כמדי שנה, זכו בשבוע שעבר חובבי האסטרונומיה, רודפי הכוכבים וזוגות רומנטיים למופע מרשים של "כוכבים נופלים", או ליתר דיוק, מטר המטאוריטים המוכר בשם פרסאידים. מדי קיץ, מ־17 ביולי עד 24 באוגוסט, עובר כדור הארץ דרך שובל האבק של כוכב השביט סוויפט-טאטל, ובשיא המעבר, שמתרחש בשבוע השני של אוגוסט, נראים עשרות מטאוריטים שחוצים את שמי הלילה.



בעוד ארבע שנים, בקיץ 2020, עשוי להתרחש מופע מטאוריטים נוסף, אלא שהוא יהיה מעשה ידי אדם. אם החזון של חברת הסטארט-אפ היפנית ALE יתממש, טקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו ב־24 ביולי יספק את אחד הרגעים המדהימים בתולדות הטקסים, כאשר מטאוריטים מלאכותיים יאירו את השמיים מעל האצטדיון האולימפי.



לפי התוכנית של ALE, ישוגרו מיקרו-לוויינים לחלל שעליהם יהיו בין 500 ל-1,000 "קליעים דליקים", רכיבים כימיים שיבערו בצבעים שונים בעת שייכנסו בחזרה לאטמוספרה. המופע יתרחש בגובה של כ־80 קילומטר מעל פני הקרקע, ואפשר יהיה לצפות בו ממרחק של עד 100 קילומטר מהאצטדיון, אזור שבו חיים כ־30 מיליון בני אדם.



טוקיו 2020, צילום: רויטרס
טוקיו 2020, צילום: רויטרס



המטאוריטים המלאכותיים, אם אכן יהיו חלק ממופע הפתיחה (ALE עדיין לא השלימה את הפיתוח ולא הגישה הצעה לוועדה המארגנת של המשחקים), לא אמורים להיות הביטוי היחיד לחדשנות שהיפנים יבקשו להציג במהלך המשחקים, במטרה להציג מחדש את המדינה כמובילה טכנולוגית כפי שהייתה עד לפני שלושה וארבעה עשורים עם תאגידים מובילים כמו סוני.



"ניוזוויק" ציין כי בין התוכניות המתגבשות יש גם כוונה להפעיל מוניות ללא נהגים שייסעו ברחבי העיר, להציב מתקני זיהוי פנים בכניסה למתקנים ולהשיק אפליקציות בסמארטפון שיובילו את הצופים למושבים שלהם. "המשחקים האולימפיים הם פסטיבל ספורטיבי, אבל גם הזדמנות להראות את החדשנות של טכנולוגיות מדעיות", אמר מנכ"ל הוועדה המארגנת, טושירו מוטו. "יש לנו פוטנציאל להפוך את המשחקים האולימפיים האלה לנהדרים ולכאלה שאנשים ברחבי העולם יתפעלו מהם".



אולם על אף שעדיין יש ארבע שנים עד משחקי טוקיו, האופטימיות היפנית עדיין רחוקה ממימוש. תמונת המצב הנוכחית, כך נראה, מציגה שורה של בעיות ושל שערוריות שצפויות להציב לא מעט מכשולים בפני המארגנים והרשויות בטוקיו עד לרגע שבו יודלק הלפיד האולימפי באצטדיון.




כאבי ראש



כאשר טוקיו זכתה לפני כשלוש שנים בזכות לארח את האולימפיאדה ה־32, בפעם השנייה בתולדותיה אחרי 1964, צוין בהצעה היפנית כי ההוצאות צפויות לעמוד על כ־3.5 מיליארד דולר. אולם בסוף החודש שעבר התפרסמו דיווחים כי כבר כיום ההוצאות מרקיעות שחקים, וההערכות הן שהסכום הסופי עלול להיות גבוה פי שניים או שלושה ואף פי שישה מהסכום המקורי. לפי נשיא הוועדה המארגנת, יושירו מורי, אחת הסיבות העיקריות לזינוק בעלויות הוא "חישובים מרושלים", ושבנייתם של שבעה אתרים זמניים עבור המשחקים תעלה 2.6 מיליארד דולר, ולא 690 מיליון דולר.



מחלוקת לא קטנה, גם כלכלית, סיפק האצטדיון האולימפי, גולת הכותרת של כל אתר שמארח את המשחקים. האדריכלית הבריטית זוכת הפרסים, זאהה חדיד, שהלכה לעולמה במרץ האחרון, עיצבה את התוכנית שהופיעה בהצעה הזוכה שהגישה טוקיו לוועד האולימפי הבינלאומי, וכללה עיצוב עתידני שנראה כמו שילוב של קונכייה עם קסדת אופניים. אולם ביולי אשתקד, אחרי ביקורת ציבורית נוקבת על כך שהעיצוב אינו תואם את המסורת היפנית ולנוכח העלויות שהגיעו ל־2 מיליארד דולר, החליט ראש הממשלה, שינזו אבה, לבטל את הפרויקט בצעד חסר תקדים. "עלינו לשוב לשולחן השרטוטים", אמר.



בדצמבר אישרה הממשלה תוכנית חדשה וזולה יותר, הפעם של האדריכל המקומי קנגו קומה, שמציגה אצטדיון בגובה של 50 מטר שישתלב עם הסביבה שלו, ושגגו יורכב מעץ ומפלדה ויזכיר יותר אדריכלות יפנית. העבודות מתוכננות להתחיל בדצמבר הקרוב ולהסתיים עד נובמבר 2019. הממשלה אמורה לכסות מחצית מהעלות, והיתרה תגיע מהממשל המקומי של טוקיו ומרווחי לוטו שתארגן מועצת הספורט היפנית.



כאב ראש לא קטן סיפק גם עיצוב הלוגו הרשמי של המשחקים. ביולי אשתקד, בדיוק חמש שנים לפני טקס הפתיחה, הציגה הוועדה המארגנת את הלוגו של המעצב הגרפי קנג'ירו סאנו, אשר משלב את האות T מהשם טוקיו עם השמש האדומה מדגל המדינה. אולם אז טען המעצב הבלגי אוליבייה דבי כי יש דמיון רב, וחשוד מדי, ללוגו שהוא עיצב שנתיים קודם לכן עבור התאטרון בליאז'. סאנו הכחיש שגנב את הלוגו של דבי, אך הודה כי הוא העתיק חומרים מהאינטרנט עבור עבודה נוספת, ולמארגנים לא נותרה ברירה אלא לבטל את ההצעה הזוכה.



במקום זאת נערכה תחרות לאומית לעיצוב הלוגו, ובאפריל האחרון נבחרה ההצעה של האמן אסאו טוקולו, אשר קיבלה את השם "סמל הרמוני משובץ". העיצוב החדש מציג שבלונה יפנית מסורתית מתקופת אדו (בין המאה ה־17 לאמצע המאה ה־19) בצבעי כחול נייבי, אשר נועדה לייצג את "המדינות השונות, התרבויות ודרכי החשיבה" שקשורות למשחקים האולימפיים. התגובות של היפנים היו חלוקות. היו מי שקיבלו בברכה את העיצוב הפשוט ואת הקשר לעבר היפני, אולם היו גם תושבים שמתחו ביקורת על מה שראו כלוגו "יבש מדי". "חסרה לזה רוח של אתגר, ואני לא בטוח שזה יהיה אטרקטיבי עבור אנשים בחו"ל", אמר תושב העיר נגויה.



אם זה לא היה מספיק, בחודשים האחרונים עלו גם חשדות לגבי תשלום שוחד לכאורה, ערב ההצבעה שהכריעה כי טוקיו תארח את האולימפיאדה. התביעה בפריז, שחקרה חשבון בנק בסינגפור של חברה בשם בלאק טיידינגס, שאליו הועברו לכאורה, כספים במסגרת פרשת הסמים של האתלטים הרוסים (שבגינה לא מתאפשר להם להתחרות בריו), גילתה כי זמן קצר לפני ההצבעה על זהות המארחת של משחקי 2020, בוצע בחשבון תשלום של 950 אלף דולר תחת הכותרת "ההצעה של טוקיו 2020 לאירוח המשחקים". אחרי ההצבעה בוצע עוד תשלום של 1.375 מיליון דולר תחת הכותרת "ניתוח של הגורמים להצלחת ההצעה".



מי שעומד מאחורי החשבון בסינגפור הוא מקורב לפאפא מסאטה דיאק, בנו של לאמין דיאק, שעמד בראש התאחדות האתלטיקה העולמית משנת 1999 עד שנאלץ להתפטר בבושת פנים בסוף השנה שעברה בשל פרשת הסמים ברוסיה. דיאק האב היה אחד האנשים החשובים והחזקים ביותר בוועד האולימפי ונחשב לבעל השפעה בהצבעות על אירוח המשחקים, והצרפתים בודקים אם היה קשר בין התשלום לבין ההצבעה. החוקרים הצרפתים סיפרו כי דיאק הבן, אשר מבוקש בגין הלבנת כספים ושוחד, יצא למסע קניות ראוותני בפריז אחרי שהתקבל התשלום הראשון. בינתיים, גם דיאק וגם הוועד היפני מכחישים שפעלו שלא כשורה, אולם ככל הנראה זה עדיין לא סוף הפרשה.




פורצת דרך



מי שתנסה להוביל את טוקיו במסע הלא פשוט לעבר המשחקים האולימפיים מול כל האתגרים האלה היא יוריקו קואיקה, שנבחרה בסוף החודש שעבר למושלת של טוקיו. כמו הילרי קלינטון, שימים ספורים קודם לכן רשמה הישג היסטורי כשנבחרה לאישה הראשונה שמועמדת לנשיאות ארה"ב מטעם אחת המפלגות הגדולות, גם קואיקה (64) שברה לא מעט תקרות זכוכית במהלך הקריירה שלה. היא הייתה האישה הראשונה שמונתה לתפקיד שרת ההגנה ביפן וכעת היא האישה הראשונה שעומדת בראש המטרופולין הגדול ביותר בעולם, שבו חיים כ־38 מיליון תושבים. לא עניין של מה בכך במדינה שבאופן מסורתי הייתה תחת שליטתם של הגברים.



ניצחונה של קואיקה היה מרשים ביותר. הפוליטיקאית היפנית, שלמדה ערבית באוניברסיטת קהיר ומביעה דעות לאומניות (בין השאר אמרה שיפן "צריכה לקחת אחריות על העתיד, לא להיות אובססיבית לגבי העבר"), קיבלה 44.5% מתוך 6.6 מיליון הקולות בבחירות, 1.1 מיליון קולות יותר מאשר שר הפנים לשעבר, הירויה מסודה, המועמד שזכה לתמיכת המפלגה הליברלית-דמוקרטית השלטת.



קואיקה עצמה הייתה חברה במפלגת השלטון ואף ניסתה להתמודד על הנהגתה לפני שמונה שנים, אולם החלטתה לרוץ בבחירות להנהגת הממשל המקומי בטוקיו עוררה התנגדות עזה במפלגה והיא נאלצה לעשות זאת באופן עצמאי. "נלחמתי במירוץ הזה בלי תמיכה מהמפלגה, ואנשים צחקו שאני כמו הרכב תיאטרון של אישה אחת", אמרה אחרי הניצחון. "אבל בסופו של דבר זה היה שחרור, יותר מאשר מגבלה. אני רוצה לנוע יחד עם כולכם על מנת להקים ממשל עירוני שונה ממה שהיה פה קודם לכן".



אחרי ששני קודמיה בתפקיד נאלצו להתפטר בשל פרשיות שחיתות - האחרון שבהם היה יוישי מסוזו, שהתפטר ביוני האחרון בעקבות טענות שהועלו נגדו כי השתמש בכספי ציבור על מנת לשלם על חופשות ועל רכישת חוברות קומיקס עבור ילדיו - לא מפתיע שקואיקה התחייבה מיד לפעול למען שקיפות יתר ולמען מאבק בשחיתות. היא הודיעה שתוותר על מחצית משכרה, החליטה להקים משרד חדש שיפקח "אם כספי המסים מנוצלים כראוי", והכריזה שתקים ועדת בדיקה שתבחן את העלויות המנופחות של ההכנות לאולימפיאדה.



בתוקף תפקידה כמושלת תגיע קואיקה לטקס הסיום של האולימפיאדה בריו ביום ראשון הקרוב יחד עם ראש הממשלה אבה על מנת לקבל את הדגל האולימפי. היא כבר הודיעה כי לא תשהה בסוויטה יוקרתית ושתטוס במחלקת עסקים. "מכיוון שצריך לצמצם בהוצאות, אני אבטיח שהנסיעה הזו לא תהפוך להיות יקרה באופן קיצוני", הבטיחה. במקביל, במטרה לקדם את האולימפיאדה הבאה, תתקיים בימים הקרובים בריו שורת אירועים בהשתתפות להקות יפניות וייפתח ביתן מיוחד שיציג את טוקיו על היבטיה הסביבתיים, הטכנולוגיים והתרבותיים המגוונים.



במאמר שפרסמה ימים ספורים לפני הבחירות, הציגה קואיקה את חזונה בנוגע לאולימפיאדה שתתקיים בעיר. "טוקיו זכתה באירוח של משחקי 2020, ובשנים שיובילו לאירוע הזה, העיר תנוע למרכז הבמה העולמית", כתבה. "לכן המשחקים הם רגע מעצב, הזדמנות עבור אזרחי טוקיו לבחון כיצד אנחנו רוצים שיראו אותנו וכיצד אנחנו רואים את עצמנו, כפי שמשחקי 1964 היו רגע מכונן עבור יפן שאחרי המלחמה. באותם ימים טוקיו עמדה בגאווה בתור עיר שבאמצעות עבודה קשה, הקרבה עצמית ודמיון עלתה מחורבות מלחמת העולם השנייה".



השבוע היא גם התחייבה כי בניגוד לערים מארחות אחרות, שראו כיצד המתקנים האולימפיים הופכים לפילים לבנים וכיצד האירוע הותיר אחריו חובות עצומים, היא מתכוונת להבטיח שאולימפיאדת טוקיו תשאיר מורשת אחרת. "אנחנו רוצים להתגאות במשחקים שלנו, אבל לא נוכל לעשות את זה אם נכבול את הדורות הבאים לחוב", הצהירה. "אסור לטוקיו שהם יורשים להיות מלאה במבנים של פילים לבנים שישמשו למטרה בודדת בשנת 2020".



כדי להגשים זאת, ניתנת חשיבות רבה לשיתוף פעולה בין הממשלה המרכזית בטוקיו לבין ממשלת המטרופולין. בניסיון לטהר את האווירה אחרי המתיחות במהלך מערכת הבחירות נועדו אבה וקואיקה בשבוע שעבר והביעו נכונות לפעול יחד על מנת להביא להצלחת המשחקים. עם זאת, החלטתו של ראש הממשלה למנות את טמאיו מרוקאווה לשרת הספורט החדשה עלולה להקשות על המאמצים. מרוקאווה לא הסתירה את מורת רוחה מהתמודדותה של קואיקה בבחירות, וגורמים ממשלתיים ציינו כי אין בין השתיים כימיה.



"בחברה היפנית אתה מנסה לבנות קונצנזוס ומנסה לשמור על הרמוניה, אבל הייתי רוצה לשכנע אנשים להשתנות למען החברה שלנו. למדתי את זה ממרגרט תאצ'ר", אמרה קואיקה בראיון ל"אינדיפנדנט" בשבוע שעבר והבהירה כי "בתור המושלת של העיר המארחת, הייתי רוצה לקחת את המנהיגות של המשחקים האולימפיים והפראלימפיים".



אם תקוותה לשיתוף פעולה ולהרמוניה תתממש, בייחוד לנוכח ריבוי הגורמים שמטפלים במשחקים - ממשלת יפן, ממשל טוקיו, הוועדה המארגנת והוועד האולימפי של יפן - ייתכן מאוד שטוקיו בהחלט תעלה סוף-סוף על מסלול חדש בדרך ל־24 ביולי 2020.