יום שישי בצהריים, שעות אחדות לפני מתקפת הטרור בפריז, אירח נשיא צרפת פרנסואה הולנד בארמונו את טקס הענקת "פרס ארמון האליזה לצילום", שניתן לצילומים המצטיינים של השנה בנושא סיקור פעילות מוסד הנשיאות בצרפת. אחד משני הצילומים תיעד את מצעד מנהיגי העולם שבאו להזדהות עם צרפת במסגרת הפגנת המיליונים שנערכה ב־11 בינואר השנה, אחרי הפיגועים במשרדי "שארלי הבדו" ובהיפר כשר, שזעזעו את צרפת והעולם. בין המנהיגים שצעדו בשורה הראשונה לצד הולנד היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בנאומו המשוחרר ומלא ההומור באירוע העלה הולנד זיכרונות מהמתח הביטחוני והחשדנות שביטאו משתתפים מסוימים במצעד. "למשל, אנשי הביטחון של אחד המשתתפים רצו לדעת אם העומדים בחלונות הבתים לאורך המסלול יהיו 'הדיירים האמיתיים' של הבתים", סיפר הולנד. "אמרנו להם שכן. ואז רצו לדעת אם בדקנו את הגגות. אמרנו להם שכן". "האם התכוונת לביבי נתניהו?" שאלתי את הולנד אחרי הטקס. "כן", הוא ענה. כמה שעות אחר כך התבררו, באורח טרגי, מעלותיה של החשדנות. האם הולנד ישכיל ללמוד ממתקפת הטרור ויצליח להשיב לצרפת את תחושת הביטחון שהיא כה כמהה לה?
הולנד נשא את דברי ברכתו לשנה החדשה לצבא צרפת מעל סיפון נושאת המטוסים "שרל דה גול", שיצאה אחר כך לאוקיינוס ההודי. בימים אלה יצאה שוב נושאת המטוסים לעבר חופי סוריה במסע מתוקשר היטב. שליחויותיה של ה"שרל דה גול" הן בדרך כלל לא יותר מאיתות. אבל מאז פיגועי ינואר לא הצליחו הולנד וממשלתו לתת תשובה מספקת לשאלות: על חשבון מה יבוא התקציב? ומה יהיה על תוכנית המיתון הכלכלית שנועדה להוציא כלכלת צרפת מהבוץ? ואיך לתקן את מחדלי המודיעין?
בחודשים האחרונים פתח הולנד, בעזרת יועץ התקשורת החדש שלו גספר גנצר, במתקפת נוכחות בכל החזיתות כדי להציל את עתידו הפוליטי. לפני שנבחר צחקו הכל על נאום שבו נפתח כל משפט במילים: "אני כנשיא..." שבו פירט מה יעשה כשייבחר. לבסוף התברר שה"אני" של הולנד ברגעים הקשים, כמו עתות מלחמה ומשבר ביטחוני, תופס את הציבור הרחב, גם אם לזמן קצר. אלא ש־13 בנובמבר אינו 11 בינואר. עכשיו כל אזרחי צרפת חשים שהם על הכוונת. השאלה הגדולה הניצבת לפתחו של הולנד בשעה זו היא אם יצליח גם בתנאים החדשים להתעלות כמנהיג של מדינה במלחמה.