סמנדר קוקונוב היה אחד האסירים הפוליטיים הוותיקים ביותר בעולם. איש העסקים לשעבר, שהפך לסגן יו"ר הפרלמנט של מולדתו אוזבקיסטן שנה אחרי קבלת עצמאותה, נעצר בקיץ 1992 בשל חשד לעבירות מעילה במפלגתו. זה קרה זמן קצר אחרי שהוא מתח ביקורת על כוונת הנשיא אסלאם קרימוב לקחת את השליטה על שירותי הביטחון במדינה. קוקונוב הוחזק שנה במעצר ללא משפט, נטען כי עבר עינויים באותה תקופה, עד שנידון לעונש מאסר של 20 שנה. כאשר תם פרק הזמן, הוארך עונשו בשלוש שנים נוספות.
לפני כשבועיים, נודע במפתיע כי קוקונוב (72) שוחרר מבית הכלא ונפגש עם בני משפחתו. וזאת אחרי שבוטלה הארכה נוספת של שלוש שנים לעונש המאסר. בארגון משמר זכויות האדם (HRW), שהוביל קמפיין למען שחרורו של קוקונוב, חגגו את השחרור וציינו כי מדובר בתוצאה של הלחץ שהפעילה הקהילה הבינלאומית, ובייחוד של הממשל האמריקאי, על הרשויות בטשקנט. אולם ההערכה היא כי מדובר במהלך מטעמי יחסי ציבור, שנועד לרכך את דעת הקהל לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו היום (ראשון).
עבור אוזבקיסטן, המדינה המוסלמית החשובה ביותר מבין הרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה, מדובר ביום היסטורי. לראשונה מאז העצמאות, לא יופיע על הפתקים שמו של "אבי האומה", אסלאם קרימוב, שהלך לעולמו בגיל 78 בתחילת ספטמבר אחרי שבץ קשה. קרימוב נחשב למנהיג שהצליח לייצב את המדינה הצעירה תוך ניצול המשאבים הטבעיים שלה, כמו גז טבעי ואורניום, ושל מיקומה האסטרטגי, ולתמרן בין רוסיה, ארצות הברית וסין מבלי להתחייב לחלוטין לאחד הצדדים. וכל זאת תוך שהוא מונע זליגה של האסלאם הקיצוני מאפגניסטן השכנה ומפעיל יד קשה נגד מי שניסו לערער על שלטונו. לא פעם אף נטען כי שלטונו מאופיין בהפרה בוטה של זכויות אדם הכוללת עינויים, רציחות ורדיפות על רקע דתי ובהטלת הגבלות על אמצעי התקשורת, שהיו כולם כפופים למדינה.
"קרימוב היה אדם רב־ממדי, מנהיג חכם שנגזר גורלו להקים מדינה מחדש, להקים את הכלכלה ואת המוסדות הפוליטיים תוך כדי תנועה ולהתחיל הכל מאפס", אומר פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא המכון הטכנולוגי חולון HIT. "יש המון קהילות שונות עם מנטליות שונה ותרבות שונה, והמדינה הצליחה לשמור על שקט ועל יחסים קורקטיים בין הקהילות. עם זאת, עדיין יש תהליכי בנייה של המדינה. עדיין קשה לדעת איזה מנהיג הוא היה בדיוק, טוב או לא טוב, ויש חילוקי דעות לגבי זה. אבל הוא יצר הכל מחדש הצליח לשרוד את כל הזמן הזה".
חדרים לילדים בקלפיות
ארבעה אישים מתמודדים על תפקיד הנשיא הבא - הנשיא בפועל מאז מותו של קרימוב, שבקט מירזיאייב, ששימש ראש הממשלה ב־13 השנים האחרונות; סרוור אוטמורטוב, נרימן אומרוב והוטמזון קטמונוב.
קמפיין הבחירות, שנמשך מאז סוף אוקטובר, התנהל על מי מנוחות, ודוח של משלחת הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) ציין בשבוע שעבר כי "כל המועמדים נמנעים מלמתוח ביקורת על הממשלה או אחד נגד השני" וכי "השיח נשלט בידי הדרישה להמשכיות וליציבות במהלך מעבר חסר תקדים של השלטון".
פרופ' יעקובוב נמצא היום באוזבקיסטן ומשמש שם משקיף בינלאומי בבחירות כחלק ממשלחת של עשרה ישראלים שבחרה בהם השגרירות האוזבקית בארץ. זו הפעם השנייה שהמתמטיקאי הוותיק, שעלה לישראל בשנת 1990, מגיע לארץ הולדתו כדי לעקוב אחרי תהליך הבחירות. הפעם הקודמת הייתה במרץ אשתקד, כאשר אסלאם קרימוב נבחר לכהונה חדשה, שהתבררה כאחרונה שלו.
על אף שהוא מודה שלא מדובר בדמוקרטיה המוכרת מהמערב, ואפילו שלא קיימת אופוזיציה אמיתית, פרופ' יעקובוב חולק שבחים להתנהלות האוזבקית. "כשהסתובבתי שם בכפרים ובפריפריה בשנה שעברה, ראיתי שהכל חופשי. אין מישהו שבודק עבור מי הצבעת", הוא אומר. "המעבר מהמשטר הדיקטטורי הסובייטי למשטר הדמוקרטי המודרני הוא תהליך, ועצם העובדה שהם מקיימים את הבחירות ושהם מזמינים משקיפים, זה חלק מאוד חשוב בתהליך הזה".
הוא מספר כי כדי למשוך את המצביעים, בעיקר מהיישובים הקטנים והמרוחקים, שבהם חיות משפחות מרובות ילדים, יש בקלפיות חדרים שמיועדים לילדים, וכי המצביעים אף זוכים לבדיקה של רופא שאינה כה שכיחה באזורים האלה.
אם לא תהיה הפתעה דרמטית, מירזיאייב הוא שיזכה במינוי קבוע כנשיא השני של אוזבקיסטן. פרופ' יעקובוב מעריך כי בחמש שנות כהונתו הוא ימשיך בקו של קרימוב כדי לשמור על יציבות, אם כי הוא יצטרך לבצע שינויים מסוימים, כגון הובלת פתיחות בחברה, כלכלה חופשית יותר ודאגה למעמד הביניים ולעסקים בינוניים, וכל זאת תוך המשך התמרון בין המעצמות. "חשוב לראות אילו אנשים הוא יביא לממשלה שלו. לא חסרים אנשים חכמים, לא חסרים אנשים שרוצים שינויים ולא הזדמן להם להציע את השינויים", הוא אומר, "אני חושב שיש היום סיכוי גדול שבקרוב נראה את השינויים לטובה. אם הוא יזכה, הוא ישרוד ויבנה את התהליכים במינון נכון ובזמן נכון וימצא את הדרך לקדם את המדינה".
יחס חם
מי שיכולה למלא תפקיד משמעותי, לפי פרופ' יעקובוב, בשינוי שעומד לעבור על אוזבקיסטן היא ישראל. שתי המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1992, ועל אף שמדובר במדינה מוסלמית, היא נחשבת לידידה קרובה מאוד של ישראל. פרופ' יעקובוב מציין כי ב־25 השנים האחרונות לא תמכו האוזבקים בשום הצבעה נגד ישראל באו"ם, וכאשר הם אירחו באוקטובר האחרון את מפגש שרי החוץ של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, לא הופיעה בהצהרת הסיכום שום מילה על ישראל ועל הסכסוך עם הפלסטינים.
"הם מסתכלים עלינו כעל מדינה שנחשבת מעצמה טכנולוגית, עם הישגים ברפואה, בחקלאות, בביטחון, היי־טק. אז למה שאנחנו לא ננצל את זה?", תוהה פרופ' יעקובוב. "אם נשמור על יחסים קרובים איתם, נוכל לשמור עליהם כמדינה מודרנית ולא נאפשר לקיצונים להזיז אותם. גם יש שם הרבה אורניום ואם זה יגיע לידיים הלא נכונות, וכולנו יודעים מי הן, גם ישראל בבעיה. לכן, יש חשיבות אסטרטגית עבור ישראל בחיזוק היחסים".
פרופ' יעקובוב מזכיר גם כי על אף שתושבי אוזבקיסטן הם מוסלמים, הם תמיד שמרו על יחס חם עם הקהילה היהודית במדינה ואף פתחו את דלתותיהם בפני יהודים פולנים שנמלטו מהנאצים במלחמת העולם השנייה. "כשעזבתי את ברית המועצות, אסור היה לדבר על ישראל, אבל היום זה שונה", הוא מסביר. "אפשר ללמוד מהעם הפשוט שם על הכנסת אורחים, על יחסי כבוד. מדברים בכבוד אחד עם השני. כדאי לנו לקחת את זה בחשבון ולנצל את זה לטובת מדינת ישראל".
לפי פרופ' יעקובוב, ליוצאי אוזבקיסטן שהגיעו לארץ אחרי קריסת ברית המועצות יש תפקיד מכריע בקירוב הלבבות בין העמים ובחיזוק הקשרים בין המדינות, מאחר שהם מבינים את השפה ואת התרבות. הוא עצמו מיישם זאת במסגרת תפקידו כנשיא המכון הטכנולוגי חולון, שהוא המוסד האקדמי הישראלי הראשון שחתם על הסכם שיתוף פעולה עם האוניברסיטה הטכנית הממלכתית בטשקנט בתחומי הטכנולוגיה והסייבר.
"כששוחחתי עם תושבים מקומיים ששמעו שנולדתי באוזבקיסטן, הופתעתי שהיו צעירים מוסלמים שאמרו שהם מוכנים ללמוד עברית ולהגיע ללמוד כאן", הוא מספר. "אולי דווקא שם אנחנו יכולים למצוא פרטנרים שיכולים בעקיפין להשפיע גם על השכנים שלנו ולקרב בין העמים. אנחנו עם חכם, אבל לא מספיק להיות חכם. עלינו להיות גם נבונים ולנצל חלון הזדמנויות כזה".
אותו חלון נוגע גם לבניית הממשל החדש אחרי הבחירות; פרופ' יעקובוב מציין כי מירזיאייב יצטרך לקדם דור חדש של מנהלים ומנהיגים שיסייעו להוביל את המדינה במקום נציגי הדור הוותיק. "הוא צריך רמה יותר גבוהה של ההשכלה הגבוהה – בתחומי הכלכלה, פיננסים, הנדסה, רפואה, חקלאות – והייתי רוצה לראות אותו מקים קרן גדולה עבור צעירים בעלי פוטנציאל ושולח אותם למוסדות המובילים בעולם, כולל בישראל", הוא אומר. "היו לי תלמידים מוסלמים מוכשרים, וגם כיום לא חסרים. הם יוכלו לשמש כאותה שכבת מנהלים שיודעת לקיים את ההחלטות, ולא רק לקבל אותן, וגם אנחנו יכולים להכשיר אותם, ואז הם יהפכו לשליחים שלנו שם".