רובי ריבלין, הנשיא לשעבר, ספג קיתונות של ביקורת על כניסתו לפני כשבועיים לתפקיד נשיא חברת אלקטריאון וירלס, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל. על פי הביקורת, מהווה כניסתו לשוק ההון, ביזוי התפקיד עזב רק כחודש לפני כן. אלא שאת המשקיעים מעניין רק דבר אחד - תרומתו לחברה ולערך הנגזר מכך לבעלי מניותיה. הידיעה על המינוי הזניקה המניה בכ־7%, אך מאז היא ידעה עליות ומורדות קלות, והיא מסכמת בשבועיים הללו עלייה קטנה של כ־5.81% (נכון לסוף יום המסחר האחרון שנבחן).

מינוי נוסף שעורר ביקורת היה של שר האוצר והתקשורת לשעבר משה כחלון לתפקיד יו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי הציבורית יונט קרדיט. החברה דיווחה על המינוי בתחילת חודש מאי האחרון, ומאז ירדה מנייתה ב־8.58%.

בעוד ערך הבכירים לבעלי המניות עדיין נבחן, הרי שהערך עבורם הוא ברור, ובכך אף התמקדה הביקורת שהופנתה כלפי כחלון - תגמול שעמד על 8.3 מיליון שקל, כולל אופציות, עבור 80% משרה. בעקבות הביקורת והלחץ הציבורי קוצצה חבילת האופציות שלו ב־4.65 מיליון שקל, אך השר לשעבר עדיין צפוי להרוויח מיליוני שקלים בשנה. בדיקה של עשר חברות ציבוריות שגייסו לשורותיהן פוליטיקאים ואנשי ביטחון בכירים בשלוש השנים האחרונות מלמדת כי המשקיעים כבר לא נלהבים כבעבר מהדמויות הצבעוניות - לאפקט ה"סלב" יש תוקף חיים קצר במיוחד.

כך, לדוגמה, התשואה השלילית הגבוהה ביותר מבין מניות החברות שנבדקו על ידינו - מאז דיווחו על מינוי או על כוונה למנות אישיות בכירה לתפקיד בחברה - היא של חברת הקנאביס הרפואי טוגדר פארמה, שעמדה על 80% נכון לסוף יום המסחר האחרון שנבחן. טוגדר מינתה לתפקיד היו"ר את מפכ"ל המשטרה ויו"ר חברת הביטוח מגדל לשעבר יוחנן דנינו בתחילת חודש פברואר 2019. היא המשיכה בכך את מגמת חברות הקנאביס הישראליות לאותה תקופה, שנטתה לגייס אישי ציבור בכירים להובלתן.

אך נראה כי המשקיעים כבר אינם נלהבים מהמינוי ונוטים לשפוט אות החברה על פי ביצועיה. טוגדר סיפקה צפי הכנסות של 200 מיליון שקל לשנת 2020, אך הכנסותיה בפועל בשנת הקורונה עמדו על כ־11.1 מיליון שקל, לצד רווח נקי שעמד על כ־15.4 מיליון שקל, שעיקרו תוצאה של הכרה ב־34.1 מיליון שקל, לאחר התאמות שווי הוגן לנכסיה הביולוגיים.

בעוד המשקיעים בוחנים מה הערך שסיפק להם המינוי, עמדה עלות שכרו החודשי על 36 אלף שקל עבור 22% משרה, לצד כ־700 אלף מניות וכ־1.4 אלף אופציות ששוויין עומד על מיליוני שקלים. צמודה לה היא חברת הקנאביס הרפואי קנאשור תראפיוטיקס, שדיווחה בינואר 2019 כי תמנה ליו"ר את מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') עידו נחושתן. מאז מינויו ירדה מניית החברה ב־71.6%.

נחושתן הודיע לפני כשבוע כי בכוונתו לפרוש מהחברה לאחר שנתיים ושמונה חודשים בלבד, תקופה שבמהלכה השתכר 25 אלף שקל ברוטו, לצד 2.66% אופציות שקיבל עם תחילת כהונתו.

השמות הגדולים והשפעתם על המניות  (צילום: צילום מסך)השמות הגדולים והשפעתם על המניות (צילום: צילום מסך)


גנרלים בקרב, לא בבורסה

משקיעים רבים החלו לתהות על מינוי אנשי ביטחון לשעבר לתפקידים של הובלת חברות ציבוריות, בעיקר בשל חוסר הידע והניסיון העסקי, בפרט בתחומי החברות הישראליות שאליהן הם נכנסים. מצד שני, טענותיהם של אנשי הביטחון והחברות המגייסות אותם הן כי נדרשת יכולות הנהגה, למידה, וראייה אסטרטגית, ואלו נמצאות בשפע בקרב פורשי מערכת הביטחון. לאלה ניתן גם להוסיף יכולת פתיחת דלתות מול גורמים רגולטורים בארץ ובחו"ל ובכלל - מוניטין שמסייע לפתוח דלתות. אחד מאנשי הביטחון שמונו לאחרונה להובלת חברה ציבורית הוא ראש המל"ל לשעבר האלוף (במיל') יעקב עמידרור, שהחליף בתחילת חודש מרץ האחרון את שולם לפידות כיו"ר השלד הבורסאי נקסט ג'ן.

השלד מיזג מאז את חברת סנט־טק, המפתחת מעין "ינשוף" קורונה לבדיקות מהירות לגילוי קורונה. במסגרת הכישורים והיכולות שעמידרור ציין בכתב המינוי שלו לדירקטור בחברה נכתב כי הוא יועץ בתחומי האנרגיה, יוזם פרויקטים וחוקר במכון ירושלים ובמכון וושינגטון. נוסף לכך ציין כי הוא מכהן כדירקטור בחברת שיח מדיקל ובחברה לישראל.

היקף התגמול לעמידרור עוד לא נקבע, אך במסגרת תנאי התגמול הכלליים שאושרו באסיפת בעלי המניות נקבע שכר של עד מיליון שקל בשנה, לפי אחוזי המשרה. ההודעה על מינויו הזניקה את מניית החברה ב־10.6% ומאז היא ירדה ב־34.55%, ועומדת כיום בשווי הנמוך מהשווי בנקודה שבה דיווחה החברה על כניסתו של עמידרור לתפקיד.

אישיות ביטחונית נוספת העומדת למבחן המשקיעים היא הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, המכהן כיו"ר חברת אגירת האנרגיה סטורג' דרופ, שהתמזגה לשלד הבורסאי מדיוי תראפיוטיק. מאז דיווחה החברה על מינוי איזנקוט לתפקיד יו"ר סטורג' דרופ, ובהמשך ליו"ר החברה הציבורית, בתחילת חודש אפריל השנה, ירדה מנייתה ב־33.43%.

בעוד יש הרואים בחלק מאנשי הצבא שצוינו את הצד המאוכזב של המשקיעים מהחברות שבהובלתם, מציג ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק את הצד האחר: מניית חברת הקנאביס הרפואי הציבורית אינטרקיור שבהובלתו עלתה ב־78.49% מאז דיווחה בסוף ספטמבר 2018 על מינוי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר לתפקיד היו"ר.

מדד הסלבס  (צילום: צילום מסך)מדד הסלבס (צילום: צילום מסך)


אומנם המניה ירדה (כשאר חברות הקנאביס הנסחרות בת"א) מאז השיא שאליו הגיעה במרץ 2019 ועד שדיווחה בסוף ינואר האחרון על מיזוג צפוי עם חברת ארנק (SPAC) קנדית, אך גם עד לנקודת דיווח זו היא מציגה עלייה של כ־57.1% מאז מונה ברק. ברק משתכר 446 אלף שקל בשנה, לצד אופציות לכ־3.1% ממניות החברה בדילול מלא, שכבר הבשילו במלואן ושוות כיום כ־26 מיליון שקל.