כהורים בישראל אנחנו מוקפים ביועצים מפה ועד הודעה חדשה. לכולם יש שלל טיפים על כל נושא ולעיתים הטיפים מאותו יועץ סותרים זה את זה.
כיף לדעת שלכל הורה יש את הדרכים הייחודיות לו להצליח בתפקיד הקשה בעולם – הורות. גם כיף לדעת שיש הורים שמפיצים טיפים גם בלי לנסות, ואוהבים להשתמש בקרובי משפחה לצורך כך: "גיסתי היתה עושה אחרת" או "גם לבת של דודתי השלישית מימין זה היה קורה והיא לא הגיבה כך." אה, נכון, רוב העצות הן לא באמת עצות, אלא השוואת לאיך הם היו עושים את זה טוב יותר, או איך מישהו אחר היה עושה את זה טוב יותר.
במקום להקשיב לשלל הטיפים והעצות ולהילחץ מכך, הנה כמה טיפים שאולי אתם לא מכירים, אבל הן נבחרו על ידי אלפי הורים כמפתיעים בהצלחתם. כלומר הורים לא האמינו שהטיפ יעבוד, ולהפתעתם הוא כן עבד. אין לכם מה להפסיד, אלא רק להרוויח. תנסו גם אתם.
דרישות. בקשו מהילדים שלכם משהו, אבל רק פעם אחת. אם ביקשתם מהילדים להחזיר את הנעליים למקום למשל, זה ברור לכולנו שנקבל את התשובה המתחכמת "עוד מעט", "לא רוצה", "למה אני", מחק את המיותר, או כל התשובות נכונות. הטיפ הוא שכשאתם מבקשים את הדבר מהילדים, עימדו במקום בו הם יראו אתכם ואז בקשו את הבקשה. לא משנה מה התשובה, הישארו לעמוד במקום כשאתם מביטים ישירות בהם. המתינו. המתינו. המתינו.
בשלב מסוים הם יבינו שמה שביקשתם חשוב. הם אולי ינסו תירוצים נוספים, אבל אתם בשלכם. אל תכעסו, אל תצעקו ואל תבקשו שוב. נעיצת מבטים.
בפעם הראשונה כמובן שייקח יותר זמן, אבל הילדים בסוף יבינו שאתם רציניים ושהמטלה הזו חשובה. אל תישברו.
ושוב, אל תישברו.
לשיר. כשאתם בשולחן האוכל למשל והילדים מוציאים לכם את המיץ ומשגעים אתכם עד לרמה שאתם מעוניינים בפטיש או לפחות בנעל, זה הרגע להיזכר בטיפ הזה ולשיר.
לא סתם שיר, אלא לבקש מהילדים שקט בשירה: "יואבי תפסיק לצעוק, שירה תחזרי למקום" וכו' – במנגינה. ההלם שזה יצור יחזיר אותם לסורם ואתם יכולים להמשיך בקו הזה ולהחליט שכל בקשה מעתה בשולחן ארוחת הערב תתבצע בשירה בלבד. מי ביקש את המלח? מה שהכי מעניין במצב הזה הוא התגובה שלכם. לפני רגע רציתם לצרוח ופתאום אתם שרים והילדים מגיבים לזה.
עצמאות. הטיפ הזה הוא המוצלח מכולם כי הוא עובד ב-100%. הדבר היחיד שפוגע בהצלחה שלו היא חוסר התמדה של הורים. אם הורים לא יתמידו – הטיפ לא שווה כלום. תנו לילדים שלכם לעשות דברים לבד. כמובן על פי גילם. צחצוח שיניים, למרוח קוטג', לרכוס את הריצ'רץ', לשרוך נעליים, להתלבש, להכין תיק לבית ספר ועוד שלל מטלות שההורים מוצאים עצמם עושים עבור הילדים כדי לקצר זמן או להקל עליהם. אז די. אם זה ייקח יותר זמן, זה מה שצריך לקרות. הזמנים יתקצרו ככל שיעבור הזמן ובעוד שבוע מהיום הראשון, אתם לא תבינו איך זה לא קרה קודם.
אם תשימו לב, הטיפים האלה לא רק עוזרים לילדים, אלא בעיקר להורים. הרי ההורים, אנחנו, מתעצבנים משטויות. ממש משטויות. הטיפים האלו באים בעצם לעזור לנו לא להפוך כל סיטואציה למצב של כעס ועצבים, כי פרט לבעיות הנפשיות שזה עושה להורים, זה גם פוגע בילדים ובזיכרונות שלהם מאיתנו. האם ככה תרצו שהם יזכרו אתכם?
לא עדיף שיזכרו אותנו שרים?
צאו לדרך, ודווחו לנו אם גם אצלכם זה עובד.