ממשלת ישראל צפויה לקבל את הצעתו של החינוך נפתלי בנט ולאשר בישיבתה היום (ראשון) כי 60 בתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה יעברו לאחריות משרד החינוך, ויצטרפו ל-900 בתי הספר המקצועיים-טכנולוגיים הקיימים במערכת. במשרד החינוך טוענים כי זוהי החלטה היסטורית המאמצת את עמדת משרד החינוך, שהשקיע בשנים האחרונות משאבים רבים בקידום התכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך המקצועי-טכנולוגי, ובכלל זה את חשיבות העברת כלל התלמידים ומוסדות החינוך לאחריות משרד החינוך. כבר בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ז) יועברו כמחצית מבתי הספר.



החלטת הממשלה תשלים למעשה את המהלך שהוביל משרד החינוך לפני כשנתיים ובמסגרתו שמונה בתי ספר הועברו ממשרד הכלכלה לאחריות משרד החינוך. במשרד מציינים כי בחמש השנים האחרונות, פעל משרד החינוך לקידום החינוך המקצועי-טכנולוגי על כל היבטיו ועל כל מגוון מגמותיו. למעשה, רוב המערך הטכנולוגי והמקצועי של צה"ל נשען על תלמידי החינוך הטכנולוגי והמקצועי במשרד החינוך. בשנים אלו גדל ב-30 אלף מספר התלמידים בכיתות י' עד י"ב הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי: מ-121,270 תלמידים בשנת 2011 ל-149,222 תלמידים בשנת 2016. המסלול המקצועי כולל תעודת בגרות, לצד הסמכה מקצועית.



עוד נטען כי העברת האחריות על מוסדות חינוך אלו לידי משרד החינוך תאפשר קיום רצף לימודי, החל מגן הילדים, בית הספר היסודי, חטיבות הביניים, חטיבות עליונות ולימודים על תיכוניים בכיתות י"ג וי"ד. בנוסף לטענת משרד החינוך, מהלך זה יקדם את שוויון ההזדמנויות ויאפשר מערכת חינוכית ציבורית אחת - ללא תיוג של תלמידים ש"לכאורה נשרו מהמערכת". עוד הודגש כי התלמידים ימשיכו לעבוד פעמיים בשבוע ולקבל שכר.



נפתלי בנט מקדם את המהלך. צילום: אבשלום ששוני
נפתלי בנט מקדם את המהלך. צילום: אבשלום ששוני




"מי ערב לנערים האלה?"



אולם, הסתדרות הנוער העובד והלומד מתנגדת למהלך זה, וכאיגוד מקצועי לנוער והגוף היציג של בני הנוער העובדים היא דורשת שלא לזנוח את התלמידים במערכת החינוך המקצועי, אשר לטענתה רובם מסייעים בפרנסת הבית. הסתדרות הנוער העובד דורשת לאפשר לבני הנוער להמשיך ללמוד ולעבוד במגזר הציבורי, בשירות כוחות הביטחון ובמקומות נוספים בתעשייה המשוועים לעובדים איכותיים. "במחי יד עלולים לגמור את העתיד של 12 אלף תלמידים ברגע. מה החיפזון? צריך שייעשו שינויים אבל אסור שיהיו על גבם של הנערות והנערים, ללא היגיון ושיקול דעת וללא הליך מסודר והתייעצות עם הגורמים המקצועיים. מי ערב לנערים האלה ולמה זה לא מופיע בהחלטה שלהם?", אמר מזכ"ל הסתדרות הנוער העובד והלומד, פסח האוספטר.



עם זאת ישנם המצדדים במהלך וטוענים כי ישנה חשיבות רבה לעבודה בקרב בני הנוער בחינוך המקצועי-טכנולוגי. "מדובר בתלמידים שבאים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, הם חייבים לעבוד כמעט כל יום כדי להתפרנס. לפי המתכונת הקיימת הם לומדים רק יומיים בשבוע, והכי חשוב להם להתקדם במקצוע. אצלי למשל מידע אפסי של בישול הם יוצאים מקצוענים", טען שף ומדריך חניכים במלון רמדה בירושלים, שמעון אלמוג. "לימודים מוגברים יפלטו אותם מהמערכת, ישר לרחוב", הוא הוסיף.



תלמיד כיתה י"א בעמל רמת דוד, מקסים קמצין, סיפר: "אני למשל מקבל קרן הבראה בתוך המשכורת מהצבא, כי אני עובד בבסיס ברמת דוד כבר שנה וגם את השירות אעשה פה כי יש לי ניסיון. טוב לי עם בגרות כמעט מלאה (17) יחידות, היה לי קשה מאוד עם לימודים עיוניים ואני מקווה שלא יהיה שינויים דרסטיים שאוכל לגמור את הבגרות שלי בכבוד".



בתוך כך, על רקע השינויים הצפויים תתקיים היום הפגנה מול ישיבת הממשלה בירושלים בה ישתתפו כ-150 חניכים, פעילים חברתיים, חברי הסתדרות הנוער העובד והלומד ועוד, במחאה לטענתם, על הכוונה של הממשלה להסיר את האחריות מהתלמידים בבתי הספר המקצועיים בהם לומדים ועובדים 12 אלף נערות ונערים.