יום שלישי. חצות. ברקע הטלוויזיה דולקת, נשמע קולו הצוהל של השר לענייני מודיעין, אסטרטגיה גלובלית ופילוסופיה פרופסור דוקטור יובל שטייניץ. ״כל העולם ואשתו היו נגד ביבי. אני בטוח שכל עם ישראל שמחים בשמחתנו״. אין ספק שהוא גאון, שטייניץ. איזה מזל שבלחיצת כפתור אפשר לסתום לו את הפה מבלי להשתמש באמצעים בלתי חוקיים.

אף על פי שהוא אינו בטווח שמיעה, אני אומר לשלום חנוך שהוא גאון, ושהמילים האלמותיות שכתב לשיר ״מחכים למשיח״, ״הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם", הן בדיוק התחושה שלי מתוצאות המדגם לבחירות 2015.
לפתע התברר שהאמירה על ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא קוסם, היא אמת לאמיתה. האיש שלא חיסל את חמאס, ששחרר יותר מאלף מחבלים עם דם על הידיים, שלא עצר את הפעי־ לות החבלנית בירושלים ה״כאילו״ מאוחדת, שלא עצר את הגרעין האיראני, שלא פתר את בעיית הדיור, שלא שינה מאומה במצב הנורא של מערכת הבריאות לרוב העם (העשירים מסתדרים, אל תדאגו), שלא הוריד את יוקר המחיה, שלא הצליח לעצור את ההידרדרות המתמדת של מערכת החי־ נוך, שלא פתר את הבעיות של הקשישים ובעלי המוגבלויות, שהצליח להרוס את יחסי ישראל-ארצות הברית, שהשניא את ישראל על רוב מנהיגי מדינות אירופה, שרשימת הכישלונות שלו ארוכה כאורך הדרך מכאן לקטמנדו - האיש הזה ניצח בבחירות.לפי המדגמים, לא ניצחון סוחף, לא ניצחון גורף, אבל ניצחון גדול שיאפשר לו להקים קואליציה שתגמגם איזו תקופה (בטוח לא ארבע שנים), קואליציה שתנהל את המדינה בלי מדיניות, כי העומד בראשה אומר דבר והיפוכו, משקר בלי להסמיק, מבטיח בלי לקיים.

המתחרה יצחק בוז׳י הרצוג מספר על התפילה שנשא יום לפני הבחירות ליד הכותל, ועל הפ־ תקים שתקע בחריציו. הוא מרביץ רשימת תודות כאילו זכה בפרס האוסקר. הוא בטוח שהוא יהיה זה שירכיב את הממשלה, להקת המעודדים שלו, כמו של ביבי וכמו של לפיד, שרה לו שירי הלל, הוא מדבר בקלישאות, מבטיח להיות ״חברתי״. בלה בלה בלה. בראש עובר לי ההרצוג שהיה שר רווחה, חביב הכתבלבים שהיללו ושיבחו אותו. כשניצולי השואה לא הצליחו להתמודד בין פרוסה לתרופה, כשבעלי המוגבלויות שיוועו לעזרה שלא הגיעה, השר החביב והחייכן, בעל המראה של ילד טוב צהלה, העביר והאציל סמכויות וממון לעמותות ולבעלי חברות, שניהלו את האומללות מטעמו, כי הוא התחמק מאחריות. הוא הקים ועדות על גבי ועדות, שהסיקו מסקנות על גבי מסקנות. התוצאות בשטח היו על הפנים. אני הייתי בשטח, ראיתי מטווח אפס את המצוקה, הכאב, הסבל, ותיעבתי את הרצוג, הרגשה שלא עוזבת אותי לרגע.
התיקו בין הרצוג לנתניהו (27:27) מחזיק מעמד. השעה 1:00 לפנות בוקר. הפרשנים והמומחים שעדיין ניזונים מהמדגם הטלוויזיוני, מנבאים שהתוצאה לא תאפשר לאף אחד מהשניים להקים ממשלה משילה. איש המפתח ליכולת של השניים להקים ממשלה הוא משה כחלון ״החברתי״, שביבי עבד עליו, שיקר לו, הבטיח לו ולא קיים, וביום שלפני הבחירות אנשי הליכוד זייפו מסרים שלו, והפיצו באלפי מסרונים את דבריו מלפני שלוש שנים וחצי להצביע לליכוד, דברים שאמר כשהיה חבר ליכוד. רק בגלל המעשה הפלילי הזה (הליכוד נקנס על ידי ועדת הבחירות ב־20 אלף שקל) לכחלון אסור לחבור לנתניהו. אבל כחלון הוא פוליטיקאי ימני, לאומני, שאפתן, ואף על פי שהוא טוען שהוא קודם כל ״חברתי״, האם יהיה לו אומץ להתחבר עם המחנה שהוא ההפך הגמור מהבית שלו, מהליכוד?


אלוהים מאס בהם והקיא אותם. מרזל וישי. צילום: אבשלום ששוני
המחנה הימני ספג בומבה בפנים, כשאיש הגרזנים אביגדור ליברמן צנח ל־5 מנדטים אחרי שלא הפסיק להבטיח למעריציו שהסקרים-שקרים הם קשקוש, והוא יקבל מספר -ספרתי של חברי כנסת. הוא צדק, קיבל 5 ונראה כמו דוב גריזלי שקיבל מכות מכלב ים. ליברמן מטיל האימה הפך אחרי השעה 22:00 ביום שלישי לליברמן הקטן עם הפה הגדול. בבוקר הוקל לו קצת, הוא עבר לדו-ספרתי 06.
גם הפה הגדול של ברוך מרזל, בן בריתו של אלי ישי (נציג מרן - על פי דבריו), לא נפתח אחרי המדגם. את ישי בלעה האדמה. הוא כמו נכחד, גם הוא כמו ליברמן הבטיח לבוחריו מספר חברי כנסת דו-ספרתי, והוא אכן קיבל 00 (= בית שימוש). ישי ולהקת הרבנים שלו ושל מרזל אולי יבינו סוף-סוף שאלוהים לא אוהב אותם, מאס בהם, הקיא אותם. להקת הליווי של דרעי, ודרעי עצמו, היו מאושרים כשנודעו תוצאות המדגם. לא בגלל 7 המנדטים שקיבלו, אלא כי ישי לא עבר את אחוז החסימה. עשרות אלפי מצביעיו של דרעי, שקיבלו את הקמע לגן עדן, יכולים לעשות מי שביירך. איזה אושר אחז בהם, שאפילו אם יחטאו ויפשעו, מרן הבטיח להם גן עדן באמצעות נציגיו על כדור הארץ - ומרן לא יאכזב אותם.
חלוקת הקמעות של דרעי ושות' להמונים היא עוד עבירה על חוקי המדינה, אבל עבירות לא מפחידות את אריה מכלוף דרעי (בגימטרייה = סוף גנב לתליה), אז ועדת הבחירות תקנוס. סו וואט?
מרצ המסכנה עם חמישה ח״כים תמשיך להיות נחמדה, אנושית, הומנית, מנומסת. באף מפלגה היא לא נוגסת. מרצ היא מפלגה גוססת. אם לא תתעורר, תרענן את השורות, תצא לרחובות, תעבוד בפריפריה, תמצא כמה מנהיגי פועלים אמיתיים, עם ידיים מיובלות וכושר מנהיגות, נוכל לומר עליה ז״ל כבר בבחירות הקרובות. לקראת זריחת השמש, ביום רביעי לפנות בוקר, כשספירת הקולות התקרבה ל-100%, ירדה מרצ לקידומת 04. זהבה גלאון לא תשתה יותר צ׳ייסרים ותרקוד ריקוד משונה מול המצלמות. מרצ מחפשת מנהיג/ה חדשים.
נתניהו מחכה שלוש שעות עד שהוא מגיע לגני התערוכה, כדי לשמוע את מעריציו ולהקת השרים והח״כים המהללת ומשבחת אותו, חלקם עם הרבה בחילה. בכדי לזרוק נאום ניצחון בומבסטי לאוויר. יש לו רוב הסיכויים לקבל מהנשיא ״האהוב עליו״ ראובן ריבלין את המינוי להקים ממשלה חדשה. ״היידה, ביבי״ זועקים אנשי הליכוד. ״הוא קוסם״, הם צועקים. ״היידה, שרה״, הם משחררים לחלל האוויר, וביבי נותן לשרה האהובה נשיקה בשפתיה הענוגות. הקהל משפיך מאושר. ״השגנו ניצחון גדול״, הוא אומר בפאתוס.

החיוך הזחוח שלו מתמזג עם השיער הכחול ועניבת התכלת. האיש מלא מעצמו, הקהל מלא ממנו, ואז הוא מתחיל למכור לוקשים על זוגות צעירים, מצב חברתי, רווחה. הקהל זועק ״לא רוצים אחדות", וביבי מספר להם על אתגרים חברתיים... ביטחוניים... כלכליים... הוא מריץ מסע תודות כאילו קיבל חמישה פרסי אוסקר. הקהל שר ״הוא קוסם, הוא קוסם, הוא קוסם״. הוא מהלל את שני יורשי העצר, אבנר ויאיר, ״בני המופלאים״, קורא להם.

הוא מודה לרעייתו האהובה שרה, הקורנת מאושר לצדו. ״היידה, שרה״, זועק הקהל. ביבי מתמוגג. ״איזה מסלול ייסורים עברת לצדי״, הוא אומר ברטט קדוש ודופק לה עוד בוסה על הפה. זולגת לי דמעת אושר בעין עם השעורה. הקהל זועק שוב ״הוא קוסם״, ואני נזכר בשירו המופלא של יוצר נפלא, קובי לוריא, שכתב והלחין את השיר ״בארץ אחת״.
״בארץ אחת, לא חשוב השם ביום בהיר נחת שם איזה קוסם קוסם של טריק אחד, אבל טריק עצום: האיש יודע לדבר מבלי לומר כלום!
מילים, מילים הוא ירה, בלי עין הרע כזה מופע - השטן לא ברא, ולמי ששאל: ״תגידו, מה הוא אמר?" ענו: ״זאת הגדולה, הוא אמר שום דבר!"
הקהל היה המום: הוא קוסם עצום. איך הוא מצליח לדבר וגם לא לומר כלום?
הוקוס פוקוס אברקדברה, יא חביבי איזה כוח דברא!
הוא דיבר ודיבר ודיבר ודיבר וזה לא משנה אם יצא מזה חיר, כשהיה עובר את מהירות הכלום מיד כולם היו שומעים את הבום.
העם השתגע: וואו, איזה דברן! וצעק לסדרן: ״רוצים הדרן!״ ומכל העולם וגם מהאו״ם ביקשו ללמוד אצלו את תורת הנאום
הוא רק נכנס מיד כל היונייטד ניישן קם על רגליו עשה לו סטנדינג אוביישן הוקוס פוקוס אברקדברה,יא חביבי איזה כוח דברא! כך איש המילים עלה לגדולה, הוא חי כמו מלך, ואשתו כמו מלכה, על הבלה-בלה-בלה אף אחד לא עלה, עד שבוקר אחד - הבלוף התגלה:
באותה השעה, שמו לב כולם שכשצריכים אותו האיש נעלם ושלסמוך עליו, כמו על קורי עכביש כי יש פה מילים, אבל אין בכלל איש!
הציבור היה המום: ״איפה הקוסם, זה שמבלי לומר מילה יש לו רוב חוסם. עם כזה אברקדברה, וכזה כוח דברא, אז איך ייתכן שעד כדי כך המצב רע?!״ לשיר הזה יש מוסר השכל שבין מנהיג לקוסם יש עדיין הבדל, שקוסם תמיד יכול לשלוף איזה אס, אבל אז אין הבדל בין מדינה לקרקס.
בארץ אחת לא חשוב השם ביום בהיר נחת שם וואחד קוסם קוסם של טריק אחד, אבל טריק עצום הוא ידע לדבר בלי להגיד כלום.
תודה, קובי לוריא, שיר ענק באמא שלי. הציפורים מצייצות, בוקר, השחר עולה, פותח רדיו ושוב הפרופסור דוקטור שטייניץ. הקול שלו שמח מדי. הוא מקרקר שהליכוד היא מפלגה חברתית מובהקת, הוא טוחן על פגישותיו עם מנהיגים חשובים באירופה. אני מרגיש שהוא צוהל מדי. פותח מסכים ורואה - הליכוד 29, המחנה הציוני 24, הרשימה המשותפת 14. בום. הקוסם ביבי, גדול הקוסמים בכל הזמנים עשה את זה בענק.

ביישובי הערבים בצפון שוחטים כבש, שקוראים לו בשם החיבה ליברמן, ומודים לאללה על החוק שלו, שגרם לכל המפלגות הערביות להתאחד ולצמוח ל-14 חברי כנסת, המפלגה השלישית בגודלה בישראל. ביום רביעי בבוקר הסוקרים והפרשנים הפכו למגמגמים, לחץ הדם של שונאי נתניהו עלה לשיאים חדשים, תומכיו התעוררו לבוקר ג׳ובים חדש, הזמר הגיטריסט בנט שחלם על תקליט פלטינה, קיבל תקליט מעופרת לא יצוקה. עבדכם הנאמן חוזר להתעצבן ברדיו, מפזם בלי הנאה ״הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם״.
 
(אף ש-99% מהקולות נספרו, עדיין עלולים/ עשויים להיות שינויים קלים בתוצאות). ♦