פעילי ומפעילות מערכות לחימה אלקטרוניות של חיל הקשר, שגויסו השבוע לצה"ל, הפכו במערכות האחרונות, ובעיקר בצוק איתן, לחלק משמעותי בסיכול מערכות האויב ובשיבושן. משימתם היא לפגוע במערכות שליטה ובקרה של האויב בעזרת יכולות טכנולוגיות מתקדמות. לוחמה אלקטרונית מבוססת על שיבוש תדרים. אם האויב רוצה לשגר טיל, להפעיל מטען מרחוק או אפילו לתקשר עם פעיל שמתחבא במנהרה, הוא זקוק לתדר. חשיבותם של לוחמי האלקטרוניקה היא ביכולתם לקטוע את התדר בדרך ולשבש את ההפעלה האלקטרונית של אמצעים על ידי האויב.
הכישורים שנדרשים מהצעירים הללו הם מורכבים, וכדי להתקבל לתפקיד נדרשים נתוני קבלה גבוהים. "יום אחד הגעתי הביתה וניסיתי לפתוח את המחסום החשמלי באמצעות השלט ולא הצלחתי", מספר גורם בכיר ביחידה. "אחרי שדפקתי אותו על ההגה והתעצבנתי, ראיתי שבמרחק כמה מטרים עובד מנופאי על מנוף וגונב לי את התדר. מזל שאני מבין בזה, אחרת השלט היה גומר עם שבר פתוח ואני עם תסכול רב. ביקשתי ממנו שיכבה רגע את המערכת ופתחתי את המחסום".
גדוד לוחמי האלקטרוניקה עובד כיום בשילוב עם פלטפורמות באוויר, בים וביבשה. אתגר נוסף שניצב לפתחם של לוחמי הגדוד הוא איום הטילים המדויק. האויב מחזיק ארסנל רקטות מדויק שפועל לפי מערכת ג׳י־פי־אס, הכוללת מערכות תקשורת מתקדמות. לפני שלומדים לשבש את מסלול הטיל ואת הפעלתו, צריך ללמוד את האויב עצמו ואת דרכו כדי לפגוע במערכות השיגור הללו.
במהלך צוק איתן פעל הגדוד בפריסה מלאה וסייע לכוחות המתמרנים. “ביום כיפור חתכנו את הקשר במספרים”, מספר גורם בכיר ביחידה. “היום, יותר מ־40 שנה אחרי, המציאות הרבה יותר מורכבת: הטילים והמכ”מים מופעלים באמצעות תדרים. הכל עובד סביב תדרים. הלוחמים והלוחמות יושבים בתוך תא קטן בשטח אורבני, והם אמורים מצד אחד לפגוע בתקשורת של האויב, ומצד אחר לנהל חלוקה נכונה של קרב תדרים שלא יפגע במערכות שלנו ובמערכות אזרחיות של אוכלוסייה, כמו למשל שידורי חברת yes. בעמוד ענן מצאנו את עצמנו בלחימה בדרום, כאשר לצורך שיתוק מערכות האויב - ניתקנו גם את הטלוויזיה לתושבי שדרות. לא מדובר רק בהגנה ובהתקפה, אלא גם בניהול נכון”.
דור הולך וגובר
מפקד התותחנים של פיקוד הדרום אל"ם יובל בן־דב פנה השבוע בטור אישי למתגייסים החדשים ושיבח אותם על איכותם למרות הביקורת בחברה הישראלית. "רבים נוטים לזלזל בדור החדש, אך עבורי זה פשוט דור אחר!", הוא כתב. "ביקורתי יותר, עצמאי יותר, חושב יותר, יודע יותר וכן, גם משתעמם מהר יותר וזקוק לגיוון. זהו דור מלא בערכים, והוא זועק לשמיים כדי למצוא את המקום המתאים להביאם אל הפועל - זה מדהים".
הכיוון מזרח
מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל יצא השבוע לביקור עבודה בחיל האוויר ההודי. במסגרת השיחות על השינויים האסטרטגיים בעת הנוכחית, דיברו שם גם על סוגיות הנוגעות לכלי הטיס המשותפים ולאתגרים מבצעיים. מעל 4,000 קילומטרים מפרידים בין ישראל להודו, אבל לחילות האוויר של שתי המדינות יש תחומי עניין ופלטפורמות משותפות. שני חילות האוויר מטיסים את כלי הטיס הבלתי מאויש "הרון" ואת המטוס "שמשון" ולומדים זה מזה את תפיסות ההפעלה, האחזקה, נושאי בניין הכוח והכשרת כוח האדם.
השבוע לפני: הטיל "חץ 2" נמסר לידי צה"ל, 29 בנובמבר 1998. צילום: דוברות התעשייה האווירית
"חץ" היא מערכת נגד טילים בליסטיים, אשר פותחה בישראל בסיוע מימון אמריקאי ובשיתוף עם חברת בואינג האמריקאית. מערכת החץ מפותחת במשך שנים רבות ומעת לעת עוברת שדרוגים רבים. לפני 17 שנים, ב־29 בנובמבר 1998, התקיים טקס המסירה של טיל ה"חץ 2" הסדרתי הראשון ממנהל מפעל של התעשייה האווירית לידי יחידת "חרב מגן" במערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי.
עד נובמבר 2002 הוצבו שתי סוללות טילים. אחת מהן הוצבה בבסיס חיל האוויר בפלמחים, והאחרת בבסיס חיל האוויר בעין שמר. מערך ההגנה האווירית הציב סוללת "חץ" שלישית במהלך 2012 באזור ירושלים. לפי ההערכות, טיל החץ אמור להצליח ב־90% מהמקרים ליירט טיל בליסטי בודד. עלות הפרויקט כולו מוערכת בכ־2.2 מיליארד דולר. בתחילת שנות ה־90 של המאה ה־20 שררו חילוקי דעות במערכת הביטחון ומחוצה לה. היו שגרסו כי הפרויקט מיותר, בזבזני ולא יעיל. היו שהסירו את התנגדותם ב־1991, כאשר מלחמת המפרץ הראתה עד כמה מוחשי איום הטילים על ישראל. לימים התבררה נחיצותה של המערכת עם עליית האיום האיראני וטיל השיהאב 3, המגיע לטווח של 1,300 קילומטרים, שלימים אף עלול לשאת ראש נפץ גרעיני.