ללמוד מלבנון

 הדרוזים שבצפון רמת הגולן הישראלית, שמרביתם תומכים במשטר אסד, חוששים מאוד לגורל הכפר חאדר. גם אצל הדרוזים במדינת ישראל ישנה תחושת סולידריות עם בני עדתם בכפר חאדר. וממש בימים אלו יצא לשוק ספר שכותרתו: ״דרוזים מעשה מרכבה״, פרי עטו של ד״ר שמעון אביבי, בר סמכא בנושא הדרוזי. שם מצויות כמה מהתשובות לשאלות כמו: מה מניע את רגש הסולידריות של הדרוזים? מה קורה כאשר הסולידריות מתנגשת עם האינטרס הבסיסי של הדרוזים לשמור אמונים למדינה שבה הם אזרחים (ישראל, לבנון וסוריה)? איך וכיצד סייעה ישראל לעדה הדרוזית בלבנון במלחמת לבנון הראשונה ואחריה, כאשר הדרוזים נאבקו נגד הפלנגות הנוצריות?

חשוב מאוד להכיר את הנושאים האלו כדי להבין ש״ברית הדמים״ בין מדינת ישראל לעדה הדרוזית בישראל אין פירושה שיש ״ברית דמים״ בין ישראל לבני העדה הדרוזית בסוריה. הדרוזים בסוריה מצויים בשלושה ריכוזים: הגדול שבהם הוא בהר הדרוזים, בדרום סוריה. מצויים שם למעלה מ־400 אלף דרוזים. הריכוז השני הוא במחוז אידליב, בצפון מערב סוריה, שם מצויים כ־30 אלף נפש. 

האזור נכבש על ידי ג׳בהת א־נוסרה, ו־20 דרוזים נהרגו/נרצחו. הריכוז השלישי של כמה אלפים נמצא בחאדר ועוד כמה כפרים דרוזיים קטנים, שאחד מהם נכבש על ידי ג׳בהת א־נוסרה. הכוונה האסטרטגית של ג׳בהת א־נוסרה אינה להשמיד ולטבוח את תושבי חאדר. כוונתם היא להשלים את השתלטותם על כל רמת הגולן הסורית וליצור רצף טריטוריאלי לצד הלבנוני של רכס החרמון. לכן חאדר היא נקודת מפתח גיאוגרפית חשובה עבורם.

וחזרה לססמת ״ברית הדמים״. עלו אצלנו לאחרונה כל מיני הצעות לגבי איך מדינת ישראל יכולה לעזור לדרוזים בסוריה בכלל, ולחאדר בפרט. הועלה רעיון שישראל תקים מקרב הדרוזים הישראלים ״מיליציה צבאית״ שתשוגר לעזרה; הועלתה הצעה (על ידי מכון מחקר) לתכנן עם ירדן ״אזור השפעה משותף״ בדרום סוריה, ושם לחתור לתיאום עם ״מורדים מתונים״ ועם הדרוזים; עלתה גם המחשבה לסייע בנשק לתושבי חאדר.

לדעתי, מדובר בהצעות ורעיונות שמעידים כי כנראה הלקח ״הלבנוני״ לא הופנם. והלקח הזה זועק לשמיים: שומר נפשו ירחק מכל מעורבות צבאית או חצי צבאית, או סיוע צבאי וחצי צבאי, במאבקי כוחות במדינה ערבית. סיוע הומניטרי? תמיד! לקלוט פצועים, פליטים? אין בעיה! ושיפסיקו להלך אימים שאלפי פליטים מחאדר יציפו את הגדר בגבול.

חאדר ובעיותיו אינם הנושא הביטחוני המרכזי שצריך להעסיק את מדינת ישראל. זאת בעיה נקודתית. הנושא המרכזי שצריך להעסיק את ישראל, והנחתי שהוא אכן מעסיק את מערכת הביטחון, הוא ההתמודדות (מודיעינית, מבצעית וגם מדינית) מול רמת הגולן הסורית הנשלטת כולה (מהחרמון ועד נהר הירמוך לאורך, וכמה עשרות קילומטרים לעומק) על ידי כוחות המורדים.