מעל 100 פיזיותרפיסטים, פודולוגים (המתמחים בטיפול רפואי בכף הרגל), רפלקסולוגים, כירופרקטים ומתמחים בדיקור סיני – כולם עולים מצרפת – עוברים מבסיס לבסיס, משטח כינוס אחד למשנהו, ומטפלים בחיילי צה"ל בזמן ההפוגה.
"עם פרוץ המלחמה חיפשתי דרכים לתרום ולסייע, ועשיתי זאת באמצעות אריזת חבילות לחיילים וחלוקתן", אומר פאבריס חלפון, שעומד בראש היוזמה. "בשלב מסוים הבנתי שאני יכול לתרום יותר במקצוע שלי, כפיזיותרפיסט. חיילים רבים, בסדיר ובמילואים, מתמודדים עם כאבים שגרתיים כמו כאבי גב או כאבי שרירים, ולכן לקחתי יוזמה והחלטתי להגיע לבסיסים עצמם כדי לספק טיפולים לחיילים. עם הזמן והתארכות הלחימה, הצטרפו אליי עוד פיזיותרפיסטים ואנשים נוספים ממקצועות הבריאות, ויחד אנו כבר כ־100 מטפלים עולים מצרפת שעוברים עם הציוד שלנו מבסיס לבסיס ברחבי הארץ. ההתנדבות הזו ממלאת אותנו בסיפוק, ואנו קוראים למטפלים נוספים להצטרף אלינו ולהקל מעט על החיילים".
"רוח ההתנדבות של העולים החדשים גבוהה תמיד, ובימים אלה במיוחד - שוברת שיאים", מוסיף אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון "קעליטה" (ארגון הגג של עולי צרפת בישראל). "ישנם רבים כמובן שמגויסים ונלחמים, אבל גם מי שאינו בכוחות הביטחון מסייע בכל דרך אפשרית. פרט ליוזמה הנהדרת של פאבריס וחבריו המטפלים, ישנם למשל עולים רבים המסייעים לחקלאים ומשתלבים בפרויקטים שונים ומגוונים נוספים. אנו נמצאים בשעה קשה, ומחמם את הלב לראות את האחווה והאחדות הגדולה בעם ישראל".
מרגוע במים
למעלה מ־1,500 חיילים ומילואימניקים הגיעו בשבועות האחרונים אל מרכז טיפולי המים "עינות בר" בצפון הנגב וזכו לטיפולי מים, טיפולי גוף, ארוחות טובות ושיחות עם המטפלים שנמצאים שם בשבילם מסביב לשעון - כל זאת בהתנדבות מלאה.
אבא מדהים במדים
איך כדאי להתנהל בבית כשאחד מההורים נמצא במילואים?
סיוע לילדים להתמודד עם היעדרות אביהם במהלך שירות המילואים חיוני לרווחתם הרגשית. הפרידה מעוררת לעתים קרובות מגוון של רגשות כמו געגוע, עצב, כעס ודאגה. פרופ' נעמה עצבה־פוריה, פסיכולוגית התפתחותית, ראש מרכז דואט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ויו"ר העמותה לבריאות הנפש של התינוק בישראל עם כמה עצות חשובות.
1. להכיר בגעגוע: ילדים צעירים מתקשים עם תפיסת הזמן, ועלולים לתפוס את עזיבתו של אביהם כנטישה. הדגישו שהפרידה היא זמנית, ועודדו אותם לחוש בנוכחות אביהם גם בהיעדרו. להורה השני תפקיד מכריע בשמירה על תקשורת רציפה. למשל: השתמשו בשיחות טלפון או בשיחות וואטסאפ כדי לגשר על פער התקשורת. לילדים צעירים יותר הכינו מראש משחקים שבהם יוכלו לשחק במהלך השיחה עם אביהם. בהיעדר שיחות ישירות, שתפו תמונות וסרטונים של הנעשה בידי הילדים ביומיום כדי שהוא יוכל לראות את הנעשה וכדי לשמור על קשר. חשוב לשמור את האב נוכח בחוויית הילדים ביומיום גם בהיעדרו, לשלב דיונים על האב בשיחות ובפעילויות יומיומיות, לחזק את המסר שהוא עדיין חלק מחייהם, לעודד אותם לדבר עליו.
2. ספקו תקווה: הרגיעו את הילדים שהפרידה היא זמנית, הראו אופטימיות לגבי חזרתו של האב והדגישו שבסופו של דבר הדברים יחזרו לקדמותם באמצעות משפטים כמו: "זה לא יהיה כך תמיד" או ''אבא לא משכיב אותך לישון עכשיו כי הוא במילואים. אבל הוא יחזור ועוד ישכיב אותך לישון המון פעמים".
3. העצימו את הדמיון והיצירתיות ועודדו ילדים לדמיין פעילויות מסוימות: זכרו שהדמיון בידינו והעבירו זאת לילדים. הילדים יכולים לדמיין מה יעשו עם אבא כשיחזור, יכולים לתכנן את החופשה המשפחתית הבאה, או לדמיין שאבא בבית משחק איתם. כל אלו מחזקים את הכוח ותחושת השליטה.
4. התייחסו לשינויים התנהגותיים: הכירו בעובדה שילדים מביעים לעתים קרובות את רגשותיהם באמצעות התנהגות. עקבו אחרי שינויים כגון הפרעה בשינה, שינוי בהרגלי אכילה והתייחסו אליהם באמצעות תקשורת ותמיכה פתוחה.
5. יזמו מגע: חשוב מאוד להשתמש במגע בתקופה של מתח, חרדה ורגשות עוצמתיים. חבקו את הילדים אם זה עושה להם טוב, דאגו יותר להיות בקרבתם.
6. מצאו קהילה: לבסוף, יש לזכור שכולנו במציאות משותפת. תמיכה קהילתית היא בעלת ערך - לתקשר עם גננות ומורים על המצב כדי להבטיח הבנה ורגישות. חוויות משותפות מטפחות תחושת ביחד במציאות משותפת.
וטיפ אחד אחרון: חשוב שכשאבא מגיע, הוא יפנה זמן להיות קשוב לכל ילד וילדה. אבות חוזרים צריכים להתכונן לכך שייתכן שיקבלו ילדים שמחים מאוד אך גם סוערים ומתוסכלים מכך שאבא לא היה. חשוב לקבל את האתגרים הרגשיים שאיתם מתמודדים הילדים, להכיל אותם ולסייע לילדים להתמודד עם הקושי (הדברים נכונים למצבים שבהם גם אמא במילואים).
התרומות שריגשו אותי
ציוד רפואי ואוכל בשווי 100 אלף שקלים שגויסו ממשקיעים ומשותפים מארצות הברית נתרמו על ידי היזמית החרדית שני בל: רק השבוע הגיעה קבוצת בל לבסיס צאלים ופינקה את החיילים בארוחת ברביקיו עשירה עד שכולם, כולל כולם, שבעו.
"חשוב לי מאוד לסייע לעסקים המנוהלים על ידי נשים אשר קרסו מאז אירועי אוקטובר, ולתת להם בסיס ותקווה לבאות", אומרת אשת העסקים חן רוזנצוויג ופועלת עם "אם power", קרן להעצמה מנטלית וכלכלית בארצות הברית, לחבר בין אנשי עסקים מחו"ל לעסקים בארץ, במסגרת תרומה או רכישת סחורה מהעסק הנפגע. לדבריה, עד כה נאספו 200 אלף דולר.
רשת תכשיטי תנאור תרמה אלפי תכשיטים לחיילי צה"ל ולניצולי העוטף, ובראשם תכשיט שמאגד את כל התנ"ך בתוך שבב סיליקון זעיר. לדבריהם, "זו זכות אדירה להעניק אור, תקווה ותחושה של השגחה".