יש לו יותר אופי מלקוניאק, הוא לא מתחנף ולא נמצא במיינסטרים. טל חוטינר מסביר למה הוא מת על ארמניאק ומספר על בית דהרוז
טל חוטינרמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יש לו יותר אופי מלקוניאק, הוא לא מתחנף ולא נמצא במיינסטרים. טל חוטינר מסביר למה הוא מת על ארמניאק ומספר על בית דהרוז
בתור אחד שרוב חייו הבוגרים שתה, טעם, הקשיב, דיבר יותר מדי ולימד וויסקי אני חייב להגיד שאני מאוד אוהב את האויב הגדול של התעשייה הנ"ל הלא הוא הקוניאק. כוס קוניאק טובה ומפנקת תמיד נראית לי כמו הדבר הנכון לעשות כשלא מזיינים לך את השכל. אין כמו צ'ייסר קטן של הנסי (או עשרה) עם הקפה והמים בבוקר שנפתח בטורקיז (בשפה המקצועית זה נקרא "ארוחת בוקר שמסתבכת").
קשוח, לא מתחנף ונהדר. ארמניאק קשוח, לא מתחנף ונהדר. ארמניאק
למרות אהבתי לקוניאק, כשגיליתי את האויב המר של תעשיית הקוניאק מיד התאהבתי בו. זה קרה לפני שנים כאשר טיילתי בצרפת באזור ביצתי ולא כל כך יפה והייתי בדרכי לכיוון עיר המחוז שלו שנקראת באופן די מוזר קונדום. באחת הפניות מהכביש הצר ראיתי שלט קטן עליו הופיעו מילות הקסם, פואה גרא וארמניאק. מיד סובבתי את ההגה לכיוון כביש הגישה לחווה. כשהתקרבתי לכיוון הבית התחילו לרוץ לכיווני כלבים מפחידים בעקבותיהם יצא מהדלת איכר כשעל פניו מבט מאיים כמו זה ששמור למי שנכנס בטעות להתנחלות בשבת. למיטב זיכרוני היה לו גם רובה ציד ביד אבל כנראה שהפרט הזה צץ עם הסיפור במהלך השנים.
כשהתקרב האיש אמרתי את מילת הקסם 'ארמניאק' מה שמיד גרם לו לחייך ולהוביל אותנו לכיוון מבנה בו היו כמה חביות ומזקקה קטנה. הטעם המחוספס של הברנדי העמוק והמדהים הזה יושב לי על הלשון מאז אותו רגע. אז הבנתי שאני אוהב ארמניאק טוב יותר מאשר כל קוניאק טוב, יש לו יותר אופי, הוא לא מיינסטרים והוא לא מתחנף לאף אחד.
לפי טעמו של המאסטר בלנדר. סדרת הגרנד אסמבלג' של דהרוז לפי טעמו של המאסטר בלנדר. סדרת הגרנד אסמבלג' של דהרוז
את הארמניאק מייצרים באזור גאסקוני שנמצא כ-100 ק"מ מדרום לבורדו וגובל במורדות הפירנאים ובמפרץ ביסקאיה. ארמניאק נחשב בצרפת לברנדי הכי מסורתי והכי צעיר, הוא אמנם זוקק לפני קוניאק כבר במאה ה-15 אבל עד היום מתווכחים באזור באיזו שיטה לזקק. הארמניאק תמיד נשאר האח הלא מתקדם של קוניאק מאחר והאזור היה רחוק מאזורי סחר ודרכים מרכזיות, בדיוק ההפך מהאח הבכור.
מבחר זני הענבים שגדלים באזור שונה מאשר בקוניאק. כמו בקוניאק גם באגסקוני גדל היוני בלאן אך בנוסף לו אפשר למצוא זנים כמו פולי בלאן הייחודי וקולומבאר הארומטי שמשתתפים ביצירת הברנדי המצוין הזה. הקרקע עליה גדלים הענבים היא תערובת של חרסית, חול כהה ואדמה גירית (תלוי בתת האזור בגאסקוני) שמהווה שילוב של שחיקה של גבעות הפירנאים הנמוכות וים שנסוג לאחור. הטמפרטורה גבוהה יותר והאקלים לח ביחס לקוניאק ולכן הענבים נבצרים מוקדם יחסית כשהם בשלים יותר.
עד אמצע המאה ה-19 זיקקו באזור באלמביק דודי ממש כמו בקוניאק. באותה תקופה גילו המקומיים את שיטת הזיקוק הרציף והחלו להתנסות בה. באזור מזקקים בכמה שיטות זיקוק אבל הנפוצה ביותר היא בעצם סוג של זיקוק רציף קטן או בעצם דוד זיקוק עם תאי דסקיות מעליו כאשר כל תא זקוק בעצם מעבה ומאדה את אדי הזיקוק מחדש כאילו היו זיקוק נוסף. הארמניאק מזוקק פעם אחת לאחוז אלכוהול לא גבוה יחסית של כ-60%.
אחד מבניו הנבחרים של האזור הוא ארמניאק מבית "דהרוז" (darroze). מארק ופרנסיס משוטטים באזור ארמניאק כבר משנת 1974 ומחפשים מגדלי ענבים ומזקקים משובחים באזור. עם השנים התמחו, התמקצעו וחתמו חוזים ארוכי טווח עם מגדלים ואיכרים מזקקים. הדה רוזים עושים שני דברים עיקריים, טועמים וקונים ארמניאקים מזוקקים צעירים, קונים ענבים או תסיסת ענבים (יין) ומזקקים במקום. היישון נעשה באחוזה שלהם תחת השגחתם ופיקוחם.
כרם יחיד, בציר יחיד, שנה יחידה. סדרת כרם יחיד, בציר יחיד, שנה יחידה. סדרת היוניק קולקשיין של דה רוז
מזקקת ארמניאק מסורתית וניידת עוברת בין החוות והכפרים באזור ומזקקת על המקום במשך כמה ימים את הנוזל המשובח בכדי להגיע לתזקיק הטהור שאותו הם מיישנים תחת המותג "דהרוז".
כיום משתתפים מעל 30 חוות ויצרנים ביצירת חומר הגלם שמהווה את הבסיס ל-דהרוז ומועברים ליישון בקפידה באחד משני המרתפים של דרוז, ברוקפור ובלה בסטיד דה ארמניאק לתקופות שבין 15 ל-50 שנה.
שתי סדרות שמייגות שתי פילוסופיות שונות מיוצרות ומיובאות לישראל.
סדרת האוסף המיוחד – "the unique collection" היא סדרת ארמנאקים מאזור באזארמניאק היוקרתי (רצועה שאורכה 25 ורוחבה 15 קילומטר) המזוקקים באחוזה אחת מכרם אחד. אין ערבוב חביות, גם לא מאותה אחוזה. הבקבוקים נושאים את שם האסטייט ומיוצרים לא רק מחווה אחת אלא גם מבציר אחד בלבד. הארמניאקים מסדרה זו לא מדוללים במים לחוזק בקבוק ולכן מבוקבקים בחוזק גבוה.
הסדרה השנייה שאפשר למצוא בארץ היא סדרת הבלנדים או הגרנד אסמבלאז'. הסדרה היא בעצם ביטויו של הבלנדר מארק דהרוז לטעמים של ארמניאק. בלנדים של זיקוק מיישון שונה ותת אזורים שונים וממגדלים שונים. לפי פילוסופית הטעם של הבלנדר גם הארמניאקים האלו מגיעים מאזור באזארמניאק ויש בהם איזון מושלם בין חוזק האלכוהול לבין טעמו ואופיו של המשקה. הבלנדים מיושנים בין 8 ל-60 שנה ומבוקבקים לאחר היישון.
