רשת 'דרך היין' חוגגת החודש 24 שנים. צחי ימין, שעשה שם את צעדיו הראשונים, מקווה שהם לא זוכרים את הנער המעצבן שהיה מציק למוכרים בשאלות על יינות יקרים ובסוף קונה את היין הכי זול...

"המהפכה השנייה של ענף היין הישראלי", כך הגדיר דניאל רוגוב (ז"ל) את פתיחתה של חנות 'דרך היין' הראשונה ברחוב החשמונאים בתל-אביב, בשנת 1993. ומשום שאני הייתי רק זאטוט בן 3 באותם ימים, נכפה עליי לנבור בין רשמיו של רוגוב הפזורים ברחבי האינטרנט, כדי להשלים את כתב החידה. כך הבנתי למשל שהמהפכה הראשונה בענף היין הישראלי, לדידו של רוגוב ז"ל, היתה הקמת 'יקב רמת-הגולן' ב-1983. נו טוב, זה כבר היה קצת צפוי, ואפילו קצת אירוני נוכח הפיכתם של שני האחרונים לשותפים לעבודה.

מוכר דרך היין עם המון ידע וטון סבלנות הבין שהצעיר הסקרן עוד יחזור לשם (צילום: יח"צ, אורי ורונית, אורי טאוב)מוכר דרך היין עם המון ידע וטון סבלנות הבין שהצעיר הסקרן עוד יחזור לשם (צילום: יח"צ, אורי ורונית, אורי טאוב)
מוכר יין עם המון ידע וטון סבלנות הבין שהצעיר הסקרן עוד יחזור לשם (צילום: יח"צ, אורי ורונית, אורי טאוב)

אמנם החנות המיתולוגית ברחוב החשמונאים בתל-אביב היא לא חנות היין הגדולה ביותר בארץ, וגם לא בהכרח תמצאו בה יינות אקזוטיים שרק פרצו לתודעה, אך לטעמי חסרונות אלה מטשטשים למול חוויית הקניה, המקצועיות והחדשנות, לצד היכולת להוות מוקד לגירויים מעניינים כפי שיודעים ברשת 'דרך היין' לספק ללקוח.

בין אם מדובר בפתיחת בית-ספר ליין בשנת 1995 בהנחייתם של בכירי הייננים בארץ, הפקת אירוע מכירת יין פומבית ראשונה מסוגה במשכנות שאננים בשנת 1997, או הקמת מועדון לקוחות עוד בשנת 1998 המאפשר רכישה עתידית של יינות כפי שנהוג ברחבי העולם. וגם העלאתו של אתר מכירות אינטרנטי לרשת כבר בשנת 2000, כשכולנו עוד שילמנו על גלישה באינטרנט פר-דקה. בקיצור, נראה שהחבר'ה בדרך היין עשו כל מה שאפשר כדי לעורר בארץ את תרבות היין המנומנמת.

דרך הייןדרך היין
למכור יין לדור ה-Y

גם כעת, משמלאו לה 24 חורפים, החיפוש אחר חידושים שיימשכו את חובבי היין הצעירים והוותיקים לא תם. אם זה בדמות השיפוץ המרענן שביצעו לא מזמן בחנות היין הוותיקה ברחוב החשמונאים, ואם בזכות הצבתן של מכונות מזיגה לטעימה חינמית של 40 יינות מתחלפים. אלי שקד, מנכ"ל הרשת, שראוי לזקוף לזכותו ולזכות משפחתו חלק לא מבוטל מתרבות היין שנרקמה בארץ כפי שאמר רוגוב, יודע שעל מנת לגרום לדור ה-Y לבכר שתיית יין על-פני משקאות אחרים, הוא צריך לספק כל העת גירויים וחידושים.

ואכן, מאז היותי אותו זאטוט הספקתי גם אני פעמים רבות להילכד בקסמה של 'דרך היין'. בהתחלה הייתי מהלקוחות המעצבנים האלה שנכנסים לחנות, שואלים מיליון שאלות עד שסקרנותם נמוגה, טועמים כל בקבוק פתוח שקיים בסביבה ולבסוף יוצאים מהחנות עם הבקבוק הכי זול באמתחתם. למזלי עמד בצד השני מוכר יין עם קיתונות של ידע והמון סבלנות שכנראה הבין שצעיר כה סקרן ככל הנראה עוד יחזור לשם.

בהמשך ניסיתי את מזלי בטעימות היין המאורגנות, חדשות לבקרים, בסניפיה של הרשת. טעמתי יינות שמעולם לא הכרתי, ובוודאי שלא יכולתי להרשות לעצמי לרכוש, ועל הדרך הצלחתי גם להרגיז יינן או שניים כשהחלטתי לבקר מול פניהם המשתאות את יינותיהם, על אף שלא באמת היה לי מושג של ממש. ואפילו ניסיתי פעם לחשב, כמו כל ישראלי ממוצע, כמה כסף מכניסה כל טעימת יין שכזו לרשת, אך בחיי שזה נראה כאילו הם אולי מכסים את עלות היין, אבל מפסידים על הגבינות.

דרך הייןדרך היין
מחוללי המהפכה

לבסוף, לאחר שמצאתי את עצמי פעם או פעמיים מעביר טעימה שכזו באחד מ-11 סניפי 'דרך היין', בעודי עומד מול תריסר חובבי יין צמאים שהתשוקה ליין, כפי שנשקפת על פניהם, היתה ועודנה מוכרת לי מפעם, הבנתי שהייתי חלק מהמהפכה שמשפחת שקד הובילו ומובילים. לכן זה ממש מובן וברור לי מדוע הם חוגגים 24 שנות פעילות בקול תרועה גדול, במשך חודש שלם של אירועים וטעימות יין.

אחת מהטעימות המיוחדות הללו התקיימה השבוע ובה נפתחו חמישה יינות מבציר 1993, שנת הווסדה של הרשת, לצד חמישה יינות מאותו סוג אך מהבצירים האחרונים שזה עתה בוקבקו. בציר 1993 היה די מאכזב ומאתגר באירופה, והביא ליצירתם של יינות רזים ודקים, אולם החבר'ה של דרך היין לא נתנו לעובדה זו לקלקל את החגיגות וגירדו כמה בקבוקים יציבים יחסית.

התחלנו את הטעימה עם ריזלינג אלזסי גראנד קרו של Besteim. היין הצעיר מבציר 2013 היה רענן, עם חמיצות טובה, קצת ירקרקות, שפע של פרי וסיומת מינרלית. לא ריזלינג גדול, אך כזה שיש בו הכל בהתייחס למידותיו. לעומתו, בציר 1993 היה מורכב ודבשי, מעט פטרולי, עם פרי מאחור וטעמים שלישוניים המלווים ברמזים של עשן ופלפל לבן. ללגום ריזלינג בוגר זאת תמיד חוויה.

רכישת יין אונליין

דרך הייןדרך היין
בהמשך נפתחו בזה אחר זה Cave De Tain l'hermitage מבציר 2011 שהיה אנימלי ובשרני כפי שסירה טוב צריך להיות, ו-1993 שהיה קצת חלוש ועייף. פאוסטינו גראן רזרבה 2005 הצעיר, לעומת ה-1993 שהיה בשיאו. Chateau Brewil Haut Medoc 2012 שהיה מעט סגור לעומת 1993 שהתפתח יפה יחסית לגילו חרף השנה המאתגרת. ולבסוף קינחנו בירדן קצרין האייקוני מבציר 2012 הבשל והדחוס אל מול ה-1993 שהפתיע בחיותו ומורכבותו.

אנשי 'דרך היין' מסבירים כי כל יין שנכנס לפורטפוליו הרחב של הרשת עובר טעימה עיוורת המתבצעת על-ידי מנהלי רשת, על-מנת שיוכלו לשפוט כל בקבוק באובייקטיביות. אך לא די בכך - במקביל נשלחים שני בקבוקים מאותו היין לבדיקות מעבדה, כחלק מבקרת איכות שהרשת לא מוכנה להתפשר עליו - לא משהו מובן בקנה מידה ישראלי.

בקרוב מתכוונת הרשת להשיק אתר אינטרנט חדש ועדכני, ובו, בשונה מהאתר הנוכחי, תתאפשר רכישת יין אונליין. אני, מכל מקום, אמשיך להיות אותו לקוח "נודניק" שמעדיף לבקר בחנות, לטעום יין או שניים, ולפטפט ולהתפלסף עם המוכרים. מבחינתי רכישת יין היא לא עוד פריט ברשימת הקניות שלי, אלא חוויה אמיתית בעלת עניין ומשמעות. כמה טוב שיש מי שיודע לספק אותה.