"הסבל של נאנסות הוא עניין פוליטי", כתבה השבוע פעילה פמיניסטית מוכרת באחד מדיוני הפייסבוק שהשתתפתי בהם. הדיון עסק בפרשה מכמירת הלב של בחורה ישראלית צעירה שטענה שנאנסה בילדותה על ידי אביה ובסופו של דבר שמה קץ לחייה. הביטחון הזה של אותה פעילה הפתיע אותי: האמירה שסבל של נאנסות הוא עניין פוליטי מצריכה בירור בעצמה, אבל מנין הביטחון לקבוע בוודאות שכזו שאכן התרחש אונס, או כמו במקרה המדובר, סדרה שלמה של מעשי אונס מחרידים?
הביטחון המוחלט הזה באשמה הופיע גם בתגובות למשפטו של אדם אחר, שהורשע באונס בתו אחרי עשורים, תוך הסתמכות משמעותית על "זיכרונות מודחקים", כלומר זיכרונות שכביכול נשכחו כליל שנים ארוכות ולפתע הם שבים ומפציעים.
אשמה מוחלטת של אדם היא דבר שקשה מאוד לבסס, אפילו בעידן עתיר טכנולוגיות כמו שלנו: עושה רושם שהעובדה הזו לא מפריעה לנורמה של גיבושדעה נחרצת במחוזותינו. ובעוד דעה נחרצת בעניין תיאורטי כמו קפיטליזם לעומת סוציאליזם יכולה להיות דבר חינני במידה, דעה נחרצת שגורסת שאדם מסוים אשם בפשע נורא כלשהו רק כי הוא (או קורבנו האמור) משתייך למחנה מסוים - היא נגע מוסרי של ממש.
החשיבה הזו אופיינית לא למחנה פוליטי מסוים, אלא למחזיקים בקו נוקשה בכל המחנות. בשמאל הסוציאליסטי הנחת העבודה היא שעשירים הם רעי לב, וככל שאדם עשיר יותר הרי הוא זומם ומסוכן יותר לחברה. בימין הביטחוניסטי הנחת העבודה היא שערבים זוממים לרצוח יהודים, ולכן אין בעיה עם ערבים חפים מפשע שנהרגים מטעויות או זדון של חיילים – מדובר בסך הכל בפחות מחבלים בעתיד.
עבור טבעונים טהרנים אוכלי בשר הם רוצחים ואנסים. ירוקים אדוקים רואים בכל מי שנוסע ברכב פרטי גדול מהממוצע אחראי להרס כדור הארץ. פמיניסטיות פטאליטיות טוענות שגבר הוא פושע מעצם סידור הכרומוזומים שלו. כל מחנה והרדיקלים שלו, שמושכים את כולם ואת השיח למחוזות של דיון לא רציונלי, לא מבוסס, מונחה אשמה.
אלה זמנים מתעתעים למדי בכל הקשור ליכולת לגבש דעה. התודעה הדיגיטלית שלנו מופצצת בלי סוף בחצאי אמיתות מאופרות, מרוטשות ונועלות עקב גבוה. ובתרבות שבה השיח נמשך כל הזמן לכיוונים רדיקליים, גובר בהתאמה הפיתוי להחליט אחת ולתמיד מי הרעים ומי הטובים ולגמור עם זה.
זה אף פעם לא פשוט כל כך. לא משנה מה נטיית לבך האידיאולוגית, חשוב לסייג אותה במנה נדיבה של מתינות ושיקול דעת. אם לא תסייג, סופך שתכריז בוודאות מוחלטת ובלי שמץ ראיה, שאדם אחד, שלא הכרת מימיך, אנס באכזריות את בתו התינוקת לפני 30 שנה