אם ישנה תקרת זכוכית איפשהו, אפשר להמר על כך שג'יין הול לוט ככל הנראה סדקה אותה. לוט, המתאמת המיוחדת מטעם האו"ם לנושא ניצול מיני והתעללות, מחזיקה ברזומה בהחלט מרשים: היא כיהנה כסגנית השרה לביטחון לאומי בבית הלבן וכעוזרת למזכ"ל האו"ם בנושא בנייה ותמיכה בתהליך השלום בישראל, וכיום היא נשיאת חברת SICPA בצפון אמריקה, המעניקה זיהוי מאובטח ופתרונות בנושאי מעקב ואותנטיות.
תחום זכויות הנשים לא משך אליו את לוט, שביקרה בארץ בשבוע שעבר, באופן אוטומטי. "מעולם לא עלה על דעתי כי התחומים שבהם עסקתי, כמו ביטחון לאומי וטכנולוגיה, צריכים להיות סגורים בפניי או בפני כל אחד אחר שיכול לבצע אותם באופן ראוי", היא מדגישה. לדבריה, במהלך שירותה הצבאי או כאשת מקצוע צעירה, היו פעמים שבהן דיברו איתה באופן לא ראוי או מנעו ממנה להשתתף בפגישות או אף לזכות בהזדמנויות שונות. למרות זאת, לטענתה, היא מעולם לא נתנה למכשולים אלו לעצור אותה. "כשיש לך עבודה לבצע, עלייך לבצעה עם ביטחון עצמי, יכולות וסמכותיות, ועם התמיכה של אלו מסביבך שביקשו ממך לבצע את העבודה", היא אומרת. "יש פעמים שבהן המצב יהפוך להיות לא נוח או אפילו קשה. תמשיכי הלאה ותמצאי את אלו שמאמינים בך".
לוט הגיעה לישראל כאורחת קרן פרס בראשית, המתמקדת השנה בשוויון זכויות מגדרי ושוויון הזדמנויות עבור נשים. לאחרונה היא דיברה בפני ראשי ארגונים בישראל על זכויות נשים, על יכולתן להתקדם במקומות העבודה ועל מניעת הטרדות מיניות. לאחר מכן, היא נפגשה עם קבוצות וארגונים המתמודדים עם נושאים אלו בתקווה לחקור עמם את האתגרים הניצבים בפניהם ומתוך רצון ללמוד מניסיונם. "רשמנו התקדמות ניכרת, אולם אנו עדיין רחוקים מלהשיג את יעדינו בתחום האתיקה, החוק והנורמות בחברה שבה יש שוויון בין המינים", אומרת ג'יל סמית, יועצת בכירה ליו"ר קרן פרס בראשית. "אבל אנו לא רוצים ולא יכולים ללכת אחורה כעת".
כקרן פילנתרופית, פרס בראשית, שחולק לראשונה בשנת 2013, מעניק מדי שנה מענקים כספיים ליזמות חברתית המבוססת על ערכי היהדות. לאחרונה השיקה הקרן שתי תחרויות להענקת מענק כספי לארגונים חברתיים בישראל ובצפון אמריקה. המענקים - מימון של עד שלושה מיליון דולר - יושקעו בקרוב בארגונים הפועלים למען נשים. עד כה, מספרת סמית, יותר מ־200 ארגונים הגישו בישראל בקשת מועמדות למענקים אלו.
אחד יותר מדי
לוט (62), ילידת ניו ג'רזי, התבקשה להיכנס לתפקידה באו"ם בפברואר 2016, לאחר שעשרות חיילי או"ם הואשמו בניצול ובהתעללות מינית באזרחים ובאזרחיות במסגרת משימות של האו"ם ברחבי העולם. רק בינואר האחרון פרסם העיתון הבריטי "גרדיאן" כתבת תחקיר שבה נטען שהאו"ם התעלם מתלונות על הטרדות ותקיפות מיניות בסניפיו ברחבי העולם, ולא מיצה את הדין עם העבריינים. עשרות עובדות שהתראיינו לכתבה סיפרו על תרבות של שתיקה ברחבי הארגון הבינלאומי ועל מערכת שיוצאת נגד הקורבנות ולא נגד המטרידים. הכתבה הזו הצטרפה לביקורת שספג הארגון במשך שנים רבות על טיפולו הלקוי בתלונות על התעללות מינית באוכלוסייה המקומית במדינה שבה פעל.
"העובדה כי באו"ם היו מקרים של ניצול מיני או התעללות מכתימה את העבודה של מאות אלפי גברים ונשים, שלקחו חלק במשימות באו"ם במשך יותר מ־70 שנים", אומרת כעת לוט, שבעצמה שירתה כחיילת באו"ם. "מתוך רצון להיות הוגנים ולכבד את העבודה האלטרואיסטית שמתבצעת מדי יום באזורים מסוכנים ומרוחקים, עלינו להתמודד עם הבעיה הזו. מדובר בשערורייה של ממש כאשר חיילי האו"ם נשלחים לעזור לחברה, ותחת זאת, הם מנצלים את המצוקה בה ומייצרים בעיות גדולות אף יותר לאוכלוסייה. מקרה אונס אחד הוא אחד יותר מדי. מזכ"ל האו"ם מחויב לעמוד על המשמר בסוגיה זו, והוא מצפה להעביר את המסר הזה דרך לבבותיהם וראשיהם של כל מי שעובד תחת דגל האו"ם".
לדברי לוט, בתפקידה כמתאמת בנושא תגובת האו"ם לניצול מיני והתעללות, היא זכתה לגיבוי ולתמיכה מלאים מהמזכ"ל הקודם, באן קי מון, ומהמזכ"ל הנוכחי, אנטוניו גוטרש. בזכות כך, היא והצוות שלה פיתחו שיטה רחבת היקף שמורכבת מארבעה אלמנטים שנועדו להתמודד עם הניצול וההתעללות: לשים במרכז את זכויותיהם וכבודם של קורבנות ניצול מיני; לא להעניש את הקורבנות; לפתוח את הדלת לייעוץ וליווי מגורמים חיצוניים; ולאמץ תוכנית חינוך ותקשורת בנושאים אלו.
כיום, מדינות החברות באו"ם חותמות על חוזה מרצון שבו מפורטות הדרכים שבהן הן מבטיחות כי כל אדם שנשלח למשימת שלום של האו"ם, יעבור הדרכה במטרה למנוע ניצול מיני והתעללות. בנוסף, האו"ם עובד עם המדינות החברות כדי להבטיח כי המפקדים שהן שולחות יהיו מאומנים היטב לנושא. בכל פעם שיועלו חשדות בנושאים אלו, האו"ם ישלח מעתה והלאה צוות חקירה לאומי שיזרז את ההליכים ויבקש למצות את הצדק.
אמת ותשוקה
במהלך ביקורה בישראל, לוט אף בחנה את העבודה שמתבצעת במדינה בתחום אבטחת הסייבר. "אני להוטה ללמוד מכל מה שקורה בארץ", מודה לוט. "ישראל היא אחד המרכזים המובילים בעולם בנושאי מדיניות ופעולה בכל הנוגע לאבטחת עולם הסייבר. בישראל אני בפירוש רואה את שיא הטכנולוגיה של מדינה שלה יש מחויבות לאומית לא רק לייצר את הטכנולוגיה המתקדמת, אלא גם למצות את המרב מכך באופן בטוח".
זו לא הפעם הראשונה שבה לוט מבקרת בארץ הקודש. היא שהתה בישראל פעמים רבות במסגרת תפקידיה המקצועיים, כולל ב־2010, כאשר הגיעה להתייעצות מיוחדת עם גורמי ביטחון ישראלים בתחום התעופה לאחר התקרית המפורסמת בארצות הברית, שבמסגרתה ניסה צעיר ניגרי להעביר מטען נפץ בתחתוניו במהלך טיסה מסחרית. הניסיון כשל, והוא נשלח לרצות מאסר עולם.
האם תמיד ידעת שתרצי להיכנס לתחומי ההנהגה וביטחון לאומי?
"לא. מה שלמדתי במהלך חיי המקצועיים הוא שעליך תמיד להשאיר מקום לעשות קסמים. בכל רגע נתון, אסור לנו לתת לדמיוננו להגביל אותנו. לכולנו יש הזדמנויות וניסיון חיים, רע וטוב. דברים אלו מעצבים אותנו כאנשים ובונים את האופי שלנו. התרומה שלי לתיקון עולם היא משהו מאוד מוחשי ואמיתי עבורי".
מה המסר שלך לנשים אחרות שמבקשות לשבור את תקרת הזכוכית?
"לכו עם האמת והתשוקה שלכן. יהיו ימים שבהם כל צעד ירגיש כמו ניצחון והצלחה אדירה, ומנגד יהיו ימים שירגישו כאילו לא נרשמה התקדמות בכלל. הרגשה זו לא משקפת אתכן; היא החיים עצמם. תקיפו את עצמכן באנשים שירימו אתכן למעלה. תרדפו אחר חלומותיכן והתשוקות שלכן ותיפתחו לאפשרות כי יש סיכוי שקסם יקרה בחיים שלכן".
הכתבה מתפרסמת בשיתוף פרס בראשית