שווה כל שקר: היום קל מתמיד "לשפצר" לנו את החיים ברשת

כבר תקופה ממושכת נחה במעמקי התודעה שלי הידיעה שאני יכולה לקחת תמונות רגילות שלי, וכשאני כותבת ״רגילות״, אני מתכוונת כמובן לכאלה שבהן אני נראית כמו הכלאה של ניצבת מ״המתים המהלכים״ למשהו שיונתן רושפלד היה פוסל על הסף אם היה מוגש לו בצלחת, ולשפצר אותן בכמה הנפות אצבע קלילות למשהו שיכול להיחשב בחוגים מסוימים כיצירת אמנות לכל דבר, ואפילו לא מהז׳אנר האבסטרקטי.

האפליקציה הזו, ״Beauty Cam״ שמה, מאפשרת להחליק קמטים, להעלים כתמים, להצר את מבנה הפנים (האופציה החביבה עלי, כמובן) ואפילו את האף, להחליף גבות (!), להוסיף לעצמך איפור מקצועי ובקיצור, להמיר את הפרצוף האפרורי, הרופס שלך, למשהו שיכול לסחוט יותר לייקים בפייסבוק מתינוק שזה עתה הגיח לאוויר העולם.

בעבר תחזקתי שורה ארוכה של ערכים: לא להעלות לרשתות החברתיות תמונות שאינן מייצגות את המציאות (כי הרי סלפי שצולם באמצעות מקל סלפי, תחת תאורה מקצועית ובשלוש שכבות של מייק-אפ, חושף לעולם בדיוק איך אני נראית כשאני מתעוררת בבוקר. האשטאג ״I woke up like this״), לא לשקר בנוגע לגילי (זה היה, כמובן, לפני שהגעתי לגיל שבו אני צריכה להתחיל לשקר) ובאופן כללי לא לנסות לייפות את המציאות באופן כזה שכשאנשים ייתקלו בי ברחוב הם ייזכרו בתמונות שלי מהרשת וישאלו את עצמם מה קרה ואם תקף אותי חיידק טורף.

כל הערכים האלה נבעטו לפח בשנייה שהבנתי שיש לי אפשרות להעלות לרשת תמונה שבה אני נראית קורנת, נטולת קמטים, צרת ממדים ובעלת חיוך צחור. בהתחלה זה היה רק ניסוי. החלפתי את תמונת הפרופיל הישנה בתמונה חדשה ומרוטשת. הייתי סקרנית לראות אם העוקבים שלי יעלו על השקר. כשראיתי את נחיל התגובות שזרם בעקבותיה, הבנתי שזו אני החדשה ובירכתי אותה לשלום. פרט לכך שהתמונה גרפה קרוב ל-400 לייקים, יותר מכל תמונה אחרת שהעליתי בעבר (ברוב המקרים, התגובות שאני מקבלת על תמונות שלי הן ״וואו חגית, איזה יופי את כותבת״), קיבלתי תגובות שלא זכיתי לקרוא מעולם: ״את יפה!״, ״נראית מדהים! כל הכבוד!״.

בנקודה הזו הבנתי שיהיה עלי לבחור בין העלאת תמונות משופצרות לבין יציאה מהבית והיתקלות באנשים בעולם האמיתי, שבו אני נראית הרבה פחות טוב. כמובן שבחרתי בהעלאת תמונות משופצרות.

השבוע התברר לי שזה דווקא עניין לגיטימי לשקר ברשתות החברתיות, במיוחד אם את אישה. כך לפחות טוענת סוכנות פרסום אוסטרלית בשם The Works, שפרסמה מחקר חדש, ולפיו נשים משקרות הרבה יותר מגברים בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם ושות'. 64% מהן, ליתר דיוק, לעומת 36% מהגברים.

מה יש לנשים לשקר כל כך הרבה ברשת? לאו דווקא בנוגע לעצמן, כמו בתגובות לפוסטים של אחרים, למקרה שתהיתם איך זה שגם תמונת הפרופיל של החברה ההיא, שמזכירה מאוד את ירדן, הג׳ירפה השעירה מהספארי, זוכה לתגובות כמו ״מהממת שלי! נסיכה!״.

אבל הן משקרות גם בקשר לחיים שלהן, כך טוען הסקר. מנסות להיראות קצת יותר פוטוגניות - לא חדשות מרעישות אם אתם שואלים אותי. הרי כבר ידוע שכולנו עושים פוטושופ לחיים שלנו ברשת, גורמים לעצמנו לא רק להיראות הרבה יותר טוב בתמונות, אלא גם מנסים לייצר תחושה שהחיים שלנו עשירים ומסעירים, שופעים באהבה, בחברים ובמשפחה.

כולם כבר עלו על השקר הגדול, אבל ממשיכים לשתף איתו פעולה. כולנו יודעים שמאחורי כל פוסט ״עם האהובים שלי!״, ומאחורי צ׳ק-אין בסינמה סיטי מסתתרת אמא רצוצה ומותשת המנסה לתפעל שלושה ילדים בחופש הגדול. אבל אנחנו נפרגן לה את הלייק הזה שהיא כל כך רוצה. אולי זה ייתן לה כוחות להמשיך משם לג'ימבורי. גברים, אגב, משקרים לא פחות, אולי יותר. את רוב היצירתיות הם שומרים לדעתי לחיים האמיתיים.

למה חשוב לנו כל כך מה יחשבו עלינו אנשים שאין לנו באמת מגע איתם ביומיום, ולמה אנחנו רוצים שהם יחשבו שיש לנו חיים מלאי תענוגות ויופי כשאנחנו למעשה שוכרים דירה מתפוררת בכצנלסון בגבעתיים ומשקיעים רבע שעה מדי בוקר לטשטוש העיגולים הכהים מסביב לעיניים? זו תשובה שטובי הפסיכולוגים לא יצליחו לענות עליה, ומצד שני היא גם פשוטה להפליא - כי אכפת לנו מה חושבים עלינו, נקודה.

ברשת קל הרבה יותר לייצר שואו שכל קשר בינו לבין המציאות הוא מקרי בהחלט. הקהל קואופרטיבי יותר, באווירת ״פרגן לי על חיי המשופצרים ואפרגן לך על שלך״. כן, אני יודעת שאת ובעלך לא שכבתם כבר שנתיים, אבל אעמיד פנים שיום הנישואים הזה שחגגתם עם תיעוד בפייסבוק היה זוהר ומלבב כמו שניסית להציג אותו. וזה בסדר, כי אולי דרך השקרים ברשת נתחיל להאמין בהם בעצמנו, והחיים שלנו ירגישו קצת פחות משמימים ועלובים. לפחות עד שימציאו אפליקציה שעושה גם לזה ריטוש. ♦