"אני לא מאמין בחארטות", אומר בן דמותו של רני בלייר, ספק הוא עצמו, בסרט "האם זה אתה?", שעלה לאקרנים לפני כשבוע ומטפל בדילמה האלמותית: מה היה קורה לו נהגתי אחרת. אם תשאלו את בלייר, הוא יגיד שהוא לא מתחרט על כלום. חוץ מרגשות האשם.

ב-53 שנותיו גידל זקן, איבד את אביו, התמכר לזוגיות, התגרש פעמיים, ביים סדרות מצליחות ("שבתות וחגים", "פרשת השבוע", "אדמה" ועוד), רץ לבחירות עם מפלגת "ארץ חדשה", שלא עברה את אחוז החסימה, וקעקע על גופו את כל חייו. עכשיו הוא רוצה להיות טבעוני. את זה, אגב, החליט ביום כיפור האחרון, כי מלבד היותו שמאלן, אמן ומחולל בלגנים לא קטן, הוא גם יהודי מאמין, "שלא מאמין שאלוהים הוא יהודי", לדבריו.

בלבלת אותי.
"אני מאמין באינטליגנציה שמיימית. האדם הוא לא אלוהים. הנפט, הים והחיות הם לא שלו. אני רמב"מיסט, ומבחינתי כל מה שקשור לכשרות ואמונה, קשור לתודעת הסביבה. חבל שההתייחסות לתורה מצד הדתיים היא עבודת אלילים. שהם יחזרו בתשובה".


אנחנו דמוקטטורה. בלייר. צילום: יח"צ

תמיד היית במאי שעמד מאחורי המצלמה. איך הגעת פתאום לשחק, ועוד בפיצ'ר?
"אני לא שחקן ולא למדתי משחק, אבל אומרים שבמאי הוא שחקן מתוסכל. אני מכיר את דני מנקין (במאי 'האם זה אתה? - ע"א) הרבה שנים. כשהוא ביקש ממני, נבהלתי בהתחלה. אבל הוא כבש אותי כשאמר לי שהצילומים הם בארה"ב".

ולא התפלק לך לפעמים הבמאי?
"לא. אבל אם הבמאי שבי מסתכל על הדמות שעשיתי, היא קצת אובר אקטינג". 

הלכת על הסטריאוטיפ הכי קיצוני של היורד הישראלי באמריקה.
"כן. יש לדמות השופוני הזה, היעני מצליח. אבל היו בה גם רגעים של רגש. של אמת. אני מכיר את הסיפור של היורדים. יש לי חברים שעשו את זה. אנשים שלא סובלים את המדינה, שמסתלבטים עליה, ואומרים בספק זלזול והרבה געגוע: 'נו, החזרתם כבר את נהריה?'".

הסרט מבוסס על השיר של רוברט פרוסט "The Road not Taken". מעולם לא שאלת את עצמך מה היה קורה אילו היית הולך בדרך אחרת?
"אם קשה לי עם משהו, זה הכאב שגרמתי לילדים שלי בעקבות הגירושים. חוץ מזה, את אותם דברים שעשיתי, יכולתי לעשות בלי להיות כל כך חסר מנוחה וקשה עם עצמי. גמרתי עם רגשות אשם וחשבון נפש. הגעתי לגיל שמותר לי לוותר לעצמי. די. זה המוצר. ככה הוא נראה. אני צריך גם לשמור על הבריאות".

מדובר בסרט אינדי על גבול הדוקומנטרי. לא בדיוק בנוי למערכת העיכול הישראלית. מפחד מהביקורות?
"אני מת על סרטים מינוריים ואישיים כאלה. אנשים צריכים להתרגש. לאורך השנים קראתי הרבה ביקורות על היצירה שלי. טובות ורעות. למדתי להבחין בין ביקורות שמלמדות אותך משהו על היצירה, לבין ביקורות שאין בהן שום דעה מלומדת. הרי ביקורת על סרט שנעשה במשך שנים נכתבת בשעה. פרופורציות".

לא הרגשת שאתה גונב את ההצגה?
"ממש לא. היה לי תענוג לעבוד עם אלון (אבוטבול) כשחקן, אחרי שביימתי אותו ב'שבתות וחגים'. פתאום הבנתי כמה זה קשה לזכור טקסט. הוא עזר לי המון. להגיד לך שזאת עבודה יותר קשה מבימוי? לא. אחלה עבודה".

אגב "שבתות וחגים", לא מתגעגע לימיך כבמאי מצליח?
"אני חושב שאני סובל ממה שנקרא 'אסטרונאוט סינדרום'. אחרי שאסטרונאוט מגיע לירח וכובש את העולם, מה כבר נשאר לו לעשות? כמו מוזיקאי שהוציא דיסק מצליח או סופר. אחרי זה הם צריכים שנים של טיפולים פסיכיאטריים רק מהנפילה. אז היו ל 12 שנים של עשייה. הגעתי לשיא שלי, ופתאום אתה לא שם. אני חושב שההקמה של מפלגת 'ארץ חדשה' קצת פגעה בקריירה שלי כבמאי. אחר כך היה כבר קשה לחזור לטלוויזיה".

שמו לך רגליים?
"לא הייתי אומר, אבל זה לא בא ממני. אבל אל תדאגי, עוד עשר שנים אנשים ישרים ינהלו את המדינה".

אתה ממש אופטימי, והמדינה בוערת. לא תיתן לעם ישראל הזדמנות נוספת לבחור ב"ארץ חדשה"?
"צריך לעשות פה סדר. אנחנו דמוקטטורה, על סף אינתיפאדה שלישית, אבל כרגע אני לא יודע אם אוכל לעמוד בזה שוב. אני לא אדם שבוכה, אבל יום אחרי הבחירות בכיתי נורא. אני לא מתחרט, אבל לא הייתי הולך שוב ככה 'אללה באכתי' לבחירות. אני מאמין שאם יאיר לפיד לא היה, היינו נכנסים לכנסת. אני מאמין שאלדד יניב היה יכול להיות ראש ממשלה מעולה".

חשבת לקחת גם את האמנות שלך לכיוון פוליטי?
"לאמנות במדינה הזו אין באמת יכולת לומר אמירה חברתית ופוליטית. המדינה צבועה, כי היא נותנת כסף לתרבות, אבל עם אקדח ברקה. אנשים שמדברים פתוח - או שמשתיקים אותם, או שמנדים אותם. תראי מה עשו לאורנה בנאי. בן אדם לא יכול להגיד מה שהוא חושב?

אחרי זה כל אמן משתתק, מפחד על הפרנסה שלו. אותי אישית פוליטיקה לא מניעה ליצירה. רק דברים שאני עובר. דינמיקה משפחתית. היחסים בין אבא ובן. ב'שבתות וחגים' לא היו דרמות גדולות מדי, אבל היא הייתה דרמת ההתבגרות שלי, והיא תמיד תהיה רלוונטית, כי היא עוסקת ביחסים".

אגב אלדד יניב. נלחמתם נגד שחיתות, ועכשיו הוא יושב בתוכנית קשקושים על "האח הגדול".
"בואי לא נתנשא זה על זה. מה רע ב'האח הגדול'? בקותי? לא קותי ולא התרבות אחראים לשחיתות השלטונית שיש לנו היום".