מחקר חדש של כלכלני התוכנית לכלכלה וחברה "ההסדרים הפנסיונים בישראל – 2012 מול 2002" ערך השוואה לגבי מידת הכיסוי בהסדרים הפנסיוניים של שכירים ועצמאיים בישראל בין השנים 2012 ו-2002, בעקבות החלת חוק פנסיית החובה. המחקר יוצג בכנס השנתי התשיעי של התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים שיתקיים ב- 23 לדצמבר.

בין הממצאים הבולטים בסקר נמצא הגידול במספרם של אלו שיש להם כיסוי פנסיוני, שכן בעקבות הנהגת חוק פנסיה חובה, עלה שיעור העובדים (שכירים ועצמאים) המכוסים בהסדר פנסיה כלשהו – מ-63 אחוזים בשנת 2002 ל-78 אחוזים בשנת 2012. שיעור השכירים המכוסים הגיע ב-2012 לשיעור אף גבוה יותר: כ-85 אחוזים מסך השכירים.

יחד עם זאת, נותרו עדיין ב-2012 כ-550 אלף עובדים שכירים ועצמאים ללא הסדר פנסיה. ל-61 אחוזים מעובדי משק הבית עדיין אין הסדר פנסיוני כלשהו. בענפי הבנייה ובענפי האירוח והאוכל חוסר הכיסוי מגיע לכ-40 אחוזים. הגם שבקרב העצמאים שיעור המכוסים בהסדרי הפנסיה עלה, מספר העצמאים שאינם מכוסים נותר גבוה יחסית - כ- 206 אלף ב-2012.

השיפור באחוז הכיסוי כלל גם את האוכלוסייה הערבית, אך הסיכוי שלהם להיות מכוסים בהסדר פנסיה כלשהו ירד לעומת היהודים הוותיקים והעולים החדשים. מעבר להשפעה שיש לענף התעסוקה, למבנה גילם, לסטטוס העבודה ולמקום מגוריהם, הסבר אפשרי לתופעה הוא רמת ציות נמוכה יותר לצו ההרחבה של המעסיקים בעת העסקת עובדים מהמגזר הערבי. 

המחקר נערך על ידי פרופ' לאה אחדות, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי וירדן קידר במסגרת התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים. המחקר ערך השוואה ביחס להסדרים הפנסיונים הקיימים באוכלוסייה לפני ואחרי החלת הסדר פנסית החובה.