זכויות, פוליטיקה והרבה מוסר: מי בעד ומי נגד חוק הפונדקאות

התיקון לחוק הפונדקאות שעבר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה בכנסת עורר סערה עצומה בקרב מתנגדים ותומכים, חברי כנסת וחברי הקהילה הגאה. כמעט שני עשורים אחרי שהותרה בישראל פונדקאות מסחרית בתשלום, דווקא ההרחבה לחוק, שתאפשר גם להורים יחידנים וזוגות בני אותו מין להביא ילדים לעולם בהליך פונדקאות, פותחת את תיבת הפנדורה. תיקון היסטורי לחוק או אחיזת עיניים פופוליסטית? תלוי את מי שואלים.

ברוב של 45 תומכים מול 15 מתנגדים הצביעו חברי הכנסת על תיקון ההצעה שיזמה שרת הבריאות יעל גרמן. החוק בישראל, שנחקק בשנת 1996, קבע כי רק זוג של גבר ואישה יכולים להיעזר באם פונדקאית. לפי הנוהל החדש, אם אכן יעבור, גם רווקות, רווקים, הומואים ולסביות יוכלו לעבור את התהליך בישראל בתשלום.

עד היום פנו כ־1,100 זוגות לוועדה מיוחדת של משרד הבריאות אשר מאשרת את תהליך הפונדקאות בארץ. לפי ההערכות, מתוך כלל הפניות נולדו בישראל מעל 600 ילדים בהליך פונדקאות. זוגות בני אותו מין והורים יחידים נאלצו לפנות להליך יקר ומסורבל יותר בחו"ל, במדינות כמו הודו, תאילנד ונפאל, שחלקן סוגרות בימים אלו את שעריהן לפונדקאות של זרים.

 "דוחק נשים לתחתית"

בין הנמנעות בהצבעה היו גם יו"ר מרצ זהבה גלאון וח"כיות מרצ מיכל רוזין ותמר זנדברג, אף שבמצע המפלגה כתוב במפורש: "מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים - הכרה חוקית מלאה בזכותם של לסביות והומואים להקים תא משפחתי וקידום חקיקה שתאפשר אימוץ ילדים מישראל ומחו"ל, הן על ידי בני זוג מאותו המין, והן על ידי יחידים. יש לשנות את חוק הפונדקאות, כך שהאפשרות להביא ילד לעולם לא תיוחד רק לזוגות נשואים, אלא גם לבני זוג יודעים בציבור וליחידנים".

"הפונדקאות מעלה קונפליקט קשה בין הזכות של כל אדם להורות ובין ההתנגדות לסחר בבני אדם ובאיברים לצורך פרנסה", אומרת ח"כ רוזין, שבטוחה שהחוק לא יעבור בקריאה שלישית. "ברגע שגוף האדם עומד למכירה או להשכרה, עולה חשש לניצול של המוחלשות ביותר".

"לצערי, הצעת החוק שאני מזדהה עם מטרתה לקידום השוויון בתחום ההורות, לא כוללת סייגים חשובים כדי למנוע את אותו ניצול. אין מתקנים אפליה אחת בעוול אחר. לכן למרות האמפתיה לצורכי הקהילה הגאה, לא יכולתי להצביע עבור חוק ששוב דוחק נשים לתחתית החברה".

לא חטא קדמון

עבור א' וד' (שמות בדויים) פונדקאות בישראל לא עמדה כלל על הפרק. לשני הגברים העוסקים בחינוך, הדרכה ואמנות לא הייתה שום דרך להביא ילד לעולם מלבד נתיב הפונדקאות בחו"ל. הם בחרו בהודו, משום שההליך בה זול משמעותית מאשר במדינות המערב. הבחירה לא נעשתה בקלות. גם היום, כשהם חובקים את בנם, תינוק חייכן בן שנה וחמישה חודשים, א', אמן, סופר ומדריך המכיר את הודו היטב, מבטא את הדיסוננס לגבי ההליך שעברו.

"נושא הפונדקאות בועט בבטן תרתי משמע, גם בבטנה של הפונדקאית, גם בבטנו המתהפכת של מי שניגש לתהליך וגם בבטנה הרכה של החברה", הוא אומר. "מעניין וחשוב לשאול מדוע הצעת החוק החדשה, המעניקה זכויות שוות לזוגות הומוסקסואלים והורים יחידים, מעוררת כל כך הרבה התנגדות. הרי כשהיה מדובר בפונדקאות בתשלום להורים הטרוסקסואלים, התהליך נתפס כדבר נשגב, ופתאום, כשהאופציה נפתחת בפני זוגות הומואים, צועקים: 'ניצול!'.

"אימוץ ילד על ידי גבר יחיד או זוג הורים אינו אפשרי מבחינת החוק. לאחר שבן זוגי ניסה אופציה אחרת כמו הורות משותפת בישראל שנכשלה, הבנו שכדי להיות הורים נצטרך לבחור בפונדקאות. הודו נפלה בפור, מטעמים כספיים בלבד".

"ההגעה להודו כגבר לבן עשיר ביחס לאוכלוסייה המקומית וביחס לפונדקאית הפכה לי את הבטן. דווקא היום, בעקבות ההליך שכלל שהייה ממושכת במומבאי, אני לא חושב שפונדקאות בתשלום במדינות עולם שלישי כמו הודו בהכרח פסולה".

"למרות המתווכים ולמרות שלא ברור כמה בסופו של דבר מקבלת הפונדקאית, למדתי, מתוך שיחות רבות עם פונדקאיות, שמדובר בסכום כסף שעשוי לשנות את חייה של משפחה שלמה. הוא מאפשר רכישת בית או לימודים גבוהים לילדים".

א' מספר כי רוב הפונדקאיות בהודו הן מוסלמיות ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, וחובה עליהן להיות אמהות לילד אחד לפחות כדי להיות פונדקאיות. אף שהוא אינו יודע אם הליך הפונדקאות נעשה מרצונן החופשי או שנכפה עליהן על ידי הבעל או המשפחה, הוא שב ומציין כי סכום הכסף שהפונדקאיות מקבלות עשוי לשנות את חייהן לחלוטין.

"סכום הכסף המוחלט שמקבלת פונדקאית במזרח קטן בהרבה מהסכום שאותו מקבלת פונדקאית במערב, אך באופן יחסי מדובר בסכום משמעותי יותר", הוא אומר. "דווקא במדינות כמו הודו חיי הפונדקאית יכולים להשתנות לחלוטין כי התגמול גדול מאוד ביחס למשכורות המקומיות. עדיין קשה לי מאוד עם נושא הפונדקאות, במזרח כמו במערב, אבל אני רואה את מורכבות התמונה שלא ראיתי קודם ואינני מגדיר יותר את הפונדקאות במזרח כחטא קדמון".

"בחוק המוצע קיימת התעלמות מוחלטת מפונדקאות אלטרואיסטית, למשל, אם אחות או חברה מוכנה לשאת את ההיריון עבור הזוג גם אם היא מעבר למגבלת הגיל שנקבעה", מוסיף בן זוגו של א', ד', איש חינוך ומדריך. "יש לי חברות ומכרות שהסכימו לעשות את המעשה הנפלא הזה עבורנו, וזה פשוט לא מתאפשר ולא יתאפשר גם בחוק החדש. אילו היו מאפשרים פונדקאות אלטרואיסטית בישראל, אין לי ספק שההיצע היה עולה ותור הממתינים לתהליך היה מתקצר".

"ההקשר המוסרי של הפונדקאות בהודו העסיק אותי באופן מוגבל. במבט לאחור ברור לי שיש אמנם דברים נוראיים בעולם הפונדקאות, אבל גם דברים נפלאים, ואותן נשים, למרות שבדרך יש מתווכים שבהחלט גוזרים עליהן קופון, יכולות לשנות את חייהן, בשונה מפונדקאיות במערב שמקבלות אמנם סכום כסף גדול יותר מעשית, אבל קטן הרבה יותר יחסית לחיים במערב. אני אסיר תודה לנצח לאישה שהרתה וילדה את ע' שלנו, ברור לנו שנחפש אותה בעתיד".

"כמו מוצר צריכה בסיסי"

עורכת הדין ויקטוריה גלפנד מלווה מאז שנת 2004 זוגות בהליכי פונדקאות בחו"ל ומנהלת את פורום הפונדקאות של YNET. במסגרת עבודתה ליוותה גלפנד עשרות זוגות של גברים שהאופציה לפונדקאות בארץ לא הייתה קיימת עבורם. "90 אחוז מהיקף העבודה במשרד שלי היום, שכולל שלוש עורכות דין, עוסק בפונדקאות", אומר גלפנד.

"החוק במתכונתו החדשה לקוי, כל עוד לא הרחיבו יותר את ההגדרות של מי יכולה לשמש פונדקאית, ואין ספק שהביקוש יעלה על ההיצע. אלו שטוענים וטוענות לניצול אינם פמיניסטיים בעיני, הם טוענים לניצול ואני טוענת לזכות האישה על גופה".

"בין אם זה מטעמים אלטרואיסטיים, מטעמים של עשיית מצווה או מטעמים של תגמול כספי, זכותה של האישה לבחור מה ראוי עבורה. דווקא קביעת סכום לתגמול תסייע להילחם בניצול. כדי לעודד פונדקאות מוסרית צריך לקבוע סכום שאינו משנה סדרי עולם".

עדנה (שם בדוי), בשנות ה־30 לחייה, נשואה ואם לשניים, מתעתדת בימים אלו לעבור את הליך הפונדקאות בפעם השנייה בחייה ועוקבת בעניין רב אחר הסערה שעורר התיקון בחוק. "כל הטענות על ניצול אולי נכונות בחלקן במדינות אחרות, אבל בפועל אני לא מכירה ניצול כזה בישראל", אומרת עדנה.

"החלטתי להרות וללדת עבור זוג אחר באה בעיקר מתוך הרצון להעניק למי שלא שפר עליו מזלו את האופציה להיות הורה, וכמוני עוד נשים רבות. גם נושא התגמול לא מהווה בעיה עבורי. אין שום סיבה שלא ישלמו לפונדקאית, הסטיגמה שפונדקאות שווה לזנות או סחר באיברים לא מקובלת עלי.

"נתתי למישהו את המתנה הכי גדולה שיש", היא מוסיפה, "ואשמח בעתיד להרות גם עבור זוג בני אותו מין. אני לא מבינה איך דווקא עכשיו כשהחוק יהפוך לשוויוני גם עבור מגזרים אחרים פתאום קמים כל ה'פמיניסטים' ומסבירים לי שאני מנוצלת, שאין לי זכות החלטה.

איפה הייתם כל השנים האלו? ומה בכלל אתם יודעים עלי, עלינו הפונדקאיות? מה כל כך נורא בתשלום עבור פונדקאות? הרי לא מדובר כאן במיליוני שקלים, ומי שחושב שלפני התיקון לחוק זוגות לא 'פיצו' את הפונדקאית שלהם - טועה. פיצו בהחלט ואפילו יצרו פתח לשוק שחור, שבו זוגות מבוססים יכלו להשיג פונדקאית בקלות יתרה מאלו שאין להם. החוק ייצור שוויון, והלוואי שגם יגדיל את מספר הפונדקאיות בישראל".