מי צריך שר חוץ כשיש שר ביטחון?
ההידרדרות ביחסים עם ארצות הברית ואירופה, צעדי החרם המאיימים והלחץ הבינלאומי; כל אלה לא גרמו לראש הממשלה בנימין נתניהו להאיץ את תהליך בחירת שר חוץ למדינת ישראל, אפילו לא כזה זמני, עד שיוכל להרחיב את ממשלתו הצרה. את התפקיד שאמור בדרכי דיפלומטיה ליצור קשרים אמיצים בינינו לבין מדינות העולם עושה כיום שר הביטחון, בוגי יעלון.
בצעדים מתרפסים מקריב שר הביטחון שלנו את האינטרס של מצביעיו כאתנן חנפנות לאומות העולם. אין דרך אחרת להסביר את ההוראה שהוא נתן במו פיו למנהל האזרחי, להרוס בתי יהודים שעדיין נמצאים בהליכי הסדרה. בשבוע שעבר עלו בולדוזרים של צבא ההגנה לישראל על שני בתים בתקוע ד' והרסו אותם עד היסוד.
ההרס עבר בשקט יחסי בגלל אופי התושבים בתקוע, אבל לא כך יהיה בגוש שילה, שם מתוכננות תריסר הריסות בימים גם שם נמצאים הבתים בתהליכי הסדרה, וחלקם מאוכלסים מזה עשר שנים.
אזור צפון בנימין בואך שומרון לא דומה לגוש עציון המתון. בשילה כבר החלו את המאבק, וכבר יוצרים לחץ על אנשיהם בקואליציה, שכזכור לא צריכה יותר ממעט מאוד כדי ליפול, ויש בתוכה כאלה הרואים הרס של בתי יהודים עילה טובה להפלתה.
גם אנשי השטח כבר עובדים ודואגים שהמאבק נגד ההרס הזה לא יעבור על מי מנוחות. מאיר ברטלר, חבר מרכז הליכוד ואחד מאנשי השטח החזקים באזור, התבטא בחריפות בנדון: "יש כאן ממשלת ימין המבצעת מדיניות של השמאל הקיצוני האנטי־ציוני. שר הביטחון קבע לעצמו משימה להרוס בתים של יהודים והוא עושה את זה בתאווה גדולה. אנחנו דורשים שהדבר הזה ייפסק".
ח"כ אלי בן דהן מהבית היהודי, שהיה אמור, על פי המשא ומתן הקואליציוני, לקבל לידיו את האחריות על המנהל האזרחי, כנראה לא יקבל אותה בסופו של דבר, לאור התנגדותו של יעלון. כנראה שזה האחרון אינו מוכן שהכוח להרוס יינתן בידי מי שכבר הצהיר שעידן ההרס תם.
אם עד עכשיו המשברונים בדרך לקואליציה היו בענייני אגו וכבוד, תיקים ומעמד, אנחנו נמצאים לפתחו של המשבר הקואליציוני הראשון שהוא בעל משמעות אמיתית ועקרונית: האם הבית היהודי יכול לשבת בממשלה שמפירה הסכם קואליציוני חתום והורסת בתי יהודים?