שליחנו לענייני איפכא-מסתברא: אתם בטוחים ש(המסגרת ל)הסכם לוזאן, שמיהרו אובמה וקרי לרקוח עם האיראנים, כל כך נורא? ומה האופציות האפשריות האחרות? מתקפת התאבדות של ישראל על הכורים? ביטול המו״מ והמשך הסנקציות על המעצמה החדשה, שתגיע בסוף לגרעין אקטיבי ותזרז את מסע ההתגרענות האזורי? ואולי המרת דת ליהדות סונית והצטרפות לקרבות האזוריים נגד השיעים ועושי דברם? ״חזקים מול החות׳ים״?
טיוטת ההסכם, לפי הפרסומים הסותרים של האמריקאים ושל האיראנים, מאפשרת לפחות פרק זמן ארוך מאוד של כמעט הקפאה (במציאותנו הגלובלית שנה היא נצח), בפיקוח הדוק ועם תקווה שבמשך עשור או עשור וחצי הכלב ימות, או שהפריץ ימות, שהעולם ישתנה, או שהמערב יפתח נשק אדיר יותר מהגרעין. בכל מקרה לא כדאי להתפרק מהנשק ומהדריכות ואולי לרכוש מארה״ב את הטילים החדשים פורצי הבונקרים, ליתר ביטחון.
מובן שאם נתניהו לא היה עושה דברו הנאמן של אדלסון יותר משהוא עושה דברה האחראי של ישראל, ואם היה קורא את המציאות ולא כחולה קטרקט, היה נמנע מלתחוב אצבע, שוב ושוב ובמפגיע, לעין אובמה - ואולי הייתה לו עדיין השפעה שקטה על המו״מ. אולי היה מצליח להכניס להסדר איסור על איראן לסייע לטרור בחימוש, בדרבון ובאימון; לא להתערב בעימותי הדמים באזור, אלא בפיקוח האו״ם, וקריאה להרגעה ביחסים עם ישראל.
אבל זה כבר אבוד, וביבי הרי לא יתנתק מפטמת אדלסון ומכיפת הברזל של ״ישראל היום״. כל השנים שנשבע להקדיש את עצמו, את צבאנו, את עצבינו ואת כספנו כדי למנוע התגרענות מאיראן מסתכמות במחדל עצום אחד. כל שנותר לו זה להזמין לעצמו הזמנה חוזרת לקונגרס האמריקאי, לרדת מהמטוס, אוחז ביד הגברת, ולהצהיר, כמנצח, ״אמרתי לכם!״.
כתבנו לענייני פילוסופים, המשמשים קול למאסטר שלהם: הד״ר שטייניץ הגיב לדברי יו״ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שהציע לשוב ולדבר ללא תנאים. הפילוסוף הטוב ביותר בין המדינאים הכי הרעים ענה שמוטב שהפלסטינים יפסיקו קודם כל את מערכת ההסתה והשנאה שלהם נגד ישראל היהודית. צודק. וזה ייקח מספיק זמן עד שהפריץ או הכלב או חלום השלום ימותו. בעיקר כשרצוי במקביל להפסיק גם את ההסתה והשנאה
במחנותינו, החל באזהרת נתניהו בבחירות ש״הערבים נוהרים באלפיהם לקלפי״ וכלה במפעלות ליברמן, בנט וצעירי ״תג מחיר״, שלעולם, איזה פלא, אינם נתפסים, נשפטים כחוק ונכלאים, לפחות עד שיבוא שלום.
מעריכנו לנושאי כחלון והליכוד האמיתי וההזוי: כמה מילים טובות למשה כחלון, העיקש המחייך. יותר ויותר אתה מסתמן כאיש הנכון והשפוי בכל המערכת. אז אל תירא ואל תיחת. כבר עברת את האינתיפדה הראשונה כ״סמולן״, ״בוגד״, ו״אל תדאגו. הוא ליכודניק בדם. נתניהו יסרס אותו״. עכשיו בידיך לקבוע את מידת הצלחתך בתיקון כמה ממידותיה הרעות של ישראל. אל תוותר על שום דרישה ותנאי שהצבת כדי להצליח במשימותיך, דרוש ממנו התחייבויות בכתב -ושיתפוצצו כל הקנאים.
כשהמחנה הציוני עדיין שרוי בשיתוק בין תדהמת ההצלחה להלם הכישלון, ומחכה לטלפון מראש הממשלה, אתה תקוות כל אלה שנואשו מהשחיתות השלטונית והממסדית, היוהרה והאגו, החידלון, הפחדנות, ההון והשלטון, ההתעלמות מהמחויבויות ומהאחריות, הקומבינות והקחתן מתחת ומעל לשולחן; הצביעות, העבריינות והבירוקרטיה וחוסר הרצון להחליט. אל תיתן להם להביס אותך.