שדרות לשעבר? לפני השידור נדרשת חוות דעת פסיכיאטרית. איך אני יודע? כי שמעתי מקבץ. מאוד מומלץ להעלות ביו־טיוב.
 מתי יעלו את אחוז החסימה לכנסת ה־21? משהו כמו 10 מנדטים מינימום? כי בנט וליברמן ממש הצליחו נפלא עם התיקון לחוק בכנסת ה־19. איזה יופי? הרשימה המשותפת תהיה אולי השלישית בגודלה בכנסת. ד״ר אחמד טיבי יישב בוועדת חוץ וביטחון, וגם בתת־הוועדה לשירותים חשאיים ואישור חיסולים, כיסא ליד מירי רגב. אין עליהם, על החבר׳ה מאגם הדרעק, הם קורעים מצחוק (ובעיקר מטמטום!!!).
יש מצב שאלי ישי דופק בראש לאריה דרעי? הרב יורם אברג׳יל תומך בו, מועצת חכמי התורה, הם ממש לא חכמים בכלום, בעיקר בפסיקה שדרך ארץ קדמה לתורה, ויהיה מעניין מאוד. איך אומרים אצלכם, אריה־גנב־זכאי־צדיק־תמיד? ״גם אוויל מחריש, חכם ייחשב״. אז תחריש קצת, בנאדם, צא לתענית דיבור.
מתי החבר׳ה של מחאת הדיור יחזרו לרוטשילד? אני מתגעגע להופעות. היה סבבה. אפשר ללכת על איחודים עכשיו: שלום ושלמה, פורטיסחרוף, אייל ושרית, עופר וישי, ויהורם גאון והפילהרמונית בשביל אמא שלי. היא גם נורא חזק במחאה.
שתהיה לכולנו שבת שלום. בשבת לא תהיה מלחמה. אולי במאי, כמו השיר של יובל בנאי ״ניפגש במאי״. מחכים שחיזבאללה יגמרו לחפור את המנהרות באצבע הגליל. לא נשאר להם הרבה, לפי הקולות שעולים מן האדמה. קטן ?גיל הצוללות וה־35־F שיעז לנו. בשנייה אנחנו מרסקים אותם.
בא לי בכי.