ספר במדבר: חבורת סנהדרינק ירדה לאילת

זה התחיל בחיפוש נואש אחרי פיינט גינס ונגמר בארוחה של תשע מנות. מסתבר שאם באים רק לכמה שעות - אילת יכולה להיות ממש מגניבה!

מאיר אריאל יקירנו ירד ביחד עם דיוויד ברוזה לירוחם כדי לשתות פחית של צהריים, ואילו אנו שלא הסתפקנו בפחית אלא רצינו חבית של צהריים - ורצוי של גינס, ירדנו עד לאילת. טוב, נו - קצת הגזמתי: אני יודע שאחרי למעלה משנה של היכרות עם חבורת "סנהדרינק" אתם מסוגלים להאמין עלינו כמעט כל דבר, אבל זה לא באמת שירדנו לאילת רק בחיפוש אחרי הפיינט המושלם של הגינס.

מעולם לא ראיתי כל-כך הרבה חנויות אלכוהול ביחס למספר התושבים כמו באילת. פשוט מדהים (צילומים: סנהדרינק) מה שקרה הוא שפשוט הזמנו תור אצל הפסיכולוג הכי טוב בארץ, ליאור מ"המסגר 5" באילת לשעה חמש אחרי הצהריים והחלטנו להקדים בשעתיים את הבריחה מהאספלט ומהערים המקומטות, כדי לראות מה עוד התחדש בעיר הדרומית מאז ביקרנו בה לאחרונה (עוד קראו לה אז אום-רשרש, כמדומני). אז ככה - ועוד לפני שנקרב אפילו את קצה הקצף הקרמי של כוס גינס צוננת אל שפתנו: מעולם לא ראיתי כל-כך הרבה חנויות אלכוהול ביחס למספר התושבים כמו באילת. פשוט מדהים. אמנם - אם לשפוט על-פי המבצעים - מרבית הביקוש מושתת על צעירים שוחרי וודקה ומשקה-אנרגיה, אבל ההיצע פשוט מדהים. אל אחת החנויות עוד נשוב עוד מעט, אבל קודם כל - גינס: התחלנו דווקא ב"מייק'ס פלייס" שבאתר האינטרנט שלהם נכתב שהם פתוחים משלוש אחר-הצהריים ובפרסום במטוס אף הרחיקו מעבר לכך וכתבו שהפאבים (בכל הרשת) פעילים כבר משעות הבוקר. האמת היא שכעיתונאים היינו אמורים להיות הראשונים לדעת שלא כל מה שכתוב במדיה הוא מדויק - וכך מצאנו את עצמנו בשעה 15:25 מול ברמנית שהסבירה לנו שהמקום נפתח רק בארבע. הבהרנו לה שאנחנו תשעה אנשים שבאו במיוחד מתל-אביב, שכל רצוננו הוא גינס ושלא נטריח אותה יתר על המידה, אבל היא מצדה סברה "בצער" שאם תשרת אותנו - היא תיאלץ לשרת כל מי שייכנס לפני השעה ארבע. הבטנו ימינה ושמאלה ולא ראינו אף מועמד-לשירות מלבדנו, אבל היי - מי שלא רוצה למזוג לנו בירה - אנחנו לא מכריחים, ואולי מזל שכך - אחרת לא היינו מגיעים בזמן ל "פאדי'ס". הפאב האירי במרכז המסחרי של העיר, ניצב כאן כבר כמה שנים טובות ומוזג גינס לא רעה בכלל, אם לשפוט על-פי שלושת הפיינטים (מלווים בשלושה צ'ייסרים של ג'יימסון) שלגמנו, תוך שאנחנו מבטיחים לעצמנו שלא להתמלא מהבוטנים והחמוצים לפני "המסגר 5".

אבל עוד לפני המסעדה, היה לנו חוב של כבוד לערן לס, הבעלים של "יינות אילת" באזור התעשייה, חנות יין ומשקאות מקסימה שעושה הרבה כבוד לתעשיית היין הישראלית ומחזיקה, כמקובל בז'אנר, גם בלא מעט מדפים של מה שהיה נהוג לכנות פעם "דליקטסים". בוא נאמר שאם שכרתם דירה מפוארת באילת ובא לכם לשתות ולנשנש בה משהו שישדרג את החופשה - החנות של לס היא המקום עבורכם. כדי להרגיע את הגינס והצ'ייסרים, שתינו קצת "וו קליקו", רכשנו עוד ארבעה בקבוקים ממנה, בקבוק של "קטל וואן", בקבוק "הנסי" - שבתוספת ה"בוליט" שהבנו איתנו (ליאור חובב ברבנים) והבירות מהחבית - היו אמורים להספיק לנו לארוחה - והמשכנו ברגל ל"המסגר 5".

נדמה שכבר כתבנו יותר מפעם אחת על המקום המופלא הזה, נווה-מדבר אמיתי לשוחרי אוכל טוב בעיר שכולה מכוונת למיינסטרים במובנו הבעייתי ביותר. וכבר מהביס הראשון ידעו שלא נוכל להפסיק לאכול כאן עד למנה התשיעית.

במערפל אני זוכר שוק חזיר, קוקי סן-ז'אק בציפוי טמפורה עדין, מוח בקרואסון, אשכי עגל על פרוסת לחם - וזהו סוף הזיכרון - אם כי לא סוף המנות הנפלאות שהן לבדן סיבה טובה למהר לאילת לפני שמזג-האוויר יתחיל להתחמם וישבור את ליאור וזוגתו המקסימה ענבר.

אני יודע שהמשפט הבא עלול להישמע כהתנשאות תל-אביבית על הפרובינציה הקולינארית, אבל - מעניין אותי לראות מה יקרה כשהיצירתיות של "המסגר 5" תפגוש את הקהל התל-אביב במגרש הביתי שלו, בין מאיר אדוני ליונתן רושפלד.

צלצול אורלוגין קרא שמונה בערב, מה שאומר ששעה בלבד נותרה להמראה הלילית האחרונה מאילת צפונה. שבעים ושיכורים נכנסנו למוניות שהביאו אותנו אל שדה-התעופה. בפעם הבאה שנבוא - נזכור לשכור חדרים. פאדי'ס. יותם 1, אילת. 08-6370921 יינות אילת. הבורסקאי 17, אזור התעשייה אילת. 08-6330155 המסגר 5. המסגר 5, אילת. 08-6349788