מנכ"ל משרד התקשורת המודח אבי ברגר פגש אתמול, למרות פיטוריו, את הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה, לדיון בנושא בזק. מסתבר שפיטורי הבזק הטלפוניים של נתניהו את ברגר לא הצליחו למנוע את הפגישה הזו.
כפי שנחשף אתמול ב"מעריב", ברגר הגיש בשבוע שעבר תלונה נגד בזק אצל הממונה, וביקש להכריז עליה מונופול. נתניהו נחלץ כעת להגן על המונופול הזה, ונתקל אתמול בבוקר ביריב מר ולא צפוי: השר המתפטר גלעד ארדן, מי שהחל ברפורמות בתקשורת בקדנציה שלו כשר תקשורת, והודיע אתמול שיגיש בתוך כמה שבועות הצעת חוק לפירוק בזק.
ארדן מבין שנתניהו יצא למלחמה, והוא משיב מלחמה בלי למצמץ. בינתיים. "הדרך הנכונה להתמודד עם מונופול כה עוצמתי היא לחייב את בזק למכור את כל אחזקותיה בתחום התוכן והשירותים ולהשאירהכחברת תשתיות בלבד", אמר אתמול ארדן.

ארדן עלול למצוא את עצמו בבידוד מזהיר בקואליציה שהוא חבר בה. יחד עם זאת, הוא יכול לזכות בתמיכת כל קולות האופוזיציה. במצב הדברים הזה, מאזן הכוחות בכנסת הוא 60-60 והאופוזיציה זקוקה ליד אחת נוספת כדי לאשר את ההצעה, או להיעדרויות בקואליציה. יהיה מעניין.
בכלל, ארדן האופוזיציונר יכול לנפק אתגרים לא מעטים לנתניהו. קחו למשל את הפרדת מינהל התכנון ממשרד הפנים, המהלך שכפה משה כחלון על ראש הממשלה. גם למהלך הזה נדרש רוב. ארדן, כפי שאמר בטקס חילופי השרים במשרד הפנים, מתנגד למהלך הזה. איך יצביע? שר הפנים הנכנס, סילבן שלום, מפעיל על שר האוצר כחלון לחץ כדי לשכנע אותו לוותר על העברת מינהל התכנון לאוצר. 
"כחלון תמיד אמר", אמר אתמול שלום בשיחות סגורות, "שאם שר הפנים יהיה מהליכוד, אז לא יהיה צורך לקחת ממנו את מינהל התכנון כי הוא יעבוד איהו בשיתוף פעולה. אז הנה, שר הפנים הוא איש הליכוד ואני אעבוד עם כחלון בשיתוף פעולה". ארדן יכול לטרפד את המהלך הזה להעברת מינהל התכנון מהפנים לאוצר, ובכך לתקוע מקל בגלגליה של ממשלת נתניהו, עוד בטרם יצאה לדרכה.
אתמול, במשכן הכנסת, החלו להתברר ממדי הכאוס בממשלת נתניהו החדשה. השר הטרי אופיר אקוניס לא מורשה לשבת במשרד התקשורת (כי ביבי הוא שר התקשורת, כידוע), ולא ברור לו איפה יישב ומה יעשה. את האחריות על כל זה הוא יצטרך להעביר לצחי הנגבי עוד שנה. את המשרד לענייני מודיעין ואסטרטגיה חילקו לשלושה חלקים: שטייניץ לקח את החלק החשוב (הוועדה לאנרגיה אטומית). המודיעין הלך לישראל כץ, האסטרטגי לזאב אלקין. מנכ"ל המשרד המוערך, סגן ראש המוסד לשעבר רם בן ברק, לא יודע לאן ללכת. להמשיך עם כץ, או ללכת עם אלקין? "אגף המודיעין" זה שלושה־ארבעה יועצים ומזכירה. האסטרטגי לא הרבה יותר גדול. כל המעט הזה מתחלק עכשיו לשלושה מיניסטריונים שונים.
סילבן שלום, להלן המשנה לראש הממשלה, דווקא הסתובב אתמול מבסוט. הוא קיבל אחריות על המו"מ עם הפלסטינים ועל הדיאלוג עם האמריקאים. אותו סילבן אמר לא מזמן שהוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית. על מה ידבר עם הפלסטינים? טוב, הרי אין בכלל מו"מ. אבל אחריות עליו דווקא יש. זה נראה כמו שזה נשמע.
אז האופוזיציה חוגגת. הרצוג נתן אתמול בפתח ישיבת הסיעה עוד מיני־ נאום לוחמני נגד נתניהו, ואף כינה אותו בשם החיבה "ארדואן", ליברמן נראה שש אלי קרב והכנסת שוקקת. ההערכות מגוונות לפחות כמו המעריכים: יש כאלה שבטוחים שהממשלה הזו יכולה לשרוד בקלות שנתיים, יש כאלה שחושבים שבקצב הזה כחלון יישבר בעוד כמה שבועות, או שאיזו קטטה מקומית בין ש"ס לבנט תפרק את החבילה. שר התקשורת וראש הממשלה נתניהו לא לגמרי מתרגש. עד אז, הוא מקווה להשלים את המשימה הלאומית האמיתית שלו,ולהשתלט על איי ההתנגדות האחרונים בתקשורת. לקצת הזה, נדמה לי שהוא יצליח.