אצלנו ה-17 במארס הוא יום הבחירות, אבל ברחבי העולם יחגגו את Saint Patrick's Day. אז בואו נקווה שגם לנו תהיה סיבה לחגוג...

 בטח לא תיארתם לעצמכם שלא אני היא זו שתכתוב לכם על יום בחירות, פוליטיקה ושחיתויות אחרות, אה? וגם צדקתם, אני בשחיתות אחרת עוסקת. באלכוהול. מסתבר שבאותו היום בו נניח את הפתק הגורלי בקלפי, מיליוני אנשים יחגגו בעולם כולו את החג האירי האהוב ביותר, Saint Patrick's Day.   סמל התלתן מצויר בכל מזיגה על-ידי הברמנים על עיטור הקצף הסמיך של בירת גינס (צילומים: יח"צ)    פטריק הקדוש, הוא חג אירי שנחגג כל שנה ב-17 במארס לכבודו של הקדוש הנוצרי פטריק, שנחשב לקדוש המגן של אירלנד. מדובר, כנראה, במיסיונר נוצרי שעל-פי המסורת נגלה אליו בחלום חיזיון שעל-פיו עליו להפיץ את הנצרות באירלנד, שהיתה מאוכלסת בתקופה ההיא בעיקר משבטים פגאניים. פטריק הקדוש נפטר בתאריך 17 במארס במהלך המאה הראשונה לספירה, וביום זה נערכות חגיגות ססגוניות לזכרו ברחבי העולם. האירים חוגגים אותו בכל מקום בעולם בו הם יושבים, ובעיקר בארצות-הברית ובאוסטרליה. בכל העולם נערכות תהלוכות ענק ותערוכות, מצעדים ומופעי רחוב, מופעי קרנבל וריקודים, מוזיקה, הרבה צבע ירוק כיאה לאירלנד הירוקה, וגם... בירת הגינס הלאומית נשפכת כמים וכמויות גדולות של ויסקי ניגרות גם כן בחג הזה, לכבודו של הקדוש האהוב.

עלה - סנט פטריקס דיי
עלה - סנט פטריקס דיי
האגדה מספרת שפטריק הנער הובא מאנגליה לאירלנד בשנת 405 בהיותו בן 16. שש שנים היה פטריק רועה צאן עד שברח מאדוניו כדי לשים לו למטרה להפיץ את הנצרות באירלנד. לימים הפך להגמון, נסע לאורכה ולרוחבה של אירלנד וייסד יותר מ-300 כנסיות באמצעותן העביר כ-120 אלף איש לנצרות. מספרים כי את קירובם של המוני המאמינים לנצרות הביא פטריק בעזרת נס, כאשר שכנע את כל נחשי אירלנד לזחול לים, שם טבעו כולם. אגב, עד היום לא ניתן למצוא נחשים באירלנד - עובדה. את תורתו הסביר באמצעות התלתן בעל שלושת העלים, שהפך לסמלו של החג. סמל התלתן מצויר בכל מזיגה על-ידי הברמנים בבריטניה ובמקומות רבים אחרים, על עיטור הקצף הסמיך של בירת גינס. את החג הלאומי הזה, מסתבר שחגגו כבר במאה התשיעית והעשירית באירלנד, אך את התהלוכות הבינלאומיות הידועות החלו רק בשנות ה-90 של המאה ה-20, בשנים בהן הפכו את החג לפסטיבל לאומי. הפסטיבל הלאומי נחגג לראשונה בשנת 1996 במשך יום אחד, אך במהלך השנים הוא התארך ומשנת 2000 הוא נחגג במשך ארבעה ימים תמימים. אכן, זו דרך אמיתית לחגוג. בארצות-הברית הגדילו לעשות, ומאז החגיגה הראשונה בבוסטון בשנת 1737 ובניו יורק בשנת 1756, הם לא מפסיקים לצהול ולשמוח. החגיגה הניו יורקית אגב החלה, איך לא, בפאב 'הכתר והאטד'. התהלוכה הניו יורקית כצפוי היא הגדולה ביותר, ובדרך כלל צועדים בה כ-150 אלף איש וצופים בה כשני מיליון איש לאורך השדרה החמישית. יומיים לפני החגיגות נהוג שראש ממשלת אירלנד נפגש עם נשיא ארצות-הברית ומעניק לו תלתן במתנה. מקורו של התלתן המפורסם, שהפך במשך השנים לסמלה של אירלנד, הוא השימוש שעשה בו פטריק להדגמת השילוש הקדוש, האב, הבן ורוח הקודש, בפני העם האירי. וגם עלינו החג לא פסח, והוא מצליח גם ללא פורים שבא מיד לפני או אחריו. הפאבים האיריים מציינים את החג במלוא הדרו, עם פסטיבלי מוזיקה אירית שמחה, דגלים ירוקים, גמדים, שדונים ירוקים, דיילות שמחלקות לחוגגים כובעים ושאר מתנות והרבה בירת גינס, אבל גם מאות פאבים נוספים לקחו על עצמם את המנהג האירי הרצוי הזה ומצטרפים לשמחה ולחגיגות. סיבה למסיבה אנחנו תמיד צריכים פה. ומה שותים האירים ביום הזה? בירות אייל כהות שגינס עומדת בראשן - כ-13 מיליון פיינטים של גינס נמזגים מדי שנה בחג הזה ברחבי העולם - ואחריה גם מרפי'ס או'הראס, ועוד הרבה שחורות, ענבריות, בלונדיניות ואחרות. ויש גם חגיגה של ויסקי אירי: בושמילס, ג'יימסון, טירקונל, קילבייגן, קונמרה, טולמור דיו ועוד. אז לחיי פטריק, היה מי שהיה, שהצליח לגרום לשמחה גדולה כזו...