לא צריך להכיר את סימה שיין או להיות חסיד שלה כדי לחוש סלידה מהמסע המכוער והמתוזמר נגדה של עשרות נשים שעבדו בעבר במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. נשים אלה, באופן חסר תקדים, יזמו וחתמו על עצומה כדי למחות נגד ההחלטה לבחור בגברת שיין להיות אחת ממדליקי המשואות ביום העצמאות. ולא רק זאת. הן שכרו את שירותיה של עורכת דין ובעזרתה יחצנו עצמן בכלי התקשורת. לא ברור מי יעץ להן גם להרחיק לכת ולהדליף פרטים אישיים אינטימיים במהותם מעברה של גברת שיין, שהיו בבחינת מכה מתחת לחגורה.



ההחלטה לזכות את שיין בכבוד להדליק את המשואה הגדירה אותה כ״פורצת דרך״ במוסד. סימה שיין לא הייתה פורצת דרך. נכון גם שהיא לא הייתה האישה שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בארגון. היו בכירות ממנה. עליזה מגן הייתה המשנה לראש המוסד תחת שבתי שביט. הייתה ר' ששימשה בתפקיד קצינת הביטחון הראשית של הארגון, ראש אגף הדרכה ומבקרת פנים. הייתה ס' שמילאה שורה של תפקידים מבצעיים בחו״ל והגיעה לדרגת ראש שלוחה וראש מחלקה. מירה גל הייתה ראש שלוחה וראש מחלקה ואחר כך גם מנכ״לית משרד הקליטה. והיו גם נשים לוחמות שפעלו תחת כיסוי עמוק וסיכנו את חייהן במדינות אויב.
 
סימה שיין, לעומתן, לא עשתה תפקידים מבצעיים ולא עבדה בחו״ל. היא לא איתרה, גייסה או הפעילה סוכנים. היא לא פרצה למשרדים או דירות ולא השתתפה במבצעי האזנה או מעקב אחר יעדים של האויב. היא הייתה חוקרת שעבדה במטה המוסד. אפילו המחקר שבו עסקה לא היה מבצעי אלא בסיסי ורובו נסמך על מקורות גלויים. היא הייתה אחראית על חקר מדיני באגף המחקר ואחר כך ראש חטיבת מחקר באגף המודיעין. לאחר שפרשה החלה לעבוד כחוקרת בנושאי איראן במועצה לביטחון לאומי ובמשרד למודיעין.
 

אין ספק כי עבודתה שם וקרבתה לשר יובל שטייניץ, שהמליץ עליה, סייעו לה לזכות בכבוד להדליק משואה. יכול להיות שתולדות חייה, שיש להודות שהן די שגרתיות, אינן ראויות היו לזכותה בכבוד.
 
אך האם זו הפעם הראשונה שלהדלקת המשואות נבחרו אנשים ללא תכונות? כל סופר או משורר שזוכה בפרס נובל לספרות הוא הטוב והמוכשר מבין כל סופרי העולם? האם כל מי שזוכה בפרס ישראל הוא הטוב והראוי בתחומו? אפילו בין מדליקי המשואות לצדה של סימה שיין יש כאלה שהבחירה בהם מעוררת תמיהות.

האם בעל המרכולים רמי לוי הוא איש העסקים המצטיין ביותר בישראל? וגם על בחירתו של תא״ל דני גולד, מיוזמי מיזם כיפת הברזל, יש מי שחולקים. תשאלו את אנשי רפא״ל שפיתחו את המערכת והם יגידו לכם שנציגם היה לא פחות ראוי להימצא בהר הרצל בערב יום העצמאות.
 
המסע שארגנו נשות המוסד בעזרת עורכת דינן יותר משהוא מעיד על סימה שיין הוא מעיד עליהן. זהו מסע קנטרני, קטנוני. הוא מוכיח כי גם מי שניחן באומץ לב, נועזות או נחישות, שמן הסתם חלק מחותמות העצומה הפגינו בעבודתן, אין בכך ערובה לאצילות נפש או ליכולת להבליג. קל וחומר לפרגן.