זיו לנצ'נר, חמוש בסכין ומזלג, יוצא לשטח לתקוף כל בופה מאתגר בגזרת הבראנצ'ים. והפעם: בראנץ' ב'רום סרוויס'…

איזה זקן מגניב הוא, דיזנגוף, הרחוב הלוהט של ילדותנו. מתעקש שלא לגווע, ואפילו לקום לתחייה, כשמדי פעם הוא מתרומם על רגליו הרועדות ונעמד במקום נחמד כזה או אחר שפועם לאורכו. נקודת חיים מהסוג המתואר היא ה'רום סרוויס', הבר / בית-קפה / מסעדה - לך תבדיל ביניהם, שעוטפת את פינת דיזנגוף ונורדאו. משהו נכון נושב כאן, תופס כזה, משהו שקשה לשים עליו את האצבע. החלק הפנימי סלוני (בפנים תמיד יפה יותר מבחוץ), העיצוב הכללי – ריהוט, תאורה, כלים – עושה נעים, והמוזיקה, כל מיני מגרב מודרני בביקור שלנו, מתחברת. שונא את המילה הזאת, וייבס, אבל הם טובים ברום סרוויס.

מקום שהוא מה-סה תל-אביבי, עם קהל צעיר, לפעמים צעיר מדי – משפחות על גמדיהן הפעילים וכלבים עם אטיטיוד...
מקום שהוא מה-סה תל-אביבי, עם קהל צעיר, לפעמים צעיר מדי – משפחות על גמדיהן הפעילים וכלבים עם אטיטיוד...
מקום שהוא מה-סה תל-אביבי, עם קהל צעיר, לפעמים צעיר מדי – משפחות על גמדיהן וכלבים עם אטיטיוד... התפריט, מקריאה בלבד ובלי להעליב אף אחד, די בנאלי. בגזרה הקלה, ארוחות בוקר מוצעות 24 שעות, ויש גם מין בראנץ', שלשמו התכנסנו, שתקף עד 12:30 ובסופ"שים עד 13:00. אז היתה שבת, ואיכשהו בשבת הבראנץ' בתל-אביב תמיד מרגיש בבית. בטח במקום הזה, שהוא מה-סה תל-אביבי, עם קהל צעיר, לפעמים צעיר מדי – משפחות על גמדיהן הפעילים – וכלבים עם אטיטיוד, ותחושת חופש נונשלנטית ומודעת בעת ובעונה אחת. וסבבה לגמרי, למקרה שעלה רושם אחר. ויקר. יקר, כי פריטטוש (לא חשבתם שיקראו לה סתם פריטטה, נכון?), כולל שתייה חמה ומיץ פירות שמקבלים רק כשמבקשים, עולה 62 שקל, לא כולל לחם ב-8 שקל. וכי 'אגס הולנדייז', בהתאמה, עולה 65 שקל. וכוס מרטיני ביטר, שבא טוב עם קרח ופלח לימון, עולה 42 שקל, לא כולל סודה ב-8 שקל. אז כן – חביתה משודרגת, קפה ואפריטיף ב-120 שקל זה יקר, או יקרוש, נורא. ואחרי הבכי על הכסף, הפריטטוש טעימה. מוגשת במחבת נאה, כוללת את כל הרכיבים הנכונים (ביצים, תפוחי-אדמה, גבינת פטה, עגבניות, פטריות, פטרוזיליה), עשויה בצורה הנכונה, מלווה בסלט ירוק קטן ונאכלת בשמחה. לא שאפשר ממש לשבוע מהמנה, אבל אולי לא זו המטרה. מהצד מתגנבים, על חשבון הבית, צ'ייסר ואפילו גביע דקירי, מותאם בגודלו למספר היושבים סביב השולחן. הדברים האלה תמיד שובים את הלב וגורמים לנו להרגיש שאוהבים אותנו, שזה, תודו, חתיכת הישג לבית-קפה, ועוד לפני הצהרים.   רום סרוויס. דיזנגוף 245, תל-אביב