שוודיה, כמו הרבה ארצות באירופה המערבית, סובלת ממכת אלימות מינית של מהגרים מוסלמים. מה עושים נגד התופעה הזאת? משטרת שוודיה מצאה דרך מקורית ו"יעילה" להפליא: הנשים, בעיקר צעירות, תצטיידנה בצמיד מיוחד עליו יהיה כתוב בשוודית: "אל תיגע בי". זאת לא בדיחה סקנדינבית. זאת אמת לאמיתה. לאמיתו של דבר, גם אצלנו עולות הצעות דומות למלחמה בטרור הנוכחי. מימין, מציעים לנו, בין השאר, להכניעו ביד רמה, להקים התנחלויות, לסגור בהר חברון את הפייסבוק, לבצע "חומת מגן" בהר חברון. ואתה עומד נדהם: מה לכל זה ולבלימת טרור של יחידים? כלום. לא רק זאת, מה לעזאזל עושה צה"ל והשב"כ כל לילה ביהודה ושומרון, אם לא לאתר ולזהות תאים של ארגוני טרור, בראש ובראשונה של חמאס?
בשמאל חוזרת המנגינה החלודה כי צריך לתת אופק מדיני, צריך לתת אופק כלכלי, צריך לתת תקווה לדור הצעיר הפלסטיני. מה לעשות וניסיון העבר מראה בדיוק ההפך: ככל שהיה תהליך מדיני נמרץ יותר, ככה היו יותר מעשי טרור פלסטינים. והכלכלה? כמובן שיש לנו עניין שמצבם הכלכלי של הפלסטינים ישתפר, אבל גם כאן ניסיון העבר מראה שהאינתיפאדה הראשונה וגם השנייה פרצו כאשר מצבם הכלכלי של הפלסטינים היה טוב. האינתיפאדה השנייה הייתה עבורם קטסטרופה כלכלית. אבל, מה לניסיון העבר, וביתר דיוק, לעובדות העבר, ולאמונות פוליטיות נוקשות? כלום.
אז בואו וננסה לראות את עולמו הפנימי של אותו נער רצחני מהר חברון, דרך המחקרים השונים שנעשו על דומיו, המפגעים הבודדים. ראשית, החינוך מגן הילדים. היהודים עבורו הם אלו שהיו אויבי הנביא מוחמד. הם באו לכאן לפני למעלה ממאה שנה ככובשים אימפריאליסטים שגזלו את האדמות שהיו שייכות לאבותיו זה דורות; צריך לשנוא אותם ולפעול נגדם באלימות כי הם אלימים ונתעבים; החובה העליונה היא שהפליטים, אותם הוא מכיר היטב, יחזרו לבתיהם עם המפתחות הקדושים. המושג שלום, או שתי מדינות לא מוכר לו, בוודאי לא אופק מדיני.
שנית, הפייסבוק. לא נמצא שם שהכיבוש או מצבו הכלכלי הירוד הניעו אותו למעשה הרצח. הם "קטנים" לעומת עוצמת פשעי היהודים, השפלים. השהיד שקדם לו הוא המודל לחיקוי, הוא זה שמחזק אצלו את הרצון לפגוע ביהודי, ולהפוך בעצמו לשהיד ולמות "כעץ זקוף". חבריו מעודדים אותו, לא מנסים להניע אותו מרעיון המוות. הוא משתמש בטרמינולוגיה דתית, בעיקר בפסוקים המדברים על מוות והגעה לגן עדן. במסגד, דרך אגב, הוא יכול גם לשמוע איך המטיף מסביר כי בתולות גן עדן נשארות כל הזמן בתולות; הוא צופה ומושפע מההסתה המתנהלת בתקשורת הפלסטינית, בעיקר מערוץ אל אקצא של החמאס וערוץ א־ג'זירה.
שלישית, הסביבה והעיתוי. הוא גדל בצלה של אסטרטגיית "ההתנגדות העממית" שאימצה הרשות הפלסטינית מאז 2010, ושנתנה היתר לטרור עממי. הוא גדל בצל הטרור העממי של דקירות סכין, דריסה, בקבוקי תבערה ואבנים, שהיה הכי נפוץ בהר חברון, שם החיכוך עם היהודים השנואים הוא הגדול ביותר.
אנחנו כבר עשרות שנים מתמודדים עם הטרור, ועד עכשיו הצלחנו להקטין אותו למינימום. עולם פלסטיני/ ערבי בלי טרור מצוי אולי בעלילות אלף לילה ולילה.