“מתקפת הנועם” של הממשל האמריקאי על ישראל נתקלת, בינתיים, בכתף קרה ישראלית. בירושלים מכנים את גל הראיונות, ההבטחות והרמזים להזמנתו הקרובה של נתניהו לוושינגטון, בשם “מתקפת הנועם”, שהוא במקרה (או שלא במקרה) השם בו השתמש המערב לתאר את המסע התקשורתי האיראני מול המערב לאחר בחירתו של חסן רוחאני לנשיאות.
כך או אחרת, גורמים מדיניים בכירים בצמרת מערכת קבלת ההחלטות בירושלים אומרים בשיחות סגורות בימים האחרונים: “להסכם בלוזאן יש נוסח באנגלית ונוסח בפרסית, לצערנו האיראנים דוברים אמת ואנחנו מאמינים להם. הם קיבלו הבטחה להסרה מיידית של הסנקציות שהוטלו על ידי מועצת הביטחון, עם תחילת יישום ההסכם. יש כבר טיוטת החלטה רלוונטית שתוגש למועצת הביטחון וזה אחד ההישגים הגדולים של איראן בלוזאן”.
כך או אחרת, גורמים מדיניים בכירים בצמרת מערכת קבלת ההחלטות בירושלים אומרים בשיחות סגורות בימים האחרונים: “להסכם בלוזאן יש נוסח באנגלית ונוסח בפרסית, לצערנו האיראנים דוברים אמת ואנחנו מאמינים להם. הם קיבלו הבטחה להסרה מיידית של הסנקציות שהוטלו על ידי מועצת הביטחון, עם תחילת יישום ההסכם. יש כבר טיוטת החלטה רלוונטית שתוגש למועצת הביטחון וזה אחד ההישגים הגדולים של איראן בלוזאן”.
ישראל מתכוונת להמשיך את הקמפיין נגד ההסכם בכל החזיתות: בחזית הקונגרס, שם צפויה בשבוע הבא הצבעה גורלית על חוק חדש שאמור להגדיר את ההסכם עם איראן כ”אמנה בינלאומית” ולפיכך הסנאט אמור לאשרו; בחזית מול הממשל, שם תנסה ישראל להשפיע על האמריקאים לחדד את הפערים הרבים, ה”חורים השחורים” והנקודות שצריך להדגיש בדיונים לקראת ההסכם הסופי; וכמובן בזירה הבינלאומית, שם ישראל תמשיך “להציף את הנושא” ללא הרף, גם אם מדובר בהמשך ההסלמה מול הממשל האמריקאי.