דבריו של חה״כ מנסור עבאס לגבי ההצעה שהפלגים הפלסטינים יניחו את נשקם עוררו, כצפוי, תגובות זועמות של חלק מהעולם הערבי כולל החברה הערבית בישראל מאידך ותגובות תומכות בעיקר של הצד הישראלי-יהודי מצד שני. בתגובה לדברים, וכנראה כמתוכנן מראש, מיהרו במפלגת התנועה האסלאמית להבהיר שכוונתו של מנסור הייתה שזה יקרה לאחר קום המדינה הפלסטינית לצד מדינת ישראל. 

מנסור עבאס חושף מה יש בסרט הלא מצונזר, והרגע שלא ישכח לעולם
מנסור עבאס בקריאה לאזרחים הערבים: "להימנע מלעסוק בכל מעשי אלימות"

כל מי שעוקב אחרי הצהרותיו הדרמטיות של עבאס יודע שדבריו אינם נאמרים ללא מחשבה תחילה  אלא עם אג'נדה ברורה הקיימת בסופה. מנסור עבאס הוכיח לכולם שאין הוא חושש לומר את דעתו גם בערבית וגם בעברית, ובמקרה הנוכחי גם בראיון בערבית מול כתב אמריקאי פופולארי. כל אמירה הסותרת עובדה זו של פרשן כזה או אחר כדוגמת הפרשן יהודה שלזינגר מישראל היום שקבע בחדשות הבוקר בצורה הזויה שמנסור עבאס הוא ׳בלוף׳ מוכיחה את בורותו של המפרשן. 

זהו אותו מנסור עבאס שהצהיר שהוא מעוניין להיות חלק מהקואליציה והכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית בראיון דרמטי בעברית וקיבל תמיכה של חמישה מנדטים. את ההישג הזה אף אחד לא יכול לקחת לו גם אם לא מסכימים לאג׳נדה שהוא מציג. 

אז מה באמת התכוון עבאס בדבריו? האם דבריו מהווים סטייה אמיתית מהמוסכמות הבלתי רשמיות שכשיש כיבוש יש התנגדות אלימה עם נשק כפי שקרה וקורה בכל העולם? או שמה עדיפה התנגדות פסיבית מוצלחת כדוגמת מהאטמה גאנדי ההודי כנגד האימפריאליזם הבריטי ששלט בהם. התשובה לשאלה זו מורכבת ומסוכנת שכן היא יכולה לגרום מצד אחד להתאבדות פוליטית של הדובר ומצד שני היא יכולה להפגין אומץ ומנהיגות שכן ייתכן וזה בדיוק מה שחלק מהציבור הערבי בארץ ובעולם חושב. 

מנסור עבאס (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מנסור עבאס (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

תשובה אמיתית יהיה קשה לקבל גם אם יעשו סקר מקצועי בקרב האזרחים הערבים בישראל שכן הסכנה לחוסר אנונימיות קיימת תמיד. הסקר האמיתי יהיה בבחירות הבאות אם וכאשר יתקיימו במתכונתם הנוכחית ולא יעברו שינויים שימנעו מהאזרחים הערבים את זכות הבחירה. אישית אני צופה עלייה ניכרת בכוחה של המפלגה האסלאמית בישראל שבראשה עומד עבאס. 

פרשנות מעמיקה של דבריו מביאה למסקנה שהם משרתים את האג׳נדה שלו. מי שיקשיב טוב לדבריו באנגלית בפני העולם ולכתביו בערבית בפני החברה הערבית בארץ ובעולם, מבין שמנסור עבאס הוא לכל הפחות מנהיג מפלגה אמיץ שכן הוא מנסה בהדרגה להעביר מסר ברור לכל הצדדים שהגישה הצבאית בפתרון הסכסוך העקוב מדם שבאזורנו נכשלה כשלון חרוץ גם בצד הישראלי וגם בצד הפלסטיני. 

ההוכחות לכך הן רבות על רקע המבצעים הרבים שניסו לחסל את הבעיה העזתית ללא הצלחה עד שהגענו לצערי לזוועות של השבת השחורה. כך גם ההוכחות שהמאבק האלים של הצד הפלסטיני מביא שוב ושוב לאסונות בלתי נסבלים בקרב האזרחים הפלסטינים המסכנים. אלא שלצערי הרוב השפוי העדיף במשך שנים להתנהג כדוגמת משל שלושת הקופים שלא שומעים, לא רואים, ולא מדברים או כמשל בת היענה שחופרת את ראשה בחול עד יעבור הזעם.

אלא שהזעם התגבר והתגבר עד שטפח בפני כולנו בשבעה באוקטובר והמלחמה שממשיכה עד היום וביתר שאת. דבריו של עבאס הם שינוי מוסכמה גם אם המפלגה הוסיפה הבהרה ומכאן שרבים בארץ ובעולם המעוניינים בפתרון בדרך של שתי מדינות לשני עמים ישתמשו בכוונת הדברים שנאמרו ולאו דווקא בניסוח מדוקדק של הדברים או של ההבהרות. מנסור עבאס הוכיח שהוא רוצה שלום בין עמים, נקודה. 

אלא שעד שהחזון הזה יתממש יהיו עדיין מי שיתקשו להניח את הנשק בשני הצדדים ויתנו למעגל המלחמה לצבור תאוצה בדרך למדרון. בינתיים הפרשנים ימשיכו לפרשן ולהצליף במנהיגים אמיצים ולא יסתכלו סנטימטר מחוץ לקופסא האטומה.

יוסף משהראוי (צילום: פרטי)
יוסף משהראוי (צילום: פרטי)

יוסף משהראוי, ממונה מוסדי לקשרי קהילה עם החברה הערבית ופניות סטודנטים ערבים באוניברסיטת תל אביב