על אף שאינני משתייך למחנה הלאומי וה־17 במרץ 2015 ייזכר אצלי כיום טראומטי, אני חושב שיש אפשרות שהבחירות האלו הן אחד הדברים הטובים ביותר שקרו בפוליטיקה הישראלית מזה עשרות שנים.
יכול להיות שהזעזוע שנוצר בעקבות הפער האדיר בין הסקרים לבין תוצאות האמת ישחרר אותנו אל עבר פוליטיקה חדשה שכולנו משתוקקים אליה. תוצאות האמת ב־18 במרץ הוכיחו שבניגוד לעמדה של רוב יועצי הבחירות, הסקרים הם לא אלוהים ואי אפשר באמת להסתמך עליהם. וזו בשורה גדולה לכל אדם שרוצה לקבל פוליטיקה נקייה יותר.
זוהי ההזדמנות של כל פוליטיקאי להפסיק להסתכל כל הזמן על הסקרים ולשנות עמדות בהתאם, אלא פשוט ללכת עם האמת שלו ועם החזון שלו כפי שהוא רואה אותו - בצורה המזוקקת ביותר. לצערי, מאחורי המונח ״סקרי עומק״, מסתתרת רמאות גדולה. במקום להביט לבוחרים בעיניים הפוליטיקאים מביטים בעיקר בסקרים, שמנסים להגיד להם מה הציבור רוצה לשמוע. וכך יוצא שכל הפוליטיקאים מנסים להגיד את מה שאנחנו רוצים לשמוע, במקום שאנחנו נשמע את מה שהם באמת רוצים להגיד.
זוהי ההזדמנות של כל פוליטיקאי להפסיק להסתכל כל הזמן על הסקרים ולשנות עמדות בהתאם, אלא פשוט ללכת עם האמת שלו ועם החזון שלו כפי שהוא רואה אותו - בצורה המזוקקת ביותר. לצערי, מאחורי המונח ״סקרי עומק״, מסתתרת רמאות גדולה. במקום להביט לבוחרים בעיניים הפוליטיקאים מביטים בעיקר בסקרים, שמנסים להגיד להם מה הציבור רוצה לשמוע. וכך יוצא שכל הפוליטיקאים מנסים להגיד את מה שאנחנו רוצים לשמוע, במקום שאנחנו נשמע את מה שהם באמת רוצים להגיד.
אי אפשר להגיד את זה אחרת - הסקרים יצרו מציאות של פוליטיקאים, מימין ומשמאל, שמתמחים בנוכלות. פוליטיקאים שמכוונים לאן שהסקרים אומרים להם לכוון, שמגמישים את האידיאולוגיה שלהם לטובת הכיוון ש״סקרי העומק״ מצביעים עליו. על כן אני שמח שהסקרים נחלו תבוסה קשה במערכת הבחירות האחרונה. כי תבוסה לסקרים משמעותה ניצחון גדול לאזרחים. הציבור רוצה פוליטיקאים שמתסכלים עליו כאל בני אדם - ולא כאלה שמתייחסים אליו כנתונים סטטיסטיים.
אז אולי אינני מרוצה מהסקרים ששכנעו אותי שיש סיכוי לארץ ישראל אחרת עם הנהגה אחרת, אבל בסופו של דבר אני מאמין שאולי בחירות 2015 עשו לכולנו טובה גדולה וסידרו לנו פוליטיקה אחרת ממה שהתרגלנו אליה, פוליטיקה יותר כנה, אמיצה ואמיתית.