מקום טוב במרכז: ההפתעה השמחה של בני ברק

עיר מיוחדת היא בני ברק, בגלל אופיה החרדי. רמת גן שלצדה אולי מכילה פחות תושבים וכמעט כפולה בשטחה, אבל עדיין נבנות בעיר הצפופה שכונות חדשות, אנשים מחפשים בנרות דירה, ומאזן ההגירה הוא חיובי.

“עם כל הצפיפות בונים כאן עוד, כי הביקוש גדול", מסביר ראש העיר. “על פי תוכנית המתאר החדשה, בני ברק אמורה לגדול מכ־200 אלף תושבים ל־230 אלף. כל שנה אנחנו גדלים בכמה אלפים".

הגילים הצעירים הם כמובן בגלל הילודה הגבוהה. הרחובות מלאים בפנים מחייכות, אבל הרב זייברט מודע לכך שהמצב הכלכלי של תושביו ושל העירייה טעון שיפור.

“אנחנו עניים מאוזנים", ראש העיר חייך כשישבנו בלשכתו. “תבין, אם התקציב של עיריית רמת גן הוא באותו סדר גודל, פחות או יותר, ואנחנו נשקיע 100 מיליון שקל בחינוך ועיריית רמת גן 100 מיליון, אצלנו ילד יקבל שליש ממה שילד מקבל שם, כי כאן יש פי שלושה ילדים. 45% הם מתחת לגיל 18. כמה אני יכול להשקיע בחינוך או ברווחה? אנחנו נקראים פריפריה חברתית. הקרבה לתל אביב בסופו של דבר מקשה עלינו. אם יש חרדי בתל אביב, הוא יודע שאת השירותים שלו הוא יוכל לקבל אצלנו, לא שם".

לכן בני ברק צריכה עזרה מידידים, ואחד המסייעים הגדולים הוא מפעל הפיס. “היום התבשרתי שנקבל ממפעל הפיס 24 מיליון שקל - על חשבון השנתיים הקרובות", סיפר ראש העיר. “בשביל עירייה כמונו זה המון כסף. אני לא יכול לקבל אישור להתחיל לבנות פרויקט לפני שאני מגייס את הסכום הנדרש, לכן טוב שמפעל הפיס מאחד תקציבים של מספר שנים. זה עוזר לערים כמו שלנו ועוזר למדינה. הרי לא רק אנחנו נהנים, גם המדינה נהנית מהכנסות הפיס".

רק לפני פחות משנה נחנך בעיר בניין מקוואות מפואר בן שלוש קומות. יש בו קומה אחת לגברים וקומה לנשים. עלות הקמת בית הפיס לטהרה הסתכמה ב־18 מיליון שקל, מתוכם כ־8.5 הגיעו מסיועו של הפיס.

“מפעל הפיס בונה לפי הצרכים של הציבור", מסביר ראש העיר. “אנחנו בונים כעת מבנה נוסף של מקוואות בעזרתם. ולא רק זה, אנחנו מתכננים איתם גינות, אולמות. פרויקטים גדולים".

הרב זייברט נמצא בקשר הדוק עם יו"ר מפעל הפיס, האלוף במיל' עוזי דיין. הוא מספר שלמרות ההיכרות אין הנחות או קיצורי דרך, הכל לפי הספר, אבל לפחות יש אוזן קשבת.

“אני מיודד מאוד עם עוזי דיין", ראש העיר אומר. “אני חושב שהוא בן אדם חיובי שדבק במשימתו. הוא יו"ר שמנהל כמו מנכ"ל. הרי בדרך כלל יו"ר הוא ייצוגי, אבל עוזי דומיננטי ומאוד קשוב לצרכים של העיריות ולדברים שקורים בעיר".

הרב זייברט כבר למד בשנתיים וחצי שבהן הוא מנהל את בני ברק איך לחלק את התקציב וכיצד ניתן לגייס כספים להשלמת פרויקטים. “אתה לוקח את התקציב העירוני לפיתוח, מוסיף את הכספים שמגיעים ממשרד הפנים, שם בתוכו את ההקצאה ממפעל הפיס ואז אתה חותך מהעוגה, מה מתאים לכל דבר", הוא הסביר את השיטה. “יש פרויקטים שלא מתאימים למפעל הפיס. אתה לא יכול לסלול כבישים עם הפיס או לבנות מדרכות. חבל להוציא את תקציב בניית האולם מתקציב העירייה אם אפשר לגייס את עזרת הפיס. בסוף אתה עושה חשבון עם מה הכי קל לגמור את הפרויקט, ואז מתמרן בין הגופים".

“מפעל הפיס בונה לפי אמות המידה שלו את הסכום שמגיע לך ואתה מגיש לו רשימה של פרויקטים שאתה מבקש להקים. הם אף פעם לא אמרו ‘לא', כי אני יודע מה לבקש. הפיס אוהב פרויקטים שלמים, עם ביקורת משלו. אין לי עם זה בעיה, שיבדוק וידרוש את האישורים המתאימים. אם מישהו משקיע כל כך הרבה, מותר לו לקחת חלק פעיל. מקסימום הקבלן יצטרך להתאמץ יותר".

בגלל הציבור הצעיר, וכמובן התלמידים הלא מעטים שגודשים את מוסדות החינוך הרבים, מפעל הפיס מסייע בבני ברק בבניית כיתות לימוד וגני ילדים. בבני ברק יש מרכזי פעילות לצעירים לשעות אחר הצהריים ולחופשות, אולמות שמשמשים לטקסים עירוניים, מועדוניות, גינות. כולם נבנו בשיתוף ובליווי צמוד של מפעל הפיס.

מתברר שגם בצד התרבותי יש היום שיתוף פעולה פורה. עד לפני שנים אחדות היה נתק בין הצדדים. מפעל הפיס מקיים לא מעט אירועי תרבות, אבל דווקא המגזר החרדי לא הרגיש שייך.

היה זה הרב יעקב גוטרמן שישב באחת מוועדות הפיס וניסה לראות אם ניתן לגשר בין הצדדים. אנשי הפיס אכן הרימו את הכפפה. בשנים האחרונות נשלחו לעיר אמנים שמתאימים למגזר החרדי. מאות צופים הגיעו לצפות בערבי חזנות ושירה, אירועים שהוכתרו בהצלחה מרשימה. “עד לא מזמן הציבור החרדי לא היה מעורב בפרויקטים התרבותיים של הפיס", מספר הרב זייברט. “בשנים האחרונות הם הביאו נגנים וזמרים חרדים וזה מצוין, מתאים לציבור שלנו וגורם הנאה רבה".

זו לא הפעילות התרבותית היחידה שמפעל הפיס מקיים, והציבור החרדי מגלה בה מעורבות. הרב זייברט מספר שלא מעט מתושבי עירו מתעניינים בתחרות החיבורים התורניים השנתית “וקנה לך חבר".

בתחרות, הכוללת פרסים, מוזמן הציבור לכתוב בנושא שנקבע מדי שנה. את החיבורים בודקים מספר רבנים, שגם בוחרים את הזוכים. הזוכה בפרס הראשון קיבל מלגה בסך 20 אלף שקל והוצאת ספר תורני. 

“פעילות כזו גורמת לקשר בין הציבור שלנו למפעל הפיס", משוכנע ראש העיר. “עד כמה שאני יודע, הייתה בתחרות נציגות יפה מקרב אנשי העיר, וגם נערך טקס מכובד שבו חולקו הפרסים".

בני ברק היא עיר שחיה בצניעות. לא תראו בה את מרכזי הקניות הגדולים שבהם מתגאות הערים השכנות, לא תמצאו מגדלי פאר ומכוניות יוקרה בחניה, אבל יש הרבה תושבים מרוצים, כי זו הקהילה שבתוכה הם מעוניינים לחיות. הרב זייברט יודע שבשביל להמשיך קדימה הוא יזדקק לסיוע ככל שניתן. עזרה מהמדינה ובטח ממפעל הפיס. למקומות כמו שלו החיבור הזה נותן דחיפה חזקה לעתיד.

“אני רק יכול לחשוב מה סיוע כמו זה של הפיס עושה ליישובים קטנים בפריפריה", אומר ראש העיר. “לקבל שני מיליון שקל לפרויקט זה אוויר לנשימה, אפשרות להסתכל למרחקים".

לפעמים נוטים לחשוב שהציבור החרדי הוא סוג של אאוטסיידר שמתנהל בעולם מקביל, אבל דווקא כאן השילוב טבעי וזורם. חלק בלתי נפרד מהחברה שחיה בארץ הזו.

“מפעל הפיס הוא לא מוסד חילוני אלא מוסד אוניברסלי", הרב זייברט מדגיש. “הוא שייך לכולם. הרי כולם משלמים כדי להשתתף בהגרלה וכולם נמצאים שם כשמגיע התור לחלוקת הכספים".