בג"ץ הורה היום (רביעי) למחוק את המילה "להתחתן" מתשדיר של האגודה לזכויות האזרח, בו נאמר כי "הזכות לאהוב ולהתחתן גם אם אני הומו", בנימוק כי בעניין זה "ישנם חילוקי דעות בציבור הישראלי". השופטים אישרו לשדר קטעים אחרים שפסלה הרשות השנייה, בעוסקים בחשש לדבר בשפה הערבית ובצורך לשמור על זכויות אדם.

לקראת יום זכויות האדם ב-10 בדצמבר, אותו מציינים לאחר שב-10.12.48 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את ההצהרה האוניברסלית בעניין זכויות האדם, ביקשה האגודה לשדר בערוץ 2 תשדיר מטעמה בנושא זה במסגרת "זמן קהילה", בו ניתנת לגופים ציבוריים אפשרות לפרסם תשדירים ללא תשלום. בתשדיר לוקחים חלק ידוענים רבים, העונים לשאלה "מהן הזכויות שלי?" ונאמר בו, בין היתר, "הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש"; "הזכות לאהוב ולהתחתן עם מי שאני בוחרת" ו"גם אם אני הומו".



לסיום נאמר בתשדיר כי "אין שוויון; אין חירות; אין כבוד - במקום שלא שומר על זכויות אדם". התשדיר קוצר לבקשת זכיינית ערוץ 2 ושודר, אך בהמשך פסלה הרשות השנייה חלקים ממנו, בטענת הפרה של כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, האוסר תשדיר פרסומת בעל "מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור". הקטעים שנפסלו הם האמירות לעניין הזכות להינשא "גם אם אני הומו", הזכות לדבר ערבית "בלי לחשוש" ו"אין כבוד אין חרות אין שוויון – במקום שלא שומר על זכויות אדם".



האגודה מחתה על ההחלטה וביקשה לשוקלה מחדש. מנכ"ל הרשות השנייה אמר כי הוא נוטה לאשר את "גם אם אני הומו", והביע חשש כי הניסוח לעניין "אין שוויון" יתפרש כי ישראל אינה מדינה דמוקרטית; עיקר הוויכוח נסב על נושא הזכות לדבר ערבית ללא חשש, שכן לשיטתו עלול התשדיר ליצור "בעיה במקום שאינה קיימת". בעקבות זאת עתרה האגודה לבג"ץ.

היום החליטו השופטים אמנון רובינשטיין, חנן מלצר וענת ברון, לאפשר את שידור התשדיר כולו, למעט, כאמור, המילה "להתחתן". "אנו נכונים לצאת מן ההנחה המצערת כי יש ערבים שבמקומות מסוימים יעדיפו מחשש זה או אחר שלא לדבר ערבית", נימק השופט רובינשטיין את ההחלטה. "באשר לאמירה 'הזכות לאהוב ולהתחתן עם מי שאני בוחרת גם אם אני הומו', נראה כי לגבי הזכות להתחתן לגבי בני זוג מאותו מין ישנם חילוקי דעות בציבור הישראלי, ולא כל שכן בקרב באי כוחו בכנסת ובממשלה, ואין נישואין בין בני זוג מאותו מין מוכרים בישראל".

השופטת ברון הוסיפה כי "בעבר הלא רחוק מערכות יחסים בין בני זוג מאותו מין עוד היו בגדר טאבו – ואילו היום זכותו של כל אדם ללכת אחר נטיית ליבו מוטמעת בחברה הישראלית. מוסד של נישואים אזרחיים אינו קיים בישראל, ואולם לא מן הנמנע כי רוחות השינוי ינשבו בעתיד גם בכיוון זה, בדומה לתהליכים חוקתיים המתרחשים בימים אלה במדינות רבות ברחבי העולם".