עוד לא שמעתם על 'פרחה במרצדס', 'סוויט ג'יימס' ו'באטר מי אפ'? זה כנראה רק בגלל שאתם ממש לא מעודכנים...
כשהייתי סטודנט נסעתי לארצות-הברית לחופשת קיץ, כדי לפגוש חברים אהובים וגם להרים במסיבות. ערב אחד כשיצאנו כל החברים למועדון בבוסטון שאל אותי אחד מהחבר'ה באמריקנית צחה: "טוב, מה אתה שותה?". עניתי לו: "קולה זירו". הבחור עשה פרצוף ושאל שוב" "לא באמת, מה אתה שותה?", ואני עניתי את האמת: "אני לא באמת שותה. אני היי בנטורל". אבל התשובה כנראה לא עשתה עליו רושם מיוחד, כי מיד הוא ניגש לבר וחזר עם משקה ורדרד, אלכוהולי ותוסס. "מה זה?", שאלתי, והוא ענה: "ביקשתי מהברמן שיכין לך משהו מתוק ויפה כמוך". ממש באותו הרגע נולד המשקה הפשוט, אך האלמותי, שמלווה אותי מאז ועד היום. המשקה שעולה לי עד למעלה במהירות שיא, שזכה עם הזמן לשם "פרחה במרצדס" –וודקה, ספרייט, מיץ קרנברי'ז - כמה פשוט, ככה טעים. מאז הוא הפך לדרינק הקבוע של כל החברים שלי. חלקם מכינים אותו עוד בבית לפני שיוצאים למסיבה, או שמזמינים אותו במיטב כספם מברמנים חתיכים במסיבות גייז...
מאז חלפו שנים בהן הספקתי להיחשף לעולם היין והאלכוהול, ועל הדרך גם לפתח טעם אישי (מודה, פשוט למדי...) למשקאות מתקתקים קלות. אבל רגע, בואו ניקח שני צעדים אחורה: שלום, אני אלי פרכטר, אני גיי ואני יוצא לבלות במסיבות, ברים, מועדונים, ושאר מקומות חשוכים ואלכוהוליסטיים. אז לכבוד חודש הגאווה הבא עלינו לטובה ושלל תייריו המסוקסים שכבר שוטפים את תל-אביב, יצאתי לבדוק אם אנחנו (הקהילה) מובילת דעה גם בעולם האלכוהול, כפי שאנחנו בעולם האופנה, התרבות והבידור וכו', והתשובה היא: אני לא יודע, תחליטו לבד. אבל היי, בכל זאת יצאתי לבדוק, אז על הדרך חזרתי עם כמה וכמה תובנות מעניינות.
תחנת חובה לדרינק בחיי הלילה הקהילתיים היא כמובן ה'אוויטה'. הבר שיחגוג בר-מצווה השנה הוא מקום הבילוי הקהילתי הוותיק ביותר בעיר ומהווה מוקד משיכה שווה וידוע. לכאן מגיעים מיטב גברברי ארצנו, אזרחי מדינות אחרות, נשים, חובבי אירוויזיון, חובבי דראג-קווינ'ז, DJ's מרימים ושלל כוכבים. בחוץ אני מוצא את יגאל רענן, אחד מבעלי המקום ומארגן ליין המסיבות הגאה BigBoys ולו שפע ניסיון ותובנות על הרגלי השתייה של חברי הקהילה.
מאחורי הבר אני פוגש את בן חסון, מבעלי ה'אוויטה' ומיקסולוג בצמיחה. בן הוא חלוץ הקוקטיילים של האוויטה, וכשהוא לא במכון הכושר, או מאחורי הבר, הוא עומד במטבח ומבשל סירופי פירות ביתיים שאותם הוא מוסיף לקוקטיילים שלו בבר.
ממתי הקהילה שותה קוקטיילים?
"הקהילה עוד לא רגילה לקוקטיילים, אבל אנחנו משתדלים לחשוף אותם לעולם חדש. למשהו שונה, טעמים חדשים וחוויות".
מה הקוקטייל הכי מבוקש שאתה מכין?
"יש שניים חזקים, Sweet james (ג'יימסון, נענע, תותים, טרגון ומיץ לימון. א.פ.) ו-Butter me up (ואן גוך דאבל אספרסו, מליבו וקרם בוטנים שבן מכין במיוחד. א.פ.). אחד מתוק, אחד סאוור".
אתה מזהה איזה טרנד אלכוהולי לקיץ 2016?
"אני חושב שעניין הקוקטיילים עוד יגדל. הקהל שמגיע לאוויטה פתוח לריגושים חדשים, אחרת הוא לא היה מגיע לפה".
כאן, בשונה מה'אוויטה', יש גם ברמניות ממין נקבה, ולא רק הומואיות חטובות. בשעות הלילה המקום הומה וקשה למצוא שולחן לשבת לידו. אני תופס את יעל גל, מבעלות ה'שפגאט', כשהיא בקדחת סידורים לקראת שבוע הגאווה שכבר החל, ומפציץ אותה בשאלות:
אז מי שותה יותר, צעירים עד גיל 28-30 או קבוצת הגיל הבוגרת יותר?
"באופן מפתיע, הצעירים שותים יותר. המשקאות כאן לא יקרים ועדיין דווקא קבוצת הגיל הצעירה יותר היא זו ששותה לרוויה".
מה ההבדל בין הרגלי השתייה של ישראלים לבין אלה של תיירים ב'שפגאט'?
יש כמה הבדלים: הראשון, תיירים שותים יותר. ראיתי פה חבר'ה שמפרקים שבע בירות בערב, אחת אחרי השנייה. יש להם קיבולת, כל הכבוד להם. הבדל שני: התיירים ינסו את הבירות המקומיות, אבל לרוב הן לא לטעמם. משהו בטעם לא מסתדר להם. הבדל נוסף ומשמעותי – תיירים שותים פרמיום. הם לא שותים סתם וודקה, הם יבקשו מותג שהם מכירים, מותג שיעלה יותר ויבקשו עוד".
"הראשון ובהפרש ענק, בירה. 70% מהכוסות! אחריה ג'ין, וודקה עם תוספות, קמפארי ואחרון חביב – יין הבית. הבאנו יין נהדר, אדום ולבן, מסיציליה בשם 'סלנה בורגו'".
את רואה איזשהו שינוי בגזרת המשקאות? מי מתחזק? מה יתפוס הקיץ?
"הג'ין הוא המשקה של קיץ 2016. ג'ין וטוניק, קמפארי, מתחזקים על חשבון הוודקה. וויסקי בכלל לא מוזמן במספרים שאפשר לדבר עליהם. מבין משקאות וודקה – וודקה-טוניק שולטת".
ל'שפגאט' יש אח קטן, ה'מיני קלאב', מועדון קטן ומגניב שמארח ליין היפהופ שחור ('טינופת'), ליין מסיבות מצליח לנשים חזקות ('זותי'). מה שותים שם?
"פחות בירות לעומת הבר של השפגאט. במיניקלאב שותים יותר אלכוהול 'כבד': וודקה, ג'ין, קמפארי".
אני לוקח שלוק מהכוס של צ'יבי, וודקה-פפסי מקס, עושה פרצוף וצ'יבי אומר: "אין מה לעשות, זה גם כורח המציאות וגם טעם נרכש. מי שרוצה ליהנות מהמשקה שלו ועדיין לשמור על גזרה צריך להתפשר. נורא קשה לשתות דרינקים ולשמור על גוף הורס". בצער רב אני מסתכל על משמניי, מסכים אתו לגמרי ומבקש 'דיאט פרחה במרצדס', To go.
* (צילום דגל הגאווה: freeimages.com)