בשנה האחרונה נשמעו לא מעט טענות על תהליך ההדתה שעובר על גבעתיים, שנודעה תמיד בחילוניותה ובפתיחותה. כעת מסתמנת חזית חדשה בתחום: לטענת הורים חילונים, העירייה לא פותחת כיתה לילדיהם האוטיסטים ומעמידה בפניהם שתי ברירות - ללמוד בבית ספר דתי או לנדוד מחוץ לעיר. רונית בר, שבתה לומדת כיום בגן תקשורת ברמת השרון ועולה בשנה הבאה לכיתה א’, אומרת: “החינוך המיוחד הוא לא בראש מעייני העירייה. רק לפני שנתיים פתחו פה גן תקשורת לראשונה. אין פה כיתות תקשורת. בבית ספר אמונים יש כמה כיתות תקשורת, אבל מה זה עוזר לי אם זה בית ספר דתי ואנחנו חילונים?”.
זהבית פיסצקי, אם לילדה אוטיסטית: “אני מרגישה שמאכילים אותנו לוקשים. מדברים איתנו על תקנים אבל בסוף זה עניין של כסף. כל כיתה כזו דורשת קלינאית תקשורת, צוות פרה־רפואי ומבנה מיוחד, ואת זה העירייה כנראה לא מוכנה להשקיע, אז הבת שלי נוסעת כל יום לקריית אונו. אמרו לי שאני יכולה לשים אותה באמונים, אבל מבחינתי זו כפייה דתית. אני חילונית והילדים שלי ילמדו בבית ספר חילוני”.
מעיריית גבעתיים נמסר: “העירייה עשתה, עושה ותעשה ככל יכולתה לתת מענה לכל ילדי העיר בתחומה. לצערנו, השיקולים וההחלטות אם והיכן לפתוח כיתה או גן הם של האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, שכן תקני כיתת התקשורת נקבעים על ידי משרד החינוך בעיקר בהתאם למספר הילדים. עיר שבה גרים מספר ילדי חינוך מיוחד גדול תקבל תקן ותוכל לפתוח כיתה.
"כיתת תקשורת נפתחה בגבעתיים, בבית הספר בורוכוב לפני כשנה, וכיתה נוספת צפויה להיפתח גם בשנה הבאה כפוף לאישור משרד החינוך ואנו נעשה הכל כדי שהדבר יאושר. בנוגע לגני ילדים, לפני כשנתיים פתחנו בעיר גן תקשורתי חדש, לאחר שנים שלא היה בעיר גן כזה. גם כאן תלוי הדבר במספר מינימלי של ילדים הגרים בעיר”.
ויוי וולפסון, סגנית ראש עיריית גבעתיים ומחזיקת תיק הנוער ואיכות הסביבה: “פתיחת כיתה לילדים אוטיסטים רק בבית ספר ממלכתי דתי היא זלזול ופגיעה בהשקפת עולמם של ההורים ושל הילדים עצמם. האם היה עולה על הדעת להכריח ילדים ללא צרכים מיוחדים חילונים ללמוד בבית ספר דתי או ההפך, ילדים עם צרכים מיוחדים דתיים להגיע לבית ספר ממלכתי?
"אני מעריכה את הנכונות של בית הספר, אך חובת העירייה לפתוח כיתה לילדים עם צרכים מיוחדים צריכה להתבסס על אותו יחס של כבוד כמו של כל ילד אחר”.
תגובת משרד החינוך לא התקבלה.