טל חוטינר עשה את כל הדרך לאמסטרדם כדי להחליף מנורות בחלונות האדומים. רק אחרי שהוריד כמה (וכמה) כוסות הייניקן, הבין למה ליאיר לפיד יש זקן

ישנן כל מיני דעות ותפיסות בקשר להולנדים. ההולנדים נחמדים, ההולנדים הצילו יהודים, ההולנדים גבוהים, ההולנדים קמצנים, ההולנדים שותים הרבה בירות ועוד ועוד. לא זוכר כמה שנים לא הייתי באמסטרדם עד שהגעתי לשם בשבוע האחרון ומיד הבנתי כמה דברים בקשר אליהם. א. כל הזמן יורד שם גשם, ב. אני כבר לא צעיר, ג. ענני הגראס ברחובות לא מקלים על הנשימה שלי, ד. הם באמת גבוהים, לא ממש מתים עלינו כרגע ו... כן, הם שותים הרבה בירה, בעיקר הייניקן.
כמה טוב שבאת הביתה (צילום: יח"צ)כמה טוב שבאת הביתה (צילום: יח"צ)
כמה טוב שבאת הביתה (צילום: יח"צ) לא חושב שראיתי איזושהי דומיננטיות למותג בירה ספציפי בעיר כל-כך גדולה ומלאת תיירים. בכל מקום אליו אתה הולך ולאן שרק תפנה תראה שלט, מוזיאון, ברז בירה, חולצה, אוטובוס, אולם הופעות, מפעל ועוד, כשעל הכל מתנוססת הכתובת הכל-כך מוכרת של הייניקן. בגלל שהייתי די מעוך כשהגעתי לעיר לפני הצהריים, נגררתי לסידורים עוד לפני ששתיתי את בירת הבוקר שלי, ובעצם מאז הגולדסטאר של הבר המצ'וקמק בנתב"ג לא באה בירה אל גרוני וגם לא שום דבר אחר. התחלתי את הסיבוב במזקקת יינייבר קטנה ליד כיכר דאם ואז כבר ממש הייתי מוכן לבירה. התיישבתי בבר קטן בשם "אולד סיילור", ממש כמה מטרים מהתעלה באזור החלונות האדומים (עברתי שם רק כי אני חוקר תאורה ידוע...), ועשיתי לעצמי טעימות משוות בין הייניקן להייניקן אקסטרא-קולד, אבל לא הגעתי למסקנות חותכות. המשכתי לבר אחר בשם "הפיינט" ורציתי לטעום בירה אחרת בשם BRAND אבל משום מה הברמן נתן לי שוב הייניקן. משם המשכתי לטייל לכיוון הארנה של אייקס ונתקלתי בסושי בר של הייניקן, קפה של הייניקן וגם בהייניקן מיוזיק הול, שם כבר שתיתי יונג יינייבר שבימינו כבר לא מזכיר לחלוטין ג'ין ויותר דומה לוודקה עם טיפונת ניחוח. כאשר קפצתי לסופר כדי לקנות ג'ין הבנתי את אחת הסיבות למה ההולנדים שותים כל-כך יפה. המחירים!!! למרות שגם כאן יש מיסוי על אלכוהול הוא לא חל בגסות כזאת גם על בירה. בעוד שבארצנו היצרנים משלמים מס של 4.19 שקל על כל ליטר בירה, ההולנדים משלמים הרבה פחות כך שמארז של 12 בקבוקים בני 250 מ"ל (3 ליטר) בסופר עולים רק 37 שקל. אני לא זוכר מתי אכלתי מילקי בפעם האחרונה אבל בירה אני קצת שותה. ובעוד בירה נחשבת בכל העולם כמשקה של כולם, אצלנו בארץ היא הפכה למותרות בזכות המיסוי המופרע ויאיר לפיד עם הזקן. באותו הערב וגם למחרת עם הארוחות המשכתי ללגום כמה וכמה בירות (רק בגלל שהם מוזגים בכוסות כל-כך קטנות...) ואז הגעתי לשדה-התעופה סחיפול ולחברת התעופה שאני תמיד נשבע לא לחזור אליה, הכי בבית בעולם - אל על. הגעתי ב-9:00 בבוקר לשדה כדי לטוס ב-11:00 וכבר אז אמרו לי שהטיסה נדחתה ל-12:45 ועוד לא גמרו לדבר וכבר זה נהייה 13:00. אחרי סיבוב קטן וקפה בשדה התיישבתי בקפה של הייניקן בקומה השנייה עם חבורה של הולנדים שמחים שהתחילו לשתות קצת לפניי, בכל-זאת היה כבר 10:00 בבוקר. אחרי כמה בירות פה ועוד כמה ליד הגייט החלטתי לקנות לי סנדוויץ', בקבוק מים ופחית הייניקן, כדי שלא אצטרך לאכול אוכל של מטוס ולשתות ברקן קלאסיק בכוס נייר. כמובן שבהולנד השיקוף הוא בתוך הגייט כך שישר החרימו לי את הנוזלים והשאירו אותי באזור ללא משקאות. המראנו ב-14:00 בצהריים, אני, שיבס קטן שהכנסתי לתיק, ברקן קלאסיק וכוס נייר. מחיר שישיית בקבוקי 330 מ"ל של הייניקן (1.98 ליטר) בסופר ישראלי נעה בין 51 ל-60 שקל. דרך אגב, בבארים בהולנד הבירה עולה בערך כמו בארץ.