שמוליק וולברג יצא לחפש בירת צהריים נעימה בטיילת של בת ים. התוצאות מאכזבות למדי, אבל יש נחמה קטנה בדמות מסעדה חביבה

כל כך קיוויתי. הייתי מלא התרגשות ולגמרי נטול ציניות לקראת חיפושי אחרי מקומות לשתיית בירת צהריים ראויה בטיילת בבת ים. ולמה דווקא שם? כי רציתי לצאת מתל-אביב ולעשות זאת ללא התנשאות. סיבה נוספת הייתה השמועות שהעיר, שבעבר היה לה דימוי נמוך, עוברת כבר שנים שדרוג, מותחת פנים ומעלה את הגאווה בלב אזרחיה הוותיקים והחדשים. אגב אזרחים חדשים יחסית, העיר משופעת באוכלוסייה גדולה שבאה ממדינות חבר העמים. בפעמים בהן ביקרתי במוסדות הקולינריים של אותה עלייה, חוויתי חוויה מקסימה שיש בה גם טעם נפלא וגם תחושה של ביקור במקום מפתיע.

יש אופי ויש אוכל. אוליביהיש אופי ויש אוכל. אוליביה
יש אופי ויש אוכל. אוליביה הסיבה האחרונה לביקור, ואולי המכרעת, הייתה המלצתו של ידידי ליאור הרגיל, אב המנזר, שסיפר לי על מקום שלעיתים הוא נמלט אליו מהמולת העיר הגדולה כדי ללגום בירה ראויה. החיוך המיוחד שלו בזמן סיפר לי על המקום עורר בי תקווה והמוטיבציה להטריח את עצמי בצהרי אוגוסט לוהטים לטיילת המדוברת. החוף מטופח ויפה, עם חול לבן ודק, אך חף ממקומות בילוי. בתי הקפה והמסעדות משקיפים עליו מהגדה המזרחית של שדרות בן גוריון. יש משהו קצת עצוב ונוסטלגי בבניינים שנבנו בלי מעוף אבל משהו בהם גורם לך להרגיש קצת כמו תייר בעיר קטנה באחת הרפובליקות של מזרח אירופה. השקט מדאיג והריקנות של החוף ושל הטיילת הלוהטת מגבירה את הדאגה. בעיני זו ריקנות שהיא הרבה מעבר ל"מצב", וההוכחות מופיעות מיד. "פראג הקטנה", שלה אחות מוערכת בת"א, עברה למתכונת של פתיחה מ-16:00 בלבד. "Keg", אותו מוסד שאליו שלח אותי ליאור בעיניים נוצצות, נסגר. נשארו כמה בתי קפה נטולי אישיות ומספר קטן של בתי אוכל מזרח אירופים שעמדו ריקים ואווירת בירה לא שררה בהם. את הנחמה היחידה סיפקה מסעדה אליה נקלעתי - "אוליביה גריל בר". את פני קיבלה אוליביה, בת למשפחה שהגיעה מבאקו שבאזרבייג'אן. אוליביה, בעלה והוריה מנהלים את מסעדת הבשרים המזמינה הזו. האב, שהיה איש עסקים באזרבייג'אן, פתח מסעדה בנתניה ועכשיו גם בבת ים. המקום, למרות שהוא ריק, מזמין ומטופח. אוליביה אישרה שהוא פעיל בעיקר בערב. מעבר למנות הבשר המוקפדות יש בתפריט כמה מנות אופייניות למטבח האזרי כמו קוטב (מאפה עם בשר כבש שדומה ללחמג'ון) ומנות בוכריות כמו מרק דושפרה (מרק עם כיסונים קטנטנים בגודל גרגרי חומוס שנעשים בעבודת יד מתישה). שליש הבירה שלגמתי (22 שקלים) היה קר ואיכותי וניכר שהברזים מטופלים. במקום מתקיימות גם הופעות מוסיקה מסורתית. בירה בצהריים בטיילת בבת ים? עצוב לומר, אבל כרגע לפחות – אין ממש אופציות. אבל אם נקלעתם לאזור, "אוליביה גריל בר" יכול להיות נחמה קטנה עבורכם.