מבקר המדינה יוסף שפירא ביקר היום (רביעי) באופן חריף את התנהלות משרד התקשורת ביישום הרפורמה שאמורה להביא לתחרות בשוק התקשורת בישראל. "מצבור ההחלטות שהתקבלו, כאשר חלקן לא בהתאם לעמדת הדרג המקצועי, בצירוף למשך הזמן שבהן לא התקבלו החלטות משמעותיות אחרות – הובילו למעשה לעיכוב משמעותי ביישום רפורמת השוק הסיטונאי ובהתפתחות התחרות" – כתב שפירא בדו"ח ביקורת מיוחד על היבטים בפעילות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת.

בדו"ח המיוחד מותח שפירא ביקורת נוקבת על העיכובים ביישום הרפורמה בתחומי הגישה לאינטרנט והטלפוניה הנייחת. "חרף העובדה שנכון למרץ 2017 חלפו כמעט שנתיים מאז אמורה היתה בזק להתחיל לספק שירותי טלפונייה סיטונאית – השירות עדיין לא ניתן", קובע מבקר המדינה – "עמדת הדרג המקצועי של משרד התקשורת היתה ועודנה, כי אין לבזק מניעה טכנולוגית לספק שירותי טלפונייה סיטונאית במתכונת שנקבעה בתקנות, ברשיונות ובתיק השירות וזאת, בתוך פרק זמן קצר ביותר ובעלויות זניחות".



עוד נטען בדו"ח, כי יישום רפורמת השוק הסיטונאי החל בפברואר 2015, אבל רק ביוני 2017 קבע משרד התקשורת תעריפים מחייבים לשירותים הסיטונאיים ברשת הוט. עקב כך, כל המנויים שהצטרפו לשוק הסיטונאי עד לאותו המועד, עשו זאת על גבי התשתית של בזק בלבד, דבר המעורר, לדעת מבקר המדינה חשש לפגיעה בתחרות. "רפורמת השוק הסיטונאי נועדה להיות אחת הרפורמות המשמעותיות בשוק התקשורת. הרפורמה נועדה להתמודד עם השלכות היעדר התחרות בשוק התקשורת הנייחת ולאפשר לספקיות השירות להתחרות בחברות בזק והוט, באופן שיסייע בפיתוח התחרות בשוק התקשורת הנייחת ויאפשר לספקיות שירות חסרתו תשתית להציע לצרכנים סלי שירותים הכוללים שירותי גישה לאינטרנט, שירותי טלפונייה ושירותים נוספים לרווחת הצרכנים", מציין מבקר המדינה בדו"ח – "השוק הסיטונאי נועד בין היתר להביא לשיפור איכות השירות המוצע לצרכנים וכן להפחית את מחירי השירותים".

ההתנהלות לא עולה בקנה אחד עם שמירה על האינטרס הציבורי

שפירא מזכיר, כי לרפורמת השוק הסיטונאי קדם הליך מורכב של הכנת התשתית הרגולטורית הדרושה, שעליה שקד משרד התקשורת במשך תקופה ממושכת. "מאמצע שנת 2015 בעלות התשתית היו אמורות להציע לספקיות השירות את כל השירותים הסיטונאיים שנקבעו בתקנות, אבל למרות המסקנה בדבר חיוניות השוק הסיטונאי הפעולות שנקט משרד התקשורת ליישום הרפורמה לא היו מספיק נחושות", הוא מציין עוד בדו"ח – "התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי".

שפירא מתריע עוד, כי נכון ליוני 2017, רפורמת השוק הסיטונאי על גבי רשת בזק מיושמת באופן חלקי בלבד. עוד נטען בדו"ח, כי משרד התקשורת אישר לבזק לשווק את חברת הבת שלה – בזק בינלאומי, במסגרת סל שירותים משותף ואחד מהתנאים המרכזיים לאישור הוא שבזק תשווק בד בבד ובאופן שוויוני את כל בעלי הרשיונות שנותנים את אותו שירות גישה לאינטרנט. אלא שבזק לא קיימה את הוראות הרישיון בעניין הזה  ועולה חשש ממשי לפגיעה בתחרות בתחום האינטרנט.

"יישום שירות הגישה לאינטרנט במסגרת יישום רפורמת השוק הסיטונאי מלמדת על היעדר פעולה נחושה מצד משרד התקשורת", קובע עוד מבקר המדינה.


מנכ"ל בזק הקפיא את פעולות הפיקוח
 

בדו"ח גם נמתחת ביקורת נוקבת על העיכוב ביישום רפורמת השוק הסיטונאי בתחום הטלפונייה. "משנת 2014 החזיקו גורמי המקצוע במשרד התקשורת בעמדה נקבית ונחרצת ולפיה, שירות הטלפונייה הסיטונאית במתכונת שנקבעה בתיק השירום ניתן ליישום באמצעים סבירים ואף החלו בפעולות פיקוח על מנת לכפות על בזק את יישומו", כותבים מחברי הדו"ח – "אבל למרות זאת, משרד מבקר המדינה העלה, כי מנכ"ל בזק, שנכנס לתפקידו ביוני 2015, הקפיא את פעולות הפיקוח וזאת מבלי שהובטח יישום פתרון לאספקת שירות הטלפונייה הסיטונאית".

מבקר המדינה גם קובע שמנכ"ל משרד התקשורת לא סיפק תשתית מקצועית, שיש בה כדי לשלול את עמדת גורמי המקצוע במשרד ביחס ליישימות הטלפונייה הסיטונאית. "הימנעות משרד התקשורת מנקיטת צעדים שיבטיחו את קיום הוראות התקנות, תנאי הרישיון ותיק השירות, היא שהפכה את ההפרה למשתלמת", מציין עוד שפירא – "ראוי היה שמשרד התקשורת ימשיך בהליך הפיקוח נגד נזק בגין הפרת התקנות, הוראות הרישיון ותיק השירות ולא ינקוט בפעולות שיש בהן כדי לפגוע בקידום התחרות במגזר התקשורת הניידת ולתרום לשימור מעמדה המונופוליסטי של בזק".