השאלה המרכזית שנשאלה אתמול היא מדוע הפך הקרב בין בנימין נתניהו לברק אובמה ליצרי כל כך? אובמה נחשב ל"דג קר" במיוחד, אדם נטול אמוציות, ענייני וממוקד והנה הוא פותח את שערי הגיהינום ומשסה את פקידיו הבכירים ביותר בנתניהו (אמש נבהלו קצת בבית הלבן, כנראה נזכרו שבשבוע הבא יש להם בחירות מכריעות, וניסו להתנער מהפרסומים).

הנה תיאוריה הרווחת במסדרונות לא מעטים בוושינגטון: שלדון אדלסון, איל ההימורים ופטרונו הגדול של בנימין נתניהו, תרם לפני שישה ימים חמישה מיליוןדולר במזומן למאמץ הבחירות הרפובליקני. מכיוון שמדובר בשבוע האחרון של הקמפיין הצמוד והמכריע הזה, מדובר בסכום כסף גדול שמעניק רוח גבית אדירה למאמץ הרפובליקני להגיע לרוב מכריע גם בסנאט וגם בבית הנבחרים.

יומיים אחר כך ירד ברק אובמה בכבודו ובעצמו לוויסקונסין, לסייע שם למתמודד דמוקרטי לכבוש את משרת המושל, המוחזקת על ידי רפובליקן. זוהי ירידה נדירה של אובמה לשטח בבחירות הללו, לאור מצבו בסקרים. בוויסקונסין הוא עדיין פופולרי והקרב הצמוד שם גרם לו להטיל את כל כובד משקלו כדי לנסות להטות את הכף לטובת המועמד הדמוקרטי. באותו יום תרם אותו אדלסון סכום נוסף של 650 אלף דולר למאמץ הבחירות הרפובליקני בוויסקונסין.

מכיוון שנתניהו נתפס בוושינגטון כזרועו הארוכה של אדלסון, יש מצב שבסביבת אובמה פירשו את המהלך כמאמץ נוסף של הצמד נתניהו ואדלסון (להלן: אדליהו) לפגיעה קשה בנשיא המכהן של ארה"ב. אובדן הרוב הדמוקרטי בסנאט, תרחיש סביר ביותר בשבוע הבא, יהפוך את אובמה לברווז צולע ואת שתי שנות נשיאותו האחרונות לסיוט מתמשך.

נתניהו ואדלסון כבר שיתפו פעולה במאמץ להדחת אובמה לפני שנתיים, אז זה עלה לאדלסון 100 מיליון דולר. נתניהו הימר על ניצחון של מיט רומני. ההימור נכשל. היחסים עם הבית הלבן הידרדרו. עכשיו הגיע תורו של הימור נוסף. מה נעשה אם גם זה ייכשל?

האמת היא שהמצב יהיה חמור עוד יותר אם ההימור יצליח. אם אכן יהפוך אובמה בשבוע הבא לברווז צולע, בזכות אדלסון ונתניהו, זה יכול להיות ניצחון פירוס. במצב כזה, לנשיא לא יישארו חזיתות פנימיות, כי הקונגרס האמריקאי הלעומתי יהיה משותק. מה שיישאר לו זה יחסי החוץ. הוא יהיה פצוע, פגוע, שואף נקם והכי חשוב, יהיו לו עוד שנתיים וחודשיים נטו בתפקיד. את המחיר נשלם, כרגיל, אנחנו. נתניהו ימשיך להמר מסיבה פשוטה: הוא לא נענש על זה.

הפרסומים אתמול, פרי עטו של ג'פרי גולדברג מה"אטלנטיק", העיתונאי המקורב ביותר לבית הלבן, היו גול עצמי מרהיב של האמריקאים. בכירים בממשל הביעוזעזוע מהשימוש במילים נחותות וגסות (צ'יקנשיט), לא בגלל כבודו של נתניהו, כמו בגלל תגובת הנגד. הפרסום הרים לנתניהו להנחתה והוא לא מפספס הנחתות כאלה.

אתמול כבר התייצב במליאת הכנסת והצהיר שהאמריקאים פוגעים בו כי הוא "מגן על ישראל". לא מעט אנשים בציבור הישראלי יקנו את זה בהתלהבות. כאילוארה"ב פוגעת בביטחון ישראל ללא הרף. פוגעת בשלושה מיליארד דולר בשנה, במטרייה מדינית אדירה סביב העולם, בהטלת וטו אוטומטי גם בנושאים שבהם היא מתנגדת למדיניות ישראל. בסיוע לשמירה על העמימות הגרעינית.
באספקת כל הנשק האמריקאי המתוחכם והמשוכלל ביותר. בגיבוי צבאי במהלך מלחמות ובעוד אלף ואחד אמצעים שלא זה המקום לפרט אותם. אבל נתניהו מגן עלינו בגופו, בעוד האמריקאים מבקשים את נפשותינו. זה מה שמכרו לנו אתמול.

ישראל קרובה מאי פעם למעמד של קיסרות. מבחינת נתניהו, "המדינה זה אני". סיפורו של ח"כ איתן כבל אתמול מקומם במיוחד. כזכור, כבל מתעתד להגיש הצעת חוק שמטרתה להגן על העיתונות המודפסת הישראלית. החוק הזה זכה לכינוי חוק "ישראל היום". בתגובה, יצא החינמון לקמפיין מטורלל נגד כבל, חמישה עמודים ראשונים מלאים, כולל פרסום מספר הטלפון בלשכתו וקריאה לקוראים להציף אותו בטלפונים.

אחרי שעתיים של קללות טלפוניות, עשה כבל "עקוב אחרי" מלשכתו ללשכת ראש הממשלה. כעבור זמן, הגיע עובד של הכנסת ללשכתו של כבל. העובד נשלח על ידי לשכת ראש הממשלה כדי לבטל את ה"עקוב אחרי". הוא אכן עשה את זה, אבל אחר כך כבל חידש את השירות. ואז הגיע טלפון מנציג חברת טלדור, היצרנית והמתחזקת של המערכת הטלפונית בכנסת.

הנציג ביקש לבטל את ה"עקוב אחרי" מרחוק, ואף עשה כן. אגב, אשר בהרב, שהוא המו"ל הרשמי של "ישראל היום", היה ממקימי חברת טלדור והמנכ"לית של העיתון היום היתה המנכ"לית הקודמת של טלדור. כבל שיגר אתמול מכתב נזעם ליו"ר הכנסת על הפגיעה, לדבריו, בריבונות הכנסת בהוראת לשכת ראשהממשלה. מעניין אם מישהו יחקור את הקשרים המסועפים האלה.