צרות בבית

גורמים בבית החולים איכילוב סיפרו שכשהיולדת הגיעה לבית החולים עם בת זוגה, הן דיווחו שאכן היה אמור להיות רופא בלידה. הן ציינו את שמו של ד״ר אבנר שיפטן - רופא מיילד הנחשב לאחד ממובילי התחום של לידות הבית בישראל. ד״ר שיפטן, כפי שיפורט בהמשך, מכחיש שהיה אמור להיות נוכח בלידה.
 

הרופא מתגורר ביסוד המעלה, מושבה בדרום עמק החולה, מה שמעורר סימן שאלה ברור בנוגע ליכולתו להגיע בזמן לבית היולדת בתל אביב, הממוקם במרחק של למעלה משעתיים נסיעה. בהמשך, סירבו בנות הזוג למסור פרטים נוספים על הלידה והמשתתפים בה. בשיחה נוספת עם הדולה היא העידה על ד״ר שיפטן כי זו אינה הפעם הראשונה שבה הייתה אמורה להשתתף בלידה איתו, והלידות הקודמות שלהם יחד עברו כשורה: ״עבדתי איתו בעבר והיה ממש בסדר. התקלה הזאת לא הייתה תלויה באף אחד, זה היה קורה בכל מקרה גם אם הוא היה גר בתל אביב, משום שאפילו אם היה יכול להגיע תוך חצי שעה, זה לא היה מספיק. בנס אני הגעתי מוקדם ומהר״.
 

שיפטן, כאמור, מכחיש שהיה אמור להיות מעורב בלידה, אך אישר שהכיר את המקרה וייעץ לבנות הזוג בעבר: ״זה שאני מכיר את בנות הזוג לא אומר שהייתי אמור להיות שם. יולדות רבות מתקשרות אלי ומתייעצות איתי. כנראה שלא הייתי אמור להיות הרופא בלידה הזאת, אחרת הייתי מגיע ואולי גם מצליח לעזור״.
 

כעת מתברר שזה לא היה המקרה היחיד. למוסף נודע כי שמו של הרופא המפורסם נקשר כבר בכמה אירועים בשנים האחרונות, שמהם עולה לכאורה דפוס התנהגות דומה, שבו הרופא פועל כביכול בניגוד להנחיות משרד הבריאות ולוקח על עצמו לידות מסובכות שמשרד הבריאות אוסר לבצע בבית. זאת ועוד, במשרד הבריאות נבדקת בימים אלו קובלנה בגין חמש פרשות שונות של לידות בית שהסתבכו, לא כולל זו האחרונה. במשרד הבריאות מוסרים ש״נטען נגד ד״ר שיפטן כי הוא גילה התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה ורשלנות חמורה במילוי תפקידו בכך שבין היתר עסק בלידות בית על אף שאינו בעל מומחיות ביילוד ורפואת נשים, בניגוד להוראות החוזר וניהול לידות בית״.
 

ד״ר אבנר שיפטן נחשב כאמור לשם דבר בתחום שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות - לידות הבית. הוא מתראיין על הנושא בכלי התקשורת, מתארח בפורומים שונים הקשורים למיילדות ולידה ואף נמנה עם מספר רופאים שפרסמו ב-2009 מחקר בנושא תוצאות של לידות בית מתוכננות בישראל, מחקר שמצא כי יולדות בסיכון נמוך יכולות לעבור לידות בית ברמת בטיחות טובה.
 

על אף ממצאי המחקר שערך, מתברר שד״ר שי-פטן פועל בתחום בניגוד להנחיות משרד הבריאות. בשנת 2008 פרסם אגף מינהל הרפואה במשרד חוזר שנועד להסדיר את תחום לידות הבית, תחום שנחשב עד אז לפרוץ ומחורר. החוזר קבע כי רופא העוסק בתחום לידות הבית חייב להיות ״מומחה ביילוד וגינקולוגיה, בעל רישיון ותעודת מומחה בישראל והועסק או עסק במיילדות בחדר לידה מוכר בישראל״. ד״ר שיפטן אומנם מתהדר בניסיון של 15 שנות עבודה במחלקת הנשים והיולדות של בית החולים פוריה בטבריה, אך מבדיקה עם בית החולים עולה שפעילותו שם הייתה חלקית בלבד, ובמסגרתה לא זכה לתואר מומחה. ״ד״ר שיפטן הועסק בבית החולים במשך 14 שנים, עד שנת 2009. בשלוש השנים הראשונות עבד כמתמחה במשרה מלאה, אולם מאז עבד בהיקף חלקי של שישית משרה בלבד ובהמשך כתורן חוץ (רק מספר משמרות בחודש), במעמד של 'לא מומחה ולא מתמחה'. בתקופת עבודתו בבית החולים הוא לא ניגש לבחינת התמחות ולא קיבל תואר מומחה״, נמסר מבית החולים.
 

״אני לא מציג את עצמי כמומחה״ - אומר ד״ר שיפטן מנגד. ״על פי פקודת הרופאים, רק שר הבריאות, לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יכול לקבוע פעולות רפואיות שרשאים לבצע רק רופאים עם כשירות מסוימת. זה לא נעשה״.
 

אבל שם לא נגמרות הסתירות בין אותן הנחיות לבין פעולותיו של ד״ר שיפטן - באותו חוזר שהוציא משרד הבריאות גם נקבע באילו תנאים ניתן ללדת בבית, ובאילו חובה על היולדת להגיע לבית החולים בכל מקרה, ומתברר כי במקרים שונים לא פעל לפי ההנחיות. כך למשל כשנשאל בפורום לידה ביתית של אתר ״תפוז״ אם הוא מיילד בבית לידות ״מורכבות״ כמו לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי, לידות תאומים ולי¬דות במצב עכוז, ענה ד״ר שיפטן: ״אני וגם חלק ממיילדות הבית מיילדים במצבים מורכבים כגון עכוז ולידות נשים סוכרתיות. הרעיון הוא לבדוק כל מקרה לגופו, מי האישה, מה נתוני העבר שלה, מה מהלך ההריון הנוכחי ועוד, ואז ביחד להחליט אם יש מקום ללידת הבית״.
 

פרופ׳ אריה הרמן, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים אסף הרופא ולשעבר יו״ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה מסביר כי ״לקחת מקרים בסיכון גבוה וליילד את הנשים האלה בבית זה משחק באש. לידה שבה התינוק מונח במצב עכוז, למשל, נחשבת גם בבתי חולים כאירוע שרואים לעתים רחוקות וצריך להיערך אליו בהתאם. את הלידה מנהל צוות בכיר מאוד, מבצעים את ההליך בחדר ניתוח, ויש מרדים זמין המוכן למקרה שמשהו ישתבש. לעשות את זה בלידת בית זה טירוף מערכות מוחלט״.
 

לפי משרד הבריאות בכל המקרים במסגרת הקובלנה על ד״ר שיפטן מדובר בנשים שעל פי הנחיות משרד הבריאות הלידות שלהן מוגדרות או עלולות להיות ״מורכבות״ ושבכל מקרה לא היו אמורות להתבצע בבית. ״הקובלנה נגדי ברובה בכלל לא עוסקת בלידות בית״, טוען מנגד ד״ר שיפטן, ״בארבעה מהמקרים הנשים היו אמורות ללדת בבית חולים, יש שם מקרה נוסף של לידת בית שעברה בצורה פנטסטית ויום למחרת היולדת הגיעה לבית חולים בגלל שתינוקה סבל מצהבת, ושם אמרו שזה לא בסדר שיל־ דה בבית, אשפזו אותה והגישו תלונה״.
 

בבית החולים שבו אושפזה היולדת מספרים גרסה שונה. היולדת, שאושפזה בפברואר 2013, הגיעה יום לאחר הלידה כשהיא אינה מצוידת ברשומה הרפואית הנדרשת לגבי הלידה. בעברה היו שני ניתוחים קיסריים - מה שאוסר על ביצוע לידת בית. בבדיקתה נמצאו תפרים שנתפרו שלא כראוי וקרע שנגרם כתוצאה מכך. היא טופלה במשך שלושה ימים ובסופם שוחררה, הרופאים אישרו שמצבה עלול היה לפגוע בבריאותה בעתיד. את תגובת היולדת לא ניתן היה להשיג.
 

״הרופא שטיפל ביולדת הודה בפני שביצע בה פרוצדורה מיותרת״, מאשים ד״ר שיפטן. ״בית החולים רצה לקבל עליה כסף, אז הוא אשפז אותה ורשם כאילו היא ילדה אצלו. בפרוטוקול הקובלנה שמנהל משרד הב־ ריאות אומר הרופא שהוא חושב שזה מגיע לה כי היא ילדה בבית, הם מספרים הרבה סיפורים אבל הם עשו את זה כדי לנקום בה״.
 

באשר לארבע הלידות האחרות אומר ד״ר שיפטן כי ״מדובר בנשים שהחליטו להעביר את החלק הראשון של הלידה בבית, ואז להמשיך לבית חולים כשהן כבר בפתיחה מסוימת. זה לא נקרא לידת בית. בבתי החולים יש מערכת שמאוד מכבידה על נשים, במיוחדת על אלו שהן לקראת לידה בסיכון גבוה. ויש נשים שחוששות מזה, אז הן מבקשות שאלווה אותן גם במהלך האשפוז כדי לדעת מה הכרחי ומה לא. אז אני עושה איתן את השלבים בבית של לקראת הלידה ואז מגיע איתן גם לבית החולים״.

אחת מאותן יולדות במקרים אלה טענה גם היא כי: ״מדובר בשקר וכזב של בית החולים, לא הייתי אמורה בכלל ללדת בבית״. המקרה שלה אירע לפני ארבע שנים, אז דיווח בית החולים פוריה למשרד הבריאות כי הגיעה אליהם יולדת לצורך לידת תאומים במצב עכוז, ומיד עם הגעתה התרחשה צניחה של חבל הטבור - מצב שהסכנה בו הינה הפרעה בזרימת הדם, וכ־ תוצאה מכך הפרעה בזרימת החמצן לעובר, ועלול להוביל במקרים מסוימים לנזק מוחי ואף למוות.
 

בבית החולים נטען כי ד״ר שיפטן והיולדת עיכבו את הגעתה לבית החולים כדי שתגיע קודם לפתיחה מתקדמת וכך תוכל להימנע מניתוח קיסרי, שאותו עברה לבסוף. ״לא תכננתי ללדת בבית הפעם, את הלידה הראשונה שלי אומנם עשיתי בבית וזו הייתה חוויה מדהימה, אבל הפעם החלטתי שזו באמת לידה בסיכון גבוה מדי״, אומרת היולדת, שגם עובדת כדולה.
 

עם זאת, היא מאשרת כי במהלך עבודתה היא משתתפת בלידות בית שמנוגדות להנחיות משרד הבריאות: ״אני חושבת שבארץ סף החרדה קצת גבוה, נאמר בעדינות. משרד הבריאות מחמיר מדי, אני חושבת שמי שעוסק שם בקביעת התקנות פשוט אין לו מספיק ניסיון בתחום לידות הבית. הנשים מתלבטות, כי משרד הבריאות זה גוף עם סמכות, אבל מי שמחליטה ללדת בבית בניגוד להנחיות עושה את זה בגלל שהיא יודעת שזה המקום הכי בטוח בשבילה. אני כדולה לא כפופה למשרד הבריאות. הרופאים והמיילדות שבוחרים לתמוך בזה מס־ כנים את הרישיון שלהם, וזה סיכון שאנשים שמרגישים שליחות כנראה עושים את החישובים שלהם ומחליטים לקחת״.
 

שאר היולדות סירבו להתראיין לכתבה. המקרים שלהן דומים - לידות שמראש קיים בהן פוטנציאל שיהיו מורכבות מתבצעות בבית החולים בשלב מאוחר מדי וכתוצאה מכך הופכות למסובכות אפילו יותר. בחלק מהמקרים היולדות הגיעו ללא רישומים רפואיים המתעדים את מהלך הלידה שלהן עד שהגיעו לבית החולים.
 

פרופ' הרמן מספר כי הוא נתקל במסגרת עבודתו במקרים כאלה בעבר: ״יולדות עוברות לידות בית ומגיעות אחר כך לבית החולים ללא מסמך רפואי מסודר ובלי הרופא או המיילדת. אנחנו מנסים ליצור קשר עם המטפלים, אבל לא תמיד מצליחים להגיע בזמן לגורם הרפואי שיכול לספק מידע חיוני על מצב המטופלת״.
 

בכל מקרה, אומר פרופ' הרמן, לידה שמשרד הבריאות הגדיר אותה כ״מורכבת״, צריכה להתבצע בבית החולים מתחילתה ועד סופה: ״בעיני לידה זה התהליך כולו, מהצירים הסדירים, פתיחת צוואר הרחם ועד היציאה. חלק גדול מהסיבוכים יכול להופיע כבר בשלב הראשון - החל מקרע ברחם ועד למצוקה עוברית (מצב שבו העו־ בר אינו מקבל מספיק חמצן ברחם בזמן הלידה) וגם להחמרה במצב היולדת. להגיד שמשרד הבריאות התכוון רק לשלב השני של הלידה בהנחיותיו על לידות בית זה פי־ רוש לא נכון של ההנחיות״.
 

ד״ר שיפטן אינו הראשון שמשרד הבריאות בודק את פעילותו בתחום לידות הבית. בספטמבר 2013 החליטה יחידת הדין המשמעתי של משרד הבריאות להתלות את רשיונו של ד״ר יצחק ברדה לשלושה שבועות עקב שני מקרים. באחד מהם ביצע לידת בית במצב עכוז, ולא ליווה את היולדת והתינוק לבית החולים כשזו הסתבכה. ובשנייה יילד בבית אישה שעברה בעבר ניתוח קיסרי. רישיונן של שתי מיילדות נוספות הותלה חודשיים לאחר מכן, גם הן ביצעו עבירות דומות.
 

״משרד הבריאות מאוד מתנגד ללידות בית, לדעתי הוא עושה זאת מתוך אידיאולוגיה שלידות חייבות להיות תחת השגחתו ופיקוחו״, טוען ד״ר שיפטן. ״כל הגישה המשונה הזו נובעת בעיני מזה שאנשים בנו מחלקות עם ציוד מתוחכם, הכשירו אנשים והשקיעו המון כסף ופתאום באות יולדות פישריות ואומרות - אני לא צריכה אתכם בכלל, יכולה להסתדר לבד. הם רואים את זה כאילו משתינים עליהם בקשת״.
 

אז אתה בעצם מרגיש שמשרד הבריאות מנהל נגדך - ונגד רופאים ומיילדות נוס¬פים הפועלים בתחום - ציד מכשפות?
 

״למשרד הבריאות קשה מאוד להילחם בנשים עצמן, כי אין לו שום סמכות לכך, אז הוא מנסה להילחם במי שעוזר וכפוף לו - המיילדות והרופאים. בבית החולים רופאים גורמים לנזקים גדולים, תמותה, נכות של ילודים וילודות, ומשרד הבריאות לא עושה להם דבר, אבל נגדנו הוא פועל. להגיד שזה ציד מכשפות? לא יודע. מה שברור הוא שאני לא מכשף, רק עוזר לנשים לעבור את הלידה שלהן בצורה שהן רוצות״.