בשנים האחרונות, בעיקר בימי הקורונה, עלתה מאוד המודעות לנושא הנגישות. הגם שמדובר בנושא בעל משמעות חברתית, הרי שבאופן טבעי יש מי שיודע לאסוף את הכסף בתחום, וכך התעצמות המודעות לנושא הולידה מספר מיזמים שפועלים במטרה להנגיש לאוכלוסייה את הצרכים ואת הטכנולוגיות השונות: הנגשת אתרים, הנגשת שיעורים באוניברסיטה ואפילו בית חולים וירטואלי שמנגיש את שירותיו למי שלא יכול להגיע פיזית ולקבל את הטיפול ההכרחי.
חולים מרחוק
שיבא BEYOND, בית החולים הווירטואלי הראשון מסוגו בישראל ואחד מבתי החולים הראשונים בעולם שעושים שימוש בטכנולוגיות טלה־רפואה (רפואה מרחוק), פועל בשלוש השנים האחרונות.
״המטרה היא להנגיש שירותים רפואיים לכולם, בכל מקום ובכל זמן", מסבירה ד״ר גליה ברקאי, מנהלת בית החולים. "אנו עמלים על פיתוח מודלים חדשים של שירותי רפואה המשנים את הפרדיגמה שבה בית החולים הוא מקום שמגיעים אליו כשזקוקים לשירות רפואי ברמה גבוהה. השירותים שאנו מפתחים מאפשרים לנו לפרוץ את גבולות המרחב הפיזי. המשימה שלנו היא להנגיש קשת רחבה של שירותים, ברמת בית החולים, לכל אדם, בכל מקום ובכל עת. הצוותים המקצועיים של שיבא, בשילוב טכנולוגיות, מאפשרים לטפל בסביבה הביתית והנוחה גם בחולים מורכבים הדורשים ניטור וטיפול אינטנסיבי, ממש כמו בבית החולים".
אילו שירותים אתם נותנים?
"אנו מציעים שירותי אשפוז בית לדיירי בתי אבות על ידי צוותים המומחים לטיפול באוכלוסייה מבוגרת על מנת למנוע את הגעתם לבית החולים ולמנוע את הסיכונים הכרוכים בכך כגון זיהומים, נפילות והתדרדרות במצבם. שירותים נוספים שניתנים מרחוק הם שיקום לב, שיקום פיזי וקוגניטיבי מרחוק, אשפוז בית לנשים עם דיכאון לאחר הלידה וכך מונעים את הפרידה שלהן מהתינוק, ניטור מרחוק לנשים בהריון בסיכון ועוד״.
כמה משתמשים הזקוקים לנגישות משתמשים בשירות?
״כ־500 מטופלים בכל חודש משתמשים בשירותי שיבא ביונד השונים. מתקיימים בשיבא כ־40 אלף ייעוצי טלה־רפואה בשנה״.
למה דווקא בשנים האחרונות נדרשנו לנושא?
״אוכלוסיית ישראל מזדקנת. יש בארץ כיום 1.2 מיליון קשישים והמספר הולך ועולה. קשישים סובלים ממחלות כרוניות רבות ונזקקים לאשפוזים מרובים, יחד עם זאת, מספר מיטות האשפוז לא מצליח להדביק את קצב גידול האוכלוסייה ואת הזדקנותה וקיימת כבר היום מצוקת אשפוז שרק תלך ותחריף. בנוסף, קיימת הבנה שטיפול בבית, בסביבה הטבעית, הוא נכון יותר לחולים רבים ומפחית את הסיכון שבאשפוז. במקביל, ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת כיום תקשורת טובה מרחוק, ניטור המשכי ואיתור מוקדם של התדרדרות".
ד"ר ברקאי מודעת לעובדה שהעולם צועד לכיוון של שירותים מותאמים אישית, מונגשים עד הבית, במינימום חיכוכים. היא מאמינה ששנת 2023 תהיה בסימן נגישות. ״הטרנדים העולמיים מצביעים על עבודה ופעילות מהבית, טרנספורמציה דיגיטלית בכל שירותי החיים, ובכלל זה גם טיפול רפואי מרחוק. 2023 תמשיך את האקסלרציה של התופעה הזו״.
אם הקורונה שיחקה תפקיד משמעותי באקסלרציה של הנגישות הדיגיטלית, עתה, כשלמדנו לחיות עם המחלה והיא הפכה לחלק משגרת חיינו, עולה השאלה אם אפשר לחזור לשגרה ולהחזיר את החולים לבתי החולים.
״ממש לא," פוסקת ד"ר ברקאי. "אנחנו רואים שיש שירותים, שקשורים למשל בשיקום ובניטור מרחוק, שעדיף לעשות אותם מהבית באופן ממושך, וכך לקבל תמונת מצב מדויקת יותר מאשר בדיקה 'פעם ב…' פיזית בבית החולים, שהיא פחות מקיפה וכך נותנת תמונה פחות מלאה על המטופלים. בנוסף, מלבד העניין שיש שירותים שטלה־רפואה בהם עדיפה, באופן כללי המגמות העולמיות מצביעות על יותר תהליכים מהבית או במיקום נוח, שאפשר לחסוך בהם את הנסיעה, חניה, זמן שהולך לאיבוד. בעולם שנהיה יותר פקוק, צפוף, עמוס - שירותים מהבית, כשאפשר, הרבה יותר יעילים״.
להנגשה דיגיטלית יש גם צדדים פחות טובים, לדוגמה בידוד חברתי, נטיית הפציינט לדיכאון. איפה עובר הקו שמפריד בין סיוע לנזק?
״זה נכון שבדיגיטציה יש סיכון מסוים לאיבוד 'החום' או ה'טאצ׳' האנושי. מצד שני, אותה דיגיטציה, מאפשרת לשירותים להיות הכי אישיים שאפשר, בכך שהם מותאמים אישית אליך, לבית שלך, לאיזור הנוחות שלך. בנוסף, חלק מהמודלים של הטיפול הם היברידיים, כלומר משלבים פגישות פיזיות עם הטיפולים מרחוק. כמו כן, מחקרים שנעשו בתקופת הקורונה ושאלוני שביעות רצון המבוצעים על ידי שיבא ביונד לאורך השנה מדגימים שביעות רצון גבוהה ותחושת יצירת קשר אישי עם המטפל במפגשים בשיחת וידיאו, לעתים אף יותר מאשר מפגישה פיזית במרפאה. בן היתר, בשל היעדר הצורך במסיכה״.
כיצד בית חולים וירטואלי עשוי להחליף את הקשר האישי, המבט הישיר והמגע של הרופא במסגרת אבחון רפואי? זה לא עשוי לגרום לטעויות?
״הקשר האישי והמבט הישיר אינם נפגמים, להפך, אם כבר מועצמים בשיחת וידיאו. אבחון רפואי, בין אם פיזי או מקרוב, נעשה, בין היתר, באמצעות מכשור ומדידות. עכשיו שיש לנו את הטכנולוגיות לעשות זאת מרחוק, למשל בדיקת ריאות או אוזניים, הן תהיינה מדויקות כמו בדיקה פיזית. דוגמה נוספת, עם מצלמה איכותית ניתן יהיה לאבחן בדיוק רב בייעוץ מרחוק עם רופא. למשל, מטייל שנמצא בחו״ל ויש לו תולעת מסוימת בעור, שהוא צילם והעביר לרופאה.
"היחס האישי למטופל נשאר היינו הך בין אם בפגישה פיזית או בפגישה מרחוק. כמו כן, לעתים עצם האפשרות למטפל לראות את המטופל בסביבה הביתית מאפשרת מתן משוב מותאם למטופל. לדוגמה, בתוכנית שיקום מרחוק של שיבא ביונד המטפל עוזר למטופל להתאים את הסביבה שלו למצב תפקודו וכן מתאים את התוכנית הטיפולית לסביבה שבה נמצא המטופל. כך שלמעשה ביצוע הטיפול במקום הטבעי של המטופל יכול לסייע לו בחזרה לתפקוד מהר יותר בסביבתו הטבעית״.
רשת נגישה
״15% מאוכלוסיית העולם ואחד מכל ארבעה אנשים במדינת ישראל חי עם מוגבלות כזו או אחרת, זהו נתח שוק שאף עסק לא יכול להתעלם ממנו״, אומר דקל סקופ, מנכ״ל accessiBe. ״בעבור אנשים עם מוגבלויות, גלישה באינטרנט יכולה להיות מלווה בלא מעט מכשולים שיקשו ואף ימנעו מהם ליהנות מתוכן דיגיטלי ולבצע פעולות יומיומיות כמו רכישת מוצרים, תשלומים או הרשמה לשירות כזה או אחר. קשיים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי באתר שלא נבנה בצורה כזו המתקשרת בצורה תקינה עם תוכנות כמו קוראי מסך לעיוורים או מקלדות ייעודיות לאנשים עם מגבלת תנועה או אפילו אתר שמכיל באנרים מהבהבים ותנועות חדות שיכולות לגרום להתקף אפילפסיה.
"השירותים של אקססיבי מבוססים בחלקם על AI וחלקם נעשים ידנית להנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלויות. בעזרת שירותים ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, החברה מאפשרת לכל חברה ולכל עסק, גם לקטנים שביניהם, בלי הרבה אמצעים ויכולות טכנולוגיות, להפוך את הנכסים הדיגיטליים לנגישים בעבור אנשים אשר חיים עם מוגבלות ולשמור עליהם ככאלו שעומדים ברגולציה הנדרשת.
״לאקססיבי יש למעלה מ־165 אלף לקוחות ברחבי העולם, ממותגי ענק כמו BMW ,OREO ו־NBC ועד עסקים קטנים. אלו לקוחות שרוכשים את המוצרים והשירותים שאנחנו מפתחים כדי שאנשים עם מוגבלויות יוכלו ליהנות בצורה שווה וידידותית למשתמש מהתוכן, מהמוצרים ומהשירותים שלהם באינטרנט. די להסתכל על למעלה ממליארד טעינות יומיות של המוצרים שלנו כדי להבין את היקף השימוש הרחב שנעשה במוצרי החברה".
אף על פי שחלה צמיחה באחוזי האוכלוסייה הזקנה בישראל, והם נכנסים להגדרת המוגבלות עקב ירידה בתפקודם, סקופ לא חושב שמספר האנשים שזקוקים ליותר נגישות גדל. "הצורך ההולך וגדל בנגישות נובע מהמודעות לנושא שעולה, העובדה שאנחנו יותר והרגולציה. מדינות רבות וישראל ביניהן, מחוקקות חוקים שמהותם מניעת אפליה של אוכלוסיות שונות ובהן גם אוכלוסיות האנשים החיים עם מוגבלויות ושמירה על זכותם לגישה שווה למשאב האינטרנט״.
אחת הדרכים ליצור נגישות דיגיטלית היא בעזרת בינה מלאכותית קולית, המאפשר לסגור את הפער בגישה ובשימוש במרחבים הדיגיטליים. תום ליבנה, מנכ״ל Verbit, מסביר ששיטת העבודה של החברה משלבת בינה מלאכותית עם אינטליגנציה אנושית. "אנחנו הופכים תוכן, אירועים, שיעורים וחוויות לנגישים ולשוויוניים יותר בעבור כולם. שירותי התמלול, הכתוביות, התרגום והתיאור הקולי מאפשרים השתתפות שוות ערך עבור אנשים עם לקויות שמיעה וראייה. הפתרונות של Verbit לא רק מסייעים לעסקים ולמוסדות בצורך שלהם לעמוד בתקנות הנגישות, אלא גם עוזרים לעסקים להפוך את המידע שלהם לנגיש ושמיש עבור קהל יעד מרבי״.
בשירות משתמשים מעל 3,000 בתי עסק ומוסדות בארה״ב, בבריטניה, באוסטרליה, בקנדה ובישראל. ״אנשי מקצוע ובכירים במשק זיהו את האתגרים שמונעים מאיתנו לספק סביבות שוויונית ונגישות", אומר ליבנה. "במציאות של היום, החשיבות של נגישות היא עליונה ואין סלחנות לחברות שאינן נגישות. עקרונות ה־DEIA (גיוון, שוויון, הכלה ונגישות) מובילים כיום את סדרי העדיפויות של החברות, ומעת לעת מתווספים כלים נוספים ונבנות אינטגרציות נוספות שמסייעות להנגיש פלטפורמות שונות. אנשי מקצוע ומנהיגים מוסדיים ראו מה אפשרי בשנתיים האחרונות. אנחנו גם רואים רגולציה מוגברת בנושא הן בארה"ב והן באירופה. נגישות, הכללה וגיוון חשובים לצרכנים, וכוח אדם וחברות שלא ישקיעו בזה ב־2023 צפויים לחוש בהשפעות״.
נגישות מצליחה ברוב המקרים גם לחסוך זמן. דוגמה לכך אפשר למצוא גם בדרך שבה רוכשים תרופות ומוצרי פארם בבתי המרקחת וברשתות הפארם הפיזיות. אי אפשר לשכוח את חיפושי החניה, המתנה בתורים הארוכים, הדיונים עם הרוקחים, הלחישות כדי שכל הממתינים בתור לא ישמעו מה יש לי והגילוי בסוף שהתרופה לא נמצאת במלאי, לפני שנצא במסע נוסף לבית מרקחת אחר.
שיהיה לתרופות
"ניתן לחסוך את כל קשיי הרכישה בבית מרקחת פיזי ולעשות זאת בצורה דיגיטלית קלה נוחה", אומר בן זינגר, מנכ״ל Medz. "המוצרים מגיעים הביתה בתוך שעתיים. מניסיון רב בעולמות בתי המרקחת גילינו שהצורך בקבלת התרופה באופן מיידי הוא גדול מאוד. כשאנחנו חולים, אנחנו חולים עכשיו ואנו רוצים לקבל את התרופה ואת מוצרי הפארם עכשיו".
זינגר מאמין גם הוא שמספר האנשים הזקוקים לסיוע לא גדל, אך מגוון הפתרונות גדל. "המעבר לרכישה דיגיטלית מאפשר ללקוחות לקבל את המוצר או השירות למפתן הדלת. מגיפת הקורונה האיצה תהליכים ו'הכריחה' את נותני השירות לחשוב על דרכים חדשות לספק את השירות. מצד הלקוח, המודעות ו'חינוך השוק' גדל ונהיה סטנדרט שירותי חדש. דרך רכישת התרופות השתנתה באופן משמעותי, ממאמץ אקטיבי לרכישת תרופות עם אתגרי הנגישות, עברנו לקבלת תרופות במהירות אל מפתן הדלת או המשרד. המגמה העולמית דוגלת בערך הנוחות״.