ניר קיפניס מגיש לכם את המתכון המנצח לסופ"ש חורפי עם 5 המלצות שתייה ואלבום אחד מושלם, סתם כדי שיחליק יותר טוב בגרון
בחוץ גשום בלי הפסקה וקר. אפילו רומנטיקנים שמדברים בעיניים לחות על חיבתם לחורף, מעדיפים להישאר בבית. מעטים הימים שבהם יכול גם ישראלי לדמיין את עצמו בסיטואציה אירופית כל-כך: הרדיאטור ותנור הספיראלה נראים כאח שמתפצחים בה בולי עץ. השטיח מאיקאה נראה כמו פרוות דוב שצדת באחד המסעות שלך. וגם האישה נראית שוב כמו אופציה חוקית להתכרבלות ביתית נעימה. אז מה שותים ביום שכזה? גם חובבי וודקה קפואה, יודו שקשה ללגום ממנה בלי לנשנש משהו בצידה. כך שאם אין לכם במקרה סיר של חמין על האש, או לפחות קצת איקרה ולחם טוב, מוטב שתשאירו את הוודקה במקפיא. גם בירה, משקה אהוב מאוד כמעט בכל יום אחר, תריץ אותך לפיפי עוד לפני שתגיע לך לראש. אז מה תשתו? הנה כמה המלצות:
בקבוק הוויסקי הכי יקר על המדף
בימים כתיקונם גם בלנטיינס מפוצץ בקרח היה עושה את העבודה, אפילו ג'יי אנד בי וותיק עם סודה, ג'יימסון או בוש. אלא שהיום אנחנו מבקשים לדמיין את עצמנו מול האח עם מקטרת בפה וסוודר דייגים עבה שמחמיא מאוד לגזרה שלנו (מה אתם צוחקים? אם כבר לדמיין אז עד הסוף) כדי להשלים את התמונה נזדקק לכוס נמוכה, רצוי מקריסטל כבד ולוויסקי הכי טוב שיש לכם על המדף, נגיד משהו כמו ג'וני בלו, גלנליווט 18 או רויאל סאלוט 21. ככה, נקי, מכסימום עם מעט מים מינרלים פושרים. בלי השקשוק של קוביית הקרח, אבל עם אפקט מיידי על הוושט ובעיקר טעמים כבדים שמתפוצצים בפה. יאללה – לט איט סנואו!
הנסי הקטן מפלוגה ב'
האמת? לא מוכרחים שזה יהיה דווקא הנסי. גם מותגים פופולאריים אחרים מתחום הקוניאק והברנדי כמו רמי מרטן, מרטל או קורבזייה יעשו את העבודה, שלא לדבר על שמות גדולים יותר שכמעט לא מוכרים בישראל. מי שאחראי לקיבעון ההנסי הפרטי שלי, הוא איש יקר בשם איתן ורדי, מבעלי "טורקיז" במתחם "סי אנד סאן" שמסתובב בין הלקוחות המועדפים שלו ושופך להם הנסי כאילו מדובר במיץ פטל. יסלח לי איתן היקר, אבל ביום שכזה אני מחליף את כוסות הצ'ייסר שלו בכוס בלון נפוחה, כזאת שמתלבשת יפה בין האצבע לאמה ומשחררת את הפתח הצר יחסית שלה ניחוחות שימיסו כל קרחון. זה רק אני או לעוד מישהו מתחשק סיגר?
סיידר חם
אני יודע שאני עומד להיכנס לשדה מוקשים שכן בתעשיית האלכוהול העולמית יש מקום של כבוד לסיידרים, חלקם מעולים ממש. אלא שבישראל קשה למצוא יותר מדי ברזים של סיידר על הבר (היחיד של "מאגנרס" שראיתי עובד נון-סטופ, נמצא ב"מנזר" שבמעלה שוק-הכרמל בתל-אביב). לכן אני עומד לעשות עבירה במתכוון ששקולה כנגד הכנת מרק עוף מאבקת מרק... ולהמליץ לכם על תרכיז סיידר שאפשר לרכוש בכל סופרמרקט. מכינים את הסיידר לפי הוראות היצרן, מחזקים במעט ברנדי – ויש לכם משקה אלכוהולי חמים ונפלא. נכון, זה קצת "חמים וטעים" מדי, אבל הי – ביום כזה כל מה שיחמם לנו את הגרון ויסדר את הראש במקביל, יתקבל בברכה.
סופר גלו-ויין
אין מי שלא ביקר פעם במרכז אירופה בסמוך לכריסמס ולא לגם קצת יין חם באחד הדוכנים שבמרכזי הערים, בין הקישוטים לעת האשוח ונקניקיית חזיר שמנמנה. אצל טיפוסים ספורטיביים ממני, המשקה הזה מתקשר דווקא לאפרה-סקי, אחרי יום של גלישה במורדות התלולים. היתרון הוא שכאן אין צורך במותגים יקרים: כל בקבוק יין אדום, אפילו זול ופשוט, יצלח למטרה. את התיבול אני משאיר ליד הדמיון הטובה: קינמון, ציפורן, פלח תפוז – כל אחד ומה שעושה לו טוב בנחיריים ובגרון. גם מי שלא נוהג לשתות אלכוהול, ילגום בקלות משקה חם, נעים וריחני כל-כך – לטובת כל מי שגר עם בת/בן זוג שנמנעים לרוב משתייה.
פונץ'-ליין
את הפאנץ' שמרנו לכם לסוף – ולמעשה הוא כמעט המשך ישיר של הסעיף הקודם. נכון שיש מתכונים מסודרים לרקיחת פונץ' מנצח, אבל סמכו עלינו: אם יהיו שם יין אדום, ברנדי, תבלינים ופירות – זה יהיה נפלא. מקל קינמון בהקשר הזה הוא מאסט, גם פרי חמוץ-מתוק, למשל תפוז או תפוח, סיר נקי – ויאללה, לשים על האש, לערבב, לטעום, לתקן טעמים ולהגיש ככה, ישר מהסיר עם מצקת רחבה וכוסות של שתייה חמה. המרק האלכוהולי הזה נלגם בקלות כה רבה, עד שהדבר היחיד שנותר להזהיר מפניו הוא האנג-אובר בבוקר שלמחרת. מצד שני, אם היינו מהטיפוסים שחושבים יותר מדי על הבוקר שלמחרת, כנראה שלא היינו כאן.
טום וויטס
זה סתם כי הוא בא טוב עם אלכוהול. וחורף. ואנחנו כאן במועצה מתכננים סופ"ש כזה.