ארגון "אקים", המסייע לאנשים עם מוגבלויות שכליות, פרסם היום (ראשון) את המדד השנתי החמישי לבחינת שילובם של אלו בחברה. "מדד ההכללה" מוגש כעת ליושבי ראש שדולת הכנסת למען אנשים עם מוגבלויות, ח"כ אילון גילאון מ"מרצ", ח"כ קארין אלהרר מ"יש עתיד", וח"כ נורית קורן מ"הליכוד" בטקס שמתקיים כעת בתל אביב. בסקר השתתפו 653 אנשים במדגם מייצג.



הדוח כולל בתוכו מספר נתונים מעודדים המעידים על ירידה בתחושת הסלידה והפחד שחשים אנשים מהמפגש עם אדם בעל מוגבלות שכלית, כאשר חמישה אחוז בלבד מהמשיבים אמרו שהם חשים כך, לעומת 11% שביטאו פחד וסליחה ממפגש מסוג זה בשנת 2011. כמו כן, נדמה כי מחלחלת הפנמה איטית בחברה בדמות שבירת הדעה הקדומה ביחס לתפיסת אנשים בעלי מוגבלות שכלית כמסוכנים, כאשר 13% מהציבור בלבד מרגיש כך לעומת 22% בשנת 2011. באופן דומה, ניכרת גם ירידה בתפיסת רמת האגרסיביות של בעלי מוגבלויות, מ-26% שסברו כך בשנת 2011, ל-15% בלבד השנה.



עם זאת, לא חל שינוי מהותי במוכנות של הציבור הרחב לקלוט את האנשים הללו בקהילה, בשכונות המגורים ובמקומות העבודה. "לשמור אותם קרובים, אבל לא יותר מדי", כפי שמכנים זאת באקים.  בסך הכל 90% מהציבור מוכן לקבל שירות מאדם מוגבל שכלית בבית קפה או לשילובם של אלו במסגרות חינוך, חוגי ספורט ובמרחב הציבורי, אך הנכונות לקרבה ממשית, נמוכה בהרבה. למעשה, יותר מרבע מהציבור, 26%, מחזיק בדעה לפיה אנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לגור במסגרת נפרדת ולא בקהילה.



כמו כן, 36% מהציבור סבור שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לעבוד אך ורק במסגרות תעסוקה מוגנות ונפרדות. יו"ר אקים ישראל, אלוף (במיל.) עמי אילון, המשתתף באירוע, ניסה לראות את חצי הכוס המלאה בנתונים: "הכללה מלאה של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, חיונית לקיומה של חברה ערכית. מניתוח ממצאי המדד השנה עולה שכשליש מהציבור מכיר באופן אישי אדם עם מוגבלות שכלית, ובהתאם לכך עמדותיו חיוביות יותר. ככול שהיכרות זו תתרחב, פחות אנשים יחשבו שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות סגורים ונפרדים".



מנכ"לית אקים ישראל, סיגל פרץ יהלומי, שהגישה את המדד השנתי לחברי הכנסת, אמרה: "ניכרת מגמה לפיה הציבור מתקרב לאנשים עם מוגבלות שכלית, פחות חושש מהם, ומפתח תחושות חיוביות כלפיהם. יחד עם זאת, גישת הציבור כלפיהם עדיין פטרנליסטית ומקטינה אותם. טרם הופנמה הגישה הרואה אותם כבני אדם שווי זכויות".



הפטרונות עליה מדברת פרץ-יהלומי, ניכרת גם בדעה בה מחזיק הציבור באשר למידת העצמאות הכלכלית והאישית שיש לאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית, כשמחצית מהציבור (46%) סבור שלא צריכה להיות להם הזכות לקבל החלטות על השימוש בכספם על פי רצונם. כשליש (31%) לא מסכים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות אלה המאשרים בעצמם אפילו טיפול רפואי בגופם.



מעטים המקרים בהם הציבור מפגר אחרי הכנסת, אך הפעם זהו המקרה, כאשר המחוקקים עיגנו בשנה האחרונה תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ברוח הפוכה לזאת המשתקפת מהמגמה בציבור, ובפרט בקרב מבוגרים בני 35 ומעלה. "לאנשים עם מוגבלות שכלית יש זכות להשמיע את קולם, להחליט כיצד להוציא את כספי משכורתם, לשלוט בחייהם ולהיות חלק מקהילתם" אומרת פרץ-יהלומי.



מבצע ההתרמה השנתי של אקים ייערך ביום שני. צילום: אקים



הצצה לעולמם של האנשים עם המוגבלויות השכליות


השנה, במקביל לסקר עמדות הציבור הרחב, נערכו קבוצות מיקוד בהשתתפות אנשים עם מוגבלות שכלית מכל רחבי הארץ, בנושאים שנקבעו על ידם כבעלי עניין וחשיבות בחיי היום יום שלהם. בתחום התעסוקה, העלו בין היתר משתתפים כי הדרישות מהאנשים העובדים בשוק החופשי גבוהות יותר ומאתגרות יותר מאשר במפעלים המוגנים.



כמה מהאמירות שנאמרו בקבוצות הללו מאפשרות הצצה רגשית לעולמם המורכב של אנשים מוגבלים שכלית שמדי יום קמים למאבק על זכותם להשתלב בחברה, כאשר בין אלו ניתן למצוא את הבאות: ”עבדתי בבית קפה היה לי יחס על הפנים, גם התייחסו לא יפה. עזבתי את המקום“, ”זה מאוד קשה כשהמנהל צועק עליי כל שבוע“, ”גם בעבודה לפעמים צועקים עליי, אני במטבח צועקים עליי. זה לא מכובד, זה לא מכבד זה מעליב אותי“, "לא אוהב שלוחצים עליי, שאני לא מספיק לעשות את העבודה“, "קשה לי בעבודה לפעמים, אני במטבח וקשה לי לעמוד. כשאני אומרת את זה למנהלים לא אכפת להם.


 


בנושא זוגיות ומשפחה הדעות של המשתתפים היו מגוונות,מה שיכול להעיד על חוסר הביטחון שנוסכת החברה הבריאה, מהמשפחה ועד הקהילה, באדם עם מוגבלות שכלית, שכל רצונו, כרצון טבעי של כל אחד מאיתנו, הוא באהבה ובקרבה. והנה עוד הצצה למקצת הדברים שנאמרו בהקשר זה: “אני רוצה חברה, כשתהייה לי חברה אני ארגיש טוב“, “אומרים עלי שאני מפגר. קשה למצוא זוגיות“, “הייתי רוצה שתהייה לי חברה. אני לא רוצה חברה מאקים, אני רוצה בחורה רגילה“. בכל הקשור ליחס המשפחה לקשרי זוגיות, המשתתפים הדגישו את רצונם לקבל החלטות באופן עצמאי על זוגיותם, אך סיפרו כי פעמים רבות בני משפחתם לא מאפשרים זאת, גם אם זה לשם הגנה.



מחר (שני) יערך מבצע ההתרמה השנתי של אקים ובארגון מתכוונים להמשיך ולפעול להגברת שילובם של צעירים ובוגרים עם מוגבלויות שכליות בקהילה בד בבד עם המשך פעולות ההסברה והחינוך מול הציבור הרחב להכשרת הלבבות בנושא שכבר מראה תוצאות ראשונות כאמור, גם אם עדיין לא מספקות.