מכבסת המילים של הימים האחרונים, כאילו ירידות השערים בבורסה הן תיקון זמני ובתוך ימים אחדים הכל יחזור לאיתנו, הוכחה כספקולציה בורסאית במקרה הטוב - וכניסיון להוליך שולל את המשקיעים במקרה הגרוע.



מתברר שזה לא תיקון זמני או טכני. מדובר במשבר עמוק יותר. ירידה של 7.5% בתוך יומיים במדדים המובילים זה מיני־מפולת במקרה הטוב ומפולת במקרה הגרוע. הבורסות אינן יכולות לעלות רק כי ממשלת סין התירה לקרנות הפנסיה להשקיע 30% מנכסיהן (100 מיליארד דולר) בבורסות.



המשבר בשווקים הריאליים והפיננסיים הוא עמוק יותר ולא ברור כמה זמן ייקח לתקן אותו. מה שברור הוא שאם הכלכלה הסינית יוצאת מהמשחק, ולו גם באופן זמני, הפגיעה בבורסות בכל רחבי העולם תהיה קשה. אבל זאת אינה הסיבה היחידה לירידות. גורם נוסף הוא התמחור המנופח של חלק מהמניות ומאיגרות החוב הקונצרניות, המתבטא במכפילי השווי. די אם נזכיר שחלק מהאיגרות נסחרו עד לאחרונה בתשואות שליליות. על התמחור המנופח הזהירה גם נגידת בנק ישראל בכמה הזדמנויות, למרות שהסיבה העיקרית לכך נמצאת בחצר ביתה: הריבית האפסית שגררה את המרוץ למניות ולנדל"ן.
 

כעת, בעקבות הירידות ביומיים האחרונים, ממהרים הברוקרים האופטימיים ללא תקנה לדבר על הזדמנויות השקעה חדשות שנוצרו. כך הם דיברו גם אתמול, כמו בשבוע שעבר, אבל לא צריך להתרגש מכך. הבורסות עלולות לחטוף ירידות שערים נוספות, וייתכן שזה יקרה כבר עם חידוש המסחר היום (תלוי בעיקר בבורסה האמריקאית). המשקיעים הפנימו כי גם לעליות המניות יש סוף. בקרוב זה יהיה גם בשוק הנדל"ן.
 
ההחלטה על הריבית של הנגידה התקבלה אתמול על רקע שני גורמים עיקריים: הירידות החדות בשווקים הפיננסיים והתחזית העגומה לגבי ההתפתחויות בשווקים הריאליים (בעיקר נתוני הצמיחה). הנגידה אינה מוטרדת בשלב זה ממצב הבורסות. אולי להיפך.
 
מאידך, בעניין תחזיות הצמיחה והאינפלציה הדועכת יש לה בהחלט סיבה לדאגה. היא מוטרדת מכך, שכן צמיחה נמוכה מהתחזיות תקטין את ההכנסות ממסים ותגדיל את הגירעון בתקציב. בשלב הבא היא תסכן את היציבות הפיננסית של המשק, כולל האפשרות להורדת דירוג האשראי. פגיעה בכלכלה הריאלית עלולה לגרור פיטורים, אבטלה ופגיעה ביציבות הבנקים (בעיקר בנושא המשכנתאות). הנגידה החליטה לא להוריד את הריבית כי ההבדל בין ריבית של 0.1% לריבית אפס הוא סמנטי בלבד. כל מי שטוען אחרת הוא פתטי.
 
עם זאת, הנגידה מבינה שהמשק זקוק להתנעה. הממשלה אינה עושה הרבה - והאחריות נופלת לפתחו של הבנק המרכזי. אם התחזית היא שהריבית בארה"ב לא תעלה בקרוב, לנגידה לא יהיה מנוס אלא לנקוט בצעדים מעשיים כדי לנסות ולעודד את השוק.
 
בניגוד למשבר 2008 שתפס את המשק מוכן, הפעם אנחנו עם המכנסיים למטה. בתנאים הנוכחיים, הרבה כלים אינם עומדים לרשות בנק ישראל. מקבלי ההחלטות באוצר ובממשלה מוטרדים אומנם מהמצב, אבל חוץ מרמת ההצהרות, האילוצים הפוליטיים מונעים מהם לקבל את ההחלטות הנכונות. בונים על מתווה הגז, אבל ספק אם במבנה הקואליציה הנוכחי הוא יובא לאישור הכנסת בשבוע הבא.