למצוא את האשם: מדוע הוועדות בדרך לבדיקת מחדל הפסקות החשמל מיותרות?

כבר עכשיו אפשר לכתוב את המסקנות של כל הדוחות: חבל על המאמץ. דוח המבקר מתריע על הנתק בין רשות החשמל לחברת החשמל, על הפגיעה בעצמאותה, על היעדר טיפול נאות בביטחון האנרגטי, על היעדר שקיפות בתעריפים ועל הוצאות מופרזות. 

אותן המלצות מופיעות גם בדוחות צוותי הבדיקה ממחדלי הסופה בירושלים בחורף 2013. יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל טען אז שסערה כזאת היא אירוע של אחת ל־30 שנה, אבל מה לעשות ששנתיים לאחר מכך פרצה סערה דומה. בחורף 2013 דובר על מחסור של מיליארד שקל בשנה בהשקעות. הומלץ להטמין את קווי המתח מתחת לקרקע (כדי למנוע מהעצים הנופלים לקרוע את החוטים). בפועל, דבר לא קרה. 350 קווי מתח עליון נקרעו השבוע בסערה.

אז גם הפעם האשימו בחברה את הרשויות ואת העצים הקורסים. אלא שהרשויות באזור השרון, שספג את עיקר הפגיעה, לא קיבלו שום דרישה מוקדמת לגיזום. גם בסופה בירושלים דובר על רכישת גנרטורים נוספים ורכבי שטח שיסייעו להתנייד במהירות לאזורים הבעייתיים. 

הש"ג אז היו שני חברי ועד מאזור הצפון שבילו בזמן האירוע באילת ולא חזרו. הש"ג הפעם לא יהיה מיקו צרפתי או חבר ועד אחר. אם הם יודחו, העולם יתהפך. זה גם לא יהיה המנכ"ל עופר בלוך, שנכנס לתפקיד לפני כחצי שנה בלבד למרות הביקורת על המינוי. כנראה שאת המחיר ישלם היו"ר רון טל, שיסיים ב־2016 שש שנות כהונה ויצטרך לארוז. מאז מחדל הסופה בירושלים שום דבר לא זז. אין טעם בצוותי בדיקה נוספים. 

כמו תמיד, החשש הוא שהכל יישכח עד לאירוע הביטחוני הבא. כנראה שגם בהפסקת החשמל הבאה נצטרך לחיות לאור נרות. מה צריך לקרות כדי שנקום מחר בבוקר, נרים את המתג ובאורח פלא יהי אור? מה עושים כדי שחברת החשמל תתפקד כמו בזק, שהייתה חברה ממשלתית? איפה היא היום ואיפה חברת החשמל.
 

מילת הקסם היא "רפורמה", שכבר הייתה מוכנה לחתימה לקראת סוף 2014. היא הובאה לשר האוצר דאז יאיר לפיד שהתחרט ברגע האחרון. הפחידו אותו עם העלויות הגבוהות ששולמו לעובדים (למעלה ממיליון שקל לעובד) והוא סירב לחתום. "אני מאשים את יאיר לפיד בטרפוד הרפורמה", אומר לי הדירקטור יהודה אדלר. "בגלל שפחד לחתום, את המחיר משלמים היום כולם", הוא מוסיף.
 

לפיד לא נותר חייב. "אני מיניתי את אורי יוגב כדי לקדם רפורמה. יוגב וניסנקורן הגיעו לסיכומים שהובאו אלי. אני והדרג המקצועי באוצר, כמו יעל אנדורן המנכ"לית והחשבת מיכל עבאדי, התנגדנו להסכם", אומר לפיד. "היה צריך לחתום על צ'ק של כמעט 2 מיליון שקל לכל עובד ואמרתי אני לא חותם על דבר כזה. לא ייתכן לזרוק כספי ציבור בצורה חסרת אחריות. בינתיים קובי אמסלם, הממונה על השכר, ביקש שהעובדים יחזירו תשלומים שקיבלו שלא כדין.

"יוגב התעמת עם אמסלם שחשב שהוא תוקע במכוון את הרפורמה. העניין נתקע מאז בבית הדין לעבודה. ביקשתי לחדש את המו"מ ולנהל אותו בצורה קשוחה יותר כמו שאני רגיל". 
 

בכל מקרה, רפורמה לא הייתה פותרת את כל הבעיות, אבל הייתה מחלישה במידה נסבלת את חברת החשמל (בגלל איום התחרות מיצרנים פרטיים). היא הייתה מאפשרת התייעלות, הנפקה בבורסה והפרטת חלק ממקטעי הפעילות. הרפורמה התקועה והחשש מדעיכת חברת החשמל גררו את הוועד להקצנה ולשיבושים. הם הוציאו להנהלה את הערמונים מהאש. בימים הקרובים תפטר ההנהלה 140 עובדי תחזוקה כאילו לא היה מחדל.
 

בהנהלה ובהסתדרות טוענים שבאוצר בידיעת כחלון מייבשים את החברה כדי לעודד את המתחרים. האחריות היא של שר האנרגיה (שמסכים לרפורמה) ושל שר האוצר (שיושב על הגדר). אסור שכחלון יגרור רגליים, כפי שכבר נהג במתווה הגז, בתקצוב הרשויות המקומיות ובמפת העדפות המס. האחריות היא שלו. אסור להעמיס גם את הנושא הזה על יו"ר ועדת הכספים משה גפני, המשדרג בהדרגה את מעמדו לכבאי השריפות הלאומי.
 

השבוע למדנו ששירות נורמלי של חברת החשמל חשוב הרבה יותר מחיסכון של כמה שקלים בחשבון החשמל. את הכסף להשלמת הרפורמה חייב כחלון לאתר, כפי ששלף משום מקום שישה מיליארד שקלים להפחתת המע"מ ומס החברות שאת תועלתם אף אחד לא מרגיש.