חוסן הוא מרכיב חשוב בטיסה, היכולת לקבל החלטות בקור רוח תוך שיקול דעת היא קריטית לתפעול מטוס ובו מאות נוסעים, כאשר הדלק הולך ואוזל - ממש כמו הפעלת כוח והטלת חימוש בצורה מדויקת מבלי לייצר נזק לבלתי מעורבים.

חוסנם של הצוותים שהגיעו בשבעה באוקטובר לזירת העוטף הוא דוגמה טובה בנסיבות טראומתיות לעיקרון החשוב הזה. כולנו מבחינים במילים הברורות הנאמרות ובקור הרוח, ביכולת להעביר ולקבל נתונים עד טיפת הדלק האחרונה, להנחית כוחות מבלי לדעת בדיוק היכן נמצא האויב ולתקוף מכוניות מבלי לדעת בדיוק מי יש בהן, בדרך חזרה לרצועת עזה.

צוותי האוויר בעולם מתאמנים על בסיס קבוע, מחדשים את רישיונם בכל כמה חודשים עד סוף חייהם ועוסקים רבות בתחומים כגון עבודת הצוות, ניהול הצוות, מנהיגות והובלה, בתעופה האזרחית והצבאית. בכל אלו טמונים רכיבי חוסן משמעותיים, שיוצרים הבנה ומיומנות המאפשרות לנהל את הצוות ולעבד את הנתונים, תוך הכלת הממד הרגשי ומיקומו באופן שלא יפריע לביצוע המשימה.

חוסן אינו ניתוק רגשי, אלא היכולת לספוג סיטואציות מרגשות ברמה קיצונית ועדיין לבצע את המשימה. זה נכון לטיסה וזה מאוד נכון גם לכולנו בחיים. את המיומנויות הללו ניתן ללמד ואף לשפר, בעיקר סביב ארבע נקודות:

מינון המידע: בשבועות האחרונים רבים מאיתנו מרותקים לערוצי התקשורת השונים על מנת לצרוך מידע, זה טבעי אולם מייצר מציאות המובלת על ידי יצרני המידע, שכן ידע לעתים הוא מרכיב חוסן, אני יודע משמע אני בשליטה, עד נקודה מסויימת. מינון המידע וצריכה מופחתת מייצרות כמה דברים ועשויות להגביר את החוסן: אני שולט במה שאני רואה, אני בוחר מתי לראות. תוך מתן מנוחה לעיניים ופנייה לתחומי עיסוק אחרים שנזנחו עקב הרצון להיות מעודכנים.

תקשורת בין־אישית: כזו שמייצרת שיחה בין אנשים, מוכרים וזרים, בנושאים שונים. האינטראקציה החשובה הזו משחררת תכונות של שיקול דעת שכן לא כל מה שאני אומר למרקע אני יכול לומר לשכן שלי. שיחה גורמת לנו לעבד את הנתונים ולא רק לקלוט אותם, היא מובילה לעתים לוויכוח ואף להיכרות עם אדם אחר או דעה אחרת. כך נוצרת פרופורציה בין עולמי לעולמו של האחר, והקושי של האחר מייצר אצלנו אמפתיה, איפוק ויחסיות.

הרגלים קבועים: חשובים מאוד בשגרה ולא רק כדי שלא נזנח אותם בחירום, שם הם אף חשובים יותר. ספורט, התנדבות, מפגשים חברתיים ועוד הם בריאים לגוף ולנפש ובמקביל יוצרים מנגנון המוציא אותנו משגרת דחק, דוגמת השבועות האחרונים. היכולת לצאת ״לנשום אוויר״ מביאה איתה את היכולת לחשוב ולהתרכז בדברים אחרים.

הדמיון: היכולת לקחת את עצמנו ולחשוב על סיטואציות שאינן שגרתיות עד קיצוניות הוא נחלת כולנו. כמובן שלא מדובר בשגרת חיים שבה אנו מדמיינים בכל רגע נתון את הגרוע מכל, אולם המחשבה על מה אני עושה אם, או מה קורה במידה שהמציאות משתנה מהר ולרעה הם כלים חשובים מאוד באימון חוסן אישי.

מיומנויות החוסן חשובות באופן אישי וחברתי כאחד, הן ניתנות לאימון, אולם השלב הראשון והחשוב הוא להאמין שאפשר לעשות את זה. בהתחלה בדרכים פשוטות ועממיות, וכמובן שניתן להעמיק בשלבים מאוחרים יותר ולהיעזר במומחים בתחום. הפקולטה למדעי החוסן טרם נפתחה, אבל מדעי החיים הם נחלת כולנו.בבב

הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי