אבירם כץ מכין קרבונרה, לא יוצא לקנות יין לבן מתאים ומתפשר על אדום מעמק הרון - אולי בגלל החום, אולי מחמת העצלות ואולי בגלל המצב
אבירם כץמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
אבירם כץ מכין קרבונרה, לא יוצא לקנות יין לבן מתאים ומתפשר על אדום מעמק הרון - אולי בגלל החום, אולי מחמת העצלות ואולי בגלל המצב
הימים ימי מלחמה. אור חולה, אני טובע בעבודה, השמש בחוץ לא מותירה הרבה ברירה. אפילו בשישי בצהריים אני מוותר על הסיבוב לשישקו ונשאר לעבוד בבית על המחשב. חם לי מדי, אור חולה מדי, וחבל הדד-ליינים מתחיל להתהדק על הצוואר. אולי זה בכלל המצב המדיני המחורבן הזה שאיכשהו משפיע, גם אם לא אודה בזה. שעת צהריים מגיעה, הבטן מתחילה לקרקר והגרון- מדבר צחיח. נלך על ארוחה בבית, נו, הפעם הזו בחודש שאנחנו משכנעים את עצמנו שהנה אנחנו מתחילים לחסוך, מתנהגים כמו זוג בוגר ואוכלים בבית כאחד האדם. משחק אסוציאטיבי קל של "ממממ... אז מה בא לנו לאכול?", ויכוח זוגי, ובסוף מחליטים על ספגטי קרבונרה, הכי בסיסי שאפשר.
אדום, בגלל המצב אדום, בגלל המצב
רק אחרי שחזרתי מהסופר והעמדתי את המים לרתיחה, פתחתי את המקרר וגיליתי שאין לנו יין לבן פשוט לצהריים הזה. איכשהו הבית מלא בקבוקים אדומים (ב"איכשהו" אני מתכוון שאנחנו שותים כמעט רק יין לבן). כל הלבנים שנשארו במקרר הם יקרים יחסית, ומכיוון שאור לא תשתה איתי אין לי חשק סתם לפתוח בקבוק מפנק לבד. לפחות לא הפעם, נו, אולי זה המצב וזה. תוך כדי שהפסטה מתבשלת והבייקון מיטגן אני מפשפש ומחפש מה בכל זאת אפשר לשתות, מה צריך לטעום, מה יעביר את הצהריים בנעימים. בסוף העין נפלה על בלרוש (Belleruche) קוט דו רון של יקב שפוטייה(Chapoutier) - מהיינות הפשוטים ביותר שיש לשפוטייה להציע.
שפוטייה, אחד היקבים הגדולים והמוצלחים של עמק הרון, מייצר יינות בכל האזור (וגם באזורים נוספים, בצרפת ומחוצה לה) - גם בדרום החם של הרון (שאטונף דו פאפ וכו') - אך עיקר פרסומו ביינות צפון הרון, ובראשם יינות מהכפר הרמיטאז', שם אחראי האדון מישל שפוטייה על כמה מהיינות היקרים והנחשקים ביותר. אבל מכיוון שבסנהדרינק הטילו עלי את המדור של "עד 50" ולא "מעל 1,000", פתחתי את הבלרוש, ולא איזה הרמיטאז' ל'ארמיט. גרנאש וסירה יש ביין הזה, השופע פרי ותבלינים ים-תיכוניים נעימים. תקעתי אותו במקרר עד שהפסטה תהיה מוכנה, וכאן אני מבקש שוב לחזור ולהפציר: לא שותים יין אדום "בטמפרטורת החדר" אם אתם לא גרים במרתף בצפון צרפת! כל יין אדום, בישראל, ובמיוחד בקיץ, תנו לו איזה עשר דקות במקרר. הוא לא יהפוך לקר, הוא פשוט יהיה בטמפרטורה שנעים לשתות.
קרבונרה ויין אדום מעמק הרון. על פניו - שידוך לא מוצלח. בפועל? אכן לא הצלחה כבירה. אין ספק שאיזה סואבה לבן, קר ורענן, היה עושה כאן עבודה טובה יותר, אבל זה כבר הצריך יציאה נוספת אל התופת השרבית שבחוץ. חוץ מזה כבר התלהבתי מההצלחה לסגור ארוחה זוגית ב-60 שקלים (ועוד נשארו ביצים וחצי חבילת פסטה), אז בשביל מה עכשיו לבזבז עוד כסף על בקבוק יין? ועדיין, הפסטה הייתה טעימה, היין היה טעים. שידוך משמיים זה לא היה, אבל זה עבד הרבה יותר ממה שחשבתי. כיוון שהיין לא עובר כל יישון בעץ, הקלילות והרעננות שלו שומרות עליו מלהיהפך למריר ולטאני בצורה בלתי נסבלת, כמו שהיה יכול לקרות עם לא מעט יינות אחרים. בקיצור: שאלו יהיו צרותינו.
את חציו השני של הבקבוק המשכתי לשתות בהמשך היום. הוא היה מענג, ועל אף היותו אדום ובעל 14% אלכוהול, וחרף החום הכבד, סיימתי את הבקבוק בשולחן העבודה המבולגן ללא מאמץ רב מדי ולא הרגשתי שהוא מכביד או מעיק עלי. אבל אולי זה בגלל המצב הזה, אתם יודעים, שמטשטש את החושים.
