אם יש משפט נפוץ שאנחנו שומעים החל מהשבעה באוקטובר מכל עבר, כמעט בכל תחום בחיים, הוא: "אף פעם לא ראינו דבר שכזה". זה קורה בחיי היומיום, בהתנהלות מול חברים, משפחה. זה קורה גם במקומות עבודה ואפילו בתחום שנדמה וכבר ראה הכל - ההייטק הישראלי וחברות הסטארט־אפ.
אין ספק כי מעשי הזוועה של השביעי באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, הכניסו את החברה הישראלית למצב חדש, שבו גם מי שבעבר התנגד נחרצות למלחמה מתוקף דעות כאלה ואחרות הבין כי אין מנוס ממנה. הכעס, הפחד, חוסר הוודאות ובעיקר ההלם ניכרו היטב והגבירו את הקרע בין אזרחים יהודים לערבים, בעקבות חשש מהתלקחות השטח כפי שקרה במבצע שומר החומות ואף יותר. זאת ועוד: האינטראקציה החדשה עתירת הקונפליקטים בין האוכלוסיות פוגשת את החברה הישראלית השסועה ממילא, לא רק ברשתות החברתיות, אלא גם במקומות עבודה.
עד כה, רוב הארגונים שבהם עובדת אוכלוסייה מגוונת, נמנעו מלהתמודד עם אינטראקציות אלו או להתכונן לפוטנציאל התנגשות שעתיד להגיע. למרבה הצער העתיד הזה הגיע, וההתעלמות של ארגונים מהסיטואציה קיימת אפילו בימים אלה שישראלים רבים מתמודדים עם אבל ועדויות קשות, במקביל לכך שערבים ישראלים רבים צורכים את החדשות שלהם מרשתות ערביות שמשדרות תמונות אחרות לגמרי.
כוחנו בגיווננו
ובכל זאת, בחלוף השבועות ניכר כי הדרך היחידה להרגיע את השטח לטובת כל הנוגעים בעבר היא דווקא כן להתמודד עם הפיל שבחדר. תוכנית של יוזמת הגיוון בהייטק הישראלי בשם Power In Diversity מדריכה חברות כיצד להתמודד עם מתח בין עובדים יהודים וערבים בעזרת ניתוח של אירועים. היוזמה, המאגדת מעל ל־200 קרנות השקעה וחברות סטארט־אפ ישראליות, גיבשה תוכנית סיוע וליווי בנושא יחסי יהודים וערבים בחברות הייטק בעת המלחמה.
מטרת התוכנית היא לזהות קונפליקטים שנוצרים בין עובדים באופן גלוי של עימותים מילוליים או באופן סמוי מתחת לפני השטח ובמסגרתה יובאו מקרי אמת שאירעו לאורך השבועות האחרונים במקומות עבודה בישראל, ומה ניתן ללמוד מהם. כמו כן יינתנו למנהלים ולעובדים כלים כיצד למנוע ולהתמודד עם מצבי עימות לפני שהם פורצים ובמהלכם.
מי שעומדת בראש התוכנית היא ד"ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של PID, שמספרת שהצורך ליוזמה הגיע עוד לפני פרוץ המלחמה. "בשנה האחרונה קרה פה משהו אחר" אומרת דשא, "לאורך השנים תעשיית ההייטק הקפידה להיות לצד הפוליטיקה הישראלית, פחות מעורבת ויותר עוסקת בפן המקצועי. אבל השינוי החברתי שעבר על המדינה בשנה החולפת, המחאה שהגיעה גם לעולם ההייטק והסטארט־אפים, גרמה לכולם לקחת צד אחרי שבאמת הרבה שנים סתמו את הפה".
דשא, דוקטור למדע המדינה, שבעברה הייתה מנכ"לית שדולת הנשים, ונמצאת כמעט 20 שנה בתעשיית ההייטק והסטארט־אפים, טוענת שזו הפעם הראשונה שבה היא הבינה שיש בתעשייה הזו מחויבות פוליטית בפרט ולישראל בכלל שהיא מאוד גבוהה.
אירוניה והרמוניה
בחברות סטארט־אפ ובמרכזי הפיתוח והשירות עובדים אלפי ערבים שהם ועמיתיהם היהודים נקלעו למצב מתוח בעקבות מעשי הזוועה של ה־7 באוקטובר והמלחמה שלאחר מכן. "אירועים של עובדים שמביעים תמיכה במעשי הטרור או הכחשתם או לחלופין מתבטאים באופן קיצוני ביותר ביחס לדרך שבה יש לנהוג באוכלוסייה בעזה, זוכים לבולטות תקשורתית רבה ומגבירים את החשדנות ההדדית בארגונים, במיוחד בעת שכולם מצויים במתח רב בשל האבל והדאגה ליקיריהם", מסבירה ד"ר דשא. ומוסיפה כי עד עתה ברוב המקרים המדיניות של רוב החברות היא לא להתמודד עם הסיטואציה.
"אחד הדברים שאנחנו רואים נקרא האירוניה של ההרמוניה. יש ארגונים שבהם לכאורה כולם מאוד בעד וכולם ביחד, ערבים בעד יהודים ויהודים בעד יהודים, ואז מה שקורה לפעמים זה שדווקא אוכלוסיית הגיוון מרגישה שהיא לא יכולה להגיד את דעתה דווקא כי כולם בסדר. בגלל שכולם נחמדים. זו ממש תופעה חמורה שצריך להתמודד איתה כי בסופו של דבר מה שזה מייצר בנו בזמן הנוכחי, זה מייצר וצובר קושי עצום, ובסופו של דבר זה מתפרץ".
ובכל זאת באזור התעשייה ברהט שבו עובד קולומבוס ומסתובבים בדואים ויהודים גם בימים אלה בשכנות טובה ואף לצד מרכז גיוס של "אחים לנשק" שפועל משם, עדיין חשים מתיחות. "מצד אחד כל מרכזי הגיוס של החקלאים עובדים נפלא יחדיו בחממה הטכנולוגית וזה ממש יפה לראות, אבל הבדואים חוששים לקחת חלק בהתנדבות ואפשר לומר שקצת בצדק. הם עצמם מרגישים לא פעם שהם החשוד המיידי. אם בדואי יגיע להתנדב בעוטף הוא עלול להיות מיד על הכוונת של מישהו. אני שומע גם אמהות בדואיות רבות שאומרות שהן לא רוצות לצאת מרהט בימים אלה ואפילו לא להסתובב בבאר שבע מחשש למבטים ועוינות".
התרעות פיקוד העורף